הדרקונים

ראש וזנב דרקון של הירח The Moon's Nodes הן שתי הנקודות בהן מסלול ארץ-סביב-שמש ומסלול ירח-סביב-ארץ חותכים זה את זה. יוצרים שתי נקודות מפגש בין מסלול כדור הארץ לבין מסלול הירח. נקודות מפגש אלו מכונות The Nodes, הדרקונים.

שימו לב שהדרקונים מייצגים נקודות חישוביות, לא פלנטות. אין הן מקרינות אנרגיה משל עצמן, אלא מהוות מצבור של אנרגיה אסופה. ברגע מסויים מתלכדת האנרגיה המוקרנת מהשמש, מהירח ומארץ בנקודה מסויימת בחלל. ומכיוון ששלושה אלה קשורים בנו ישירות, השפעתם האישית עלינו היא מכרעת.

מהירות הדרקונים היא כשנה וחצי למזל. מהלכם הרגיל הוא ברטרו, ופעם או פעמיים בחודש יהיו בדיירקט לימים מספר. הם מסיימים את הגלגל כולו במשך 19 שנה בדיוק. כלומר, כל 19 שנה הם חוזרים על עצמם בתוך מפת הלידה (וכל 9.5 שנים מתהפכים על עצמם).

הדרקונים נמצאים בדייקנות מושלמת זה מול זה וכך מהווים ציר. מאחר וציר הוא דינמי מטבעו, מעורר תהליכים וצורך באיזון – ומאחר ואלה הם הדרקונים של הירח – שדה העלילה היא הנפש. הנפש מבקשת איזון. מאליו ובאופן לא מודע אדם עובד על איזון ציר המזלות וציר הבתים בהם שוכנים אצלו ראש וזנב הדרקון של הירח. ככל שהוא מפותח יותר כך שני צירים אלה, על מכלול הפירושים והתפקידים שלהם, יהיו מאוזנים יותר בתוכו.
שניהם, הזנב והראש, קשורים בזכרונות ובמה שטמון בעומק. זנב הדרקון (The South Node) מדבר על סך כל החוויה שנצברה בנפש האדם במהלך גלגוליו, הוטמעה בו והפכה חלק מישותו. ומוסיף ומרמז גם על חומרים חווייתיים שטרם עובדו בשלימותם על ידי הירחים הקודמים ועדיין דורשים התייחסות. ואילו ראש הדרקון (The North Node) מספר לאן. מה היעד, לאן מתקדמים. את שניהם ביחד אפשר לדמות לחץ וקשת. הראש הוא החץ המורה את הכיוון, ואילו הקֶשֶת היא הזנב ממנה הוא שואב את עוצמת מעופו. ראש הדרקון שואב את כוחו ואת הכיוון שלו מתוך מצבור הרשמים האצור בזנב. שניהם ביחד מתארים רשמים רגשיים ועמוקים ביותר, נסתרים מן ההכרה.

הפרשנות הנפוצה של 'עזוב את הזנב לך אל הראש' אינה בהכרח תקֵפה, ובמיוחד כאשר כוכב מסויים יוצר זויות כלשהן לדרקונים. או כשפלוטו צמוד לראש. או כשהשליטים מתחלפים ביניהם או כשציר הבתים מתחלף עם ציר המזלות. וגם כשאין אף לא אחד ממצבים אלה – אין זה נכון להתעלם מן הזנב ולהתרכז רק בראש. תהליך ההתפתחות מביא למיזוג ביניהם, לא להפרדה. החדש נולד מתוך הקיים, העתיד מקבל את כוחו מן העבר. כשאני מתקדם לאן שהוא אני מביא את עצמי לשם. כשאני מגיע לארץ חדשה אינני מוחק את הארץ הישנה, אלא משלב את ההשפעות החדשות בתוך הישנות.

לכן נכון יותר להתכוון תמיד אל שניהם. להבין את מה שטמון בזנב, וכיצד יוביל אל הראש. העבודה על ציר הדרקונים, ההתכוונות אליהם, דורשת התייחסות מתמדת אל שניהם. וזו הרי תכונתה של מולות באשר היא, תכונתו של כל ציר. כל צד משלים את רעהו, אינו יכול בלי זה שממולו.

(עוד רבות על הדרקונים, הפרשנות שלהם בכל אחד מששת הצירים והקשר שלהם לגלגולים – ראה בכרך השני של 'לומדים אסטרולוגיה', פרק 10 כולו.)

כתיבת תגובה