מאמרים

ונוס בנסיגה, כלומר נכנסת לרטרו השבוע, החל מ-6 באוקטובר 2010  ותישאר ברטרו עד 21 בנובמבר 2010. בעיקרון, ונוס ברטרו פעם בשנה וחצי, למשך כשישה שבועות. כיצד זה משפיע? מה זה אומר?  המשך קריאה ←

מאמר זה פורסם במסגרת סימפוזיון שנערך בכתב-עט "נתיב" , גיליון 100, ראש השנה תשס"ה
בנושא: אילו יכולנו לשוב בזמן ולבחור בנצרות ולא ביהדות, לאור הצלחתה של הראשונה וסבלה האיום של השנייה,
האם היינו עושים זאת? ואם לא – מדוע?. המשך קריאה ←

אחת השאלות החוזרות בלימוד אסטרולוגיה היא השאלה – מה ההבדל בין מזל ובית? מה ההבדל בין ניתוח כוכב במזל או בבית? מה דומה ומה שונה?  הנה בהמשך.

המשך קריאה ←

משולש המים הנסתר והבתים האפלים שלו הוא אחד הנושאים הנוגעים והמרתקים יותר בתורת ה אסטרולוגיה . אלה הם  בתים פנימיים ורגישים ביותר וקשים להגדרה הגיונית, מילולית וסדורה. למעשה כל אדם מגדיר אותם לעצמו, חווה אותם אחרת בפנימיותו, ובית 8 הוא התובעני שבין שלושתם. .

המשך קריאה ←

הקאספ של בית אסטרולוגי היא הנקודה האנרגטית ביותר והממגנטת ביותר שבו. ניתן לדמות קאספ של כל בית  לחוט חשמל רוטט, טעון, ונקודת האופק, הפותחת את כל המפה, היא הטעונה ביותר. המשך קריאה ←

הזוֹדיָאק, גלגל המזלות, אשר ב אסטרולוגיה, מסמל את הכוחות הנסתרים הפועלים על עולמנו, ומפעילים אותו וכל אשר בו. גלגל המזלות מסמל מסע התפתחותי אשר ראשיתו בטלה ואחריתו בדגים, המסמלים את שני הכוחות החשובים ביותר אשר בעולם. המשך קריאה ←

הנקודות האנגולריות של המפה הן מצב נתון מלידה. תבנית נתונה. אין להן אנרגיה פעילה כשל פלנטה או כוכב, אבל הן מייצגות את החומרים מהם אנחנו עשויים. לעומת זאת פלנטות וכוכבים מייצגים אנרגיה פעילה בתוכנו, אנרגיה שאנו יכולים לעבוד איתה ולתת לה פרשנויות שונות וביטויים שונים בעולם, בהתאם לרמת ההתפתחות שלנו והבחירה החופשית שלנו. המשך קריאה ←

פלוטו אשר בסוף מערכת השמש הוא הכוכב הקטן ביותר במחזורים הגדולים, ועם זאת, המשמעותי והאינטנסיבי ביותר עבורנו. פלוטו מקשר בינינו כאן לבין תוכניות-על האמורות להתרחש בעולם. כיצד עובד פלוטו? כיצד הוא משפיע? כיצד תשפיע כניסתו הדרמטית לגדי על העולם בעשור הבא? המשך קריאה ←

כולנו זקוקים לתחושת מלאות וסיפוק. כולנו זקוקים לאהבה. כולנו מבקשים הארה, במודע או שלא במודע. כולנו זקוקים. לטעם עדין ונעלה יותר בחיינו. זאת משום שלכולנו יש נפטון במפה האישית ולכולנו יש בית 12 כזה או אחר.  המשך קריאה ←

יופיטר, סאטורן וכירון מהווים קבוצה לעצמה בתוך תורת ה אסטרולוגיה.  המשך קריאה ←

תורת האסטרולוגיה קיימת אלפי שנים. כל המידע שיש בידינו – קיבלנו מקודמינו, ותוך כדי חקירה ודרישה בלתי-פוסקות פיתחנו הבנה דקה ועמוקה יותר ויותר של התורה המופלאה הזו. ועדיין הדרך ארוכה.

אני מבחינה היום בשלוש אסכולות עיקריות בתורה זו, אשר לצורך העניין אכנה אותן: קלאסית, פסיכולוגית-מודרנית, וקארמטית-רוחנית.

ההבדל העיקרי בין האסטרולוגיה הקלאסית לחדשה נובע מן ההבנה שפתחה בפנינו הפסיכולוגיה, ומן הגילויים וההבנות החדשות של אוראנוס, נפטון ופלוטו. ככל שהלכה והתפתחה תורת הנפש וקיבלה מבנה והגדרות, כך הלך והתגלה הקשר ההדוק בין הרצונות הגלויים והסמויים של האדם והמטען הנפשי שלו עצמו – לבין סיפורי חייו והאירועים המתרחשים בהם.

אסטרולוגיה קלאסית

האסטרולוגים העתיקים, מעבר לכך שידעו את מסילות הכוכבים והשפעותיהם – הבינו לנפש האדם והבינו מהי קארמה. הם הבינו זאת בחוש, בין אם היו-או-לא-היו המושגים הללו ברורים ונאים כמו לנו. לאסטרולוגים העתיקים, ולדורשים אליהם, היה עוד משהו שלנו נראה שקצת חסר היום: כבוד לנסתר. הם חיו בעולם שנתן כבוד לעוצמתו של הטבע גם ללא הוריקן ורעש אדמה, וכוחות העל המנהלים אותו היו מובנים מאליהם. האדם היה יותר כנוע כלפי מעלה ויותר נוח להאמין, ולא מסוחרר מעוצם כוחו והידע שלו. האדם לא הרשה לעצמו לקרוא תיגר כלפי שמיים, כדרכו החופשית של האדם בימינו. העולם היה פשוט יותר, והיכולת של האסטרולוגיה להבין את מגמותיו היתה חד-משמעית יותר.

המֶסר שהועבר לכל הפונה ליודעי כוכבים היה כך כתוב – כך יהיה, בלי הסברים של למה ומדוע ובלי אפשרויות בחירה. בכך הפך האדם חסר-אונים ושפוט בידי גורלו, מבלי שיבין את חלקו שלו במתרחש בחייו.

האסטרולוגיה הקדומה נתנה מקום רחב גם לגורל הכלל – גורלן של אומות וכוחם של המעמדות. לעומת זאת הזמנים החדשים נותנים מקום רחב לאינדיבידואל ולאפשרויות הפתוחות בפניו. (בסוגריים נעיר כי בכך היתה היהדות שונה ומתקדמת, ומכאן המשפט "ישראל מעל הכוכבים". היהדות נתנה כלים בידי אדם לשפר את עצמו בעצמו. הרצון להתעלות נתן למאמין יכולת לשנות את גורלו ולהיטיבו במו מעשיו וכוח רצונו).

האסטרולוגיה הקלאסית פיתחה דיוק רב ביכולתה לאמוד אירועים עתידיים – זאת משום שלא נתנה יותר מדי מקום לחופש הבחירה. יתרונה: היא דיברה ברורות, טוב זה טוב, רע זה רע. חסרונה: היא לא התייחסה לאפשרויות השינוי הבאות ממודעות או השתדלות. האסטרולוגיה הקלאסית הפכה כלי מדוייק לזיהוי מצבים עכשווים ועתידיים, ללא כחל וסרק, וטעתה לעיתים רחוקות. כמו כן זיהתה תכונות אופי מרכזיות כמו אומץ או סמכותיות, ערמומיות או חוסר יושר, מצב כספי, מגמות חברתיות ואירועי טבע, שהסך הכל שלהם יוצר את סיפורו וגורלו של אדם ועולם, ללא מרווחי סטייה.

היום, כאשר אנו כן לוקחים בחשבון התפתחות אישית ובחירה אישית, מקומה של האסטרולוגיה ככלי ניבויי ומיסטי עתיק הפך לה לרועץ דווקא והוריד מכבודה.

אולם נשוב ונזכיר כאן כי כל הידע הקיים היום הוא למעשה התפתחות של האסטרולוגיה הקלאסית, שנשמרה והועברה אלינו מדור לדור זה אלפי שנים, ובשום פנים אל לנו לזלזל בה. להיפך. גם אם יש בה דברים שטרם הובנו על בוריָם, כמו למשל משמעות השליטים, הנעלות והמפלה – יש לנסות לרדת אל חקרם, ולא לשנותם. האסטרולוגיה הקלאסית היא הבסיס שלנו, הבסיס השריר והקיים מאז.

אסטרולוגיה עכשווית-פסיכולוגית

המסר שמעבירה האסטרולוגיה המודרנית לפונים אליה הוא גמיש ומורכב היום הרבה יותר מאתמול: האסטרולוג המודרני רואה עצמו קודם כל כמאבחן ומטפל נפשי. בעזרת המפה הוא מוצא ומגדיר את הסיבה הנסתרת, הטמונה באדם עצמו, המביאה לכך ששוב ושוב עסקיו אינם צולחים, או מערכות היחסים שלו עולות על שׂרטון, או שבריאותו אינה משתפרת או שילדיו אינם מאושרים. בכך מסיר האסטרולוג את האחריות מהמזל ומעביר אותה אל האדם עצמו. לא עוד גזירת גורל הבאה מלמעלה. מעתה יש בידינו כלים לבודד ולזהות את המניע העולה מלמטה, מן האדם עצמו, ולהבחין כיצד האופי, האמונות, הפחדים, התשוקות, תבניות-המחשבה וסך-כל ההיסטוריה הפסיכולוגית והגישה הפסיכולוגית – איך אלה צרים את צורת חייו. האדם התבגר במקצת.

כמו בגישה הקלאסית, גם הגישה הפסיכולוגית מבינה את הקשר שבין אופיו של האדם לגורלו. אולם היא מציעה לאדם דרכים להבין ולהשתנות, עוזרת לו להיות מודע לעצמו ולזהות איפה וכיצד הוא עצמו לש ומפסל את חייו, ונותן להם תבנית זו ולא אחרת.

האסטרולוגיה המודרנית אומרת: כיוון שאתה עצמך עושה – אתה עצמך יכול לשנות. כך היא נותנת תקווה וכיוון, ומרחב של אפשרויות בחירה והתקדמות, ולמעשה מקומה הנכון הוא בצד האסטרולוגיה מאבחנת טובה, הפסיכולוגיה מטפלת טוב.

מן הראוי לציין כאן כי לכל הגדרה פסיכולוגית מודרנית – יש מקבילה באסטרולוגיה העתיקה: הדחקה היא פעולה המסומלת על-ידי שבתאי, אופוריה על-ידי יופיטר, הצפה רגשית – הירח. טראומות ופוביות מסופרות על-ידי פלוטו, פחדים וחרדות וקורבניות מוכרים מנפטון. המושגים כמו "אני" ו"אישיות" הם שמש, "אני עליון" – אוראנוס, הפסיכה הקולקטיבית – נפטון. אפילו איבחונים מודרניים הקשורים ליכולות קריאה וכתיבה ניראים ברורות באמצעות מרקורי, ויכולות חברתיות על ידי ונוס. (אפילו אופיו של שיגעון, אם הוא קיים – ניתן לאיבחון על ידי המפה). האסטרולוגיה, שהיא עתיקה כל כך, מראה לנו כי מורכבותה של נפש האדם לא הובנה רק לפני 100-150 שנה.

ההבדל בין אתמול להיום הוא שבעבר אסטרולוגיה איבחנה והציעה טיפולים מיסטיים שלא שיתפו את המטופל באופן פעיל. האחריות היתה בידי שמיים ובידי המטפל. ואילו הפסיכולוגיה של היום משכללת את יכולות הטיפול באמצעים מודרניים המשתפים את האדם באופן פעיל בתהליך הריפוי שלו, ואין הוא מצפה לריפוי בדרכי קסם. האסטרולוגיה העכשווית-פסיכולוגית מנסה בכל כוח להרחיק את "הצל המיסטי" המעיב עליה והופך אותה בלתי אמינה. היא קושרת כל דבר לרגש ופסיכולוגיה, ומציעה פתרונות נפשיים ורגשיים. ואף שהכל מסכימים שביקור אחד או שניים אצל אסטרולוג אינו תחליף לליווי הזהיר והתומך הניתן בטיפול פסיכולוגי ארוך-זמן – אדם בריא ואחראי יוכל להמשיך לעבוד עם ההבנות וההנחיות שקיבל בינו לבינו, יזהה טוב יותר את המניעים הרגשיים והאחרים המעצבים את חייו, וילמד ולשנותם לטובה.

אסטרולוגיה קארמטית-רוחנית

אסכולה שלישית, שהגורו שלה הינו ג'ף גרין והוא אשר טבע עבורה את השם מסע ההתפתחות של הנשמה, משלבת את שתי האסכולות. בדומה לגישה הקלאסית, אסטרולוגיה קארמטית מבחינה באותם חלקים במפה שהם גורליים ואינם בשליטו של האדם, לעומת אלה שכן בשליטתו. אסטרולוגיה קארמטית מדגישה את הרעיון המרכזי והיעד הרוחני של האדם, שהם המשך מסכת גלגוליו.

הביטוי 'גזירת גורל' מתכוון לאותם מצבים ותנאים לתוכם נולדנו ואותן נקודות מפתח בחיינו שנבחרו עבורנו בטרם לידה. נקודות שנקבעו עוד בטרם התגלמנו בגוף הזה, במשפחה הזאת, בתנאים אלה של תרבות, יופי, בריאות, יכולות, מצב סוציו-אקונומי, פגישות מסויימות, ניסיונות מסויימים שאנו חייבים לעוברם, ואין אנו בוחרים בהם. אפילו אנחנו חושבים שאנחנו בוחרים – אנחנו לא. האסטרולוגיה הקארמטית מחברת את הסיפור העכשווי עם סיפורי חייו של האדם בגלגולים קודמים כפי שהם משתקפים במפת הלידה שלו, ורואה כיצד הגלגול הנוכחי הוא בעצם המשכם הטבעי. כך, מה שנראה כמו גזירת גורל הוא למעשה תוצאה והמשך.

יחד עם הגורל – האסטרולוגיה הקארמטית נותנת מרחב עצום לבחירה החופשית. בניגוד לאסטרולוגיה הפסיכולוגית, הטוענת שאדם יכול לשנות הכל אם רק ישתנה או יאמין בעצמו – ובניגוד לקלאסית – האומרת שאין בידי האדם לשנות דבר – האסטרולוגיה הקארמטית רוחנית מפרידה בין מה אפשר ומה אי אפשר. כמו הקלאסית, היא מכבדת את הבלתי ניתן לשינוי – אך כמו הפסיכולוגית – היא מאירה אותו באור חזק של פרשנות ומודעות. האסטרולוגיה הקארמטית רוחנית מצביעה לאדם מה לגמרי בשליטתו, מה בשליטתו החלקית וכלפי מה יוכל רק לשנות גישה, אך לא את המצב עצמו.

סיכום – שילוב בין השלוש

אני מאמינה שהדרך הנכונה היא לשלב בין השלוש:

• לימוד האסטרולוגיה הקלאסית מאפשר לזהות מצבים, אירועים וגורל, ולהסביר בדייקנות מהם הנתונים, מהי הדרך, מה יש. עוזרת בזיהוי ברור של מגמות, עכשיו ולעתיד, וזיהוי נתוני אופי ונתונים אחרים בלתי-משתנים לעומת כאלה הניתנים לשינוי.
• האסטרולוגיה המודרנית-עכשווית, מאפשרת למצוא את המניעים הנפשיים בתוכנו, את החלקים הלא-שלמים, ונותנת לנו דרך לאפשר לבעיות רגשיות ואחרות לצוף ולעלות אל האור וכך להתמודד עימן טוב יותר. האדם לומד כי בסך-הכל שינוי הגישה הרגשית וטיפול בנושאים לא-פתורים הוא שישנה וישפר את חייו.
• האסטרולוגיה הקארמטית, אסטרולוגיה של התפתחות הנשמה, תיתן, למי שרוצה בכך, את התמונה הרחבה עוד יותר של חייו וגורלו, ותעזור לו להבין מהו השיעור המרכזי ומהו הרעיון המרכזי סביבו מתגלמים חייו בגלגולו הנוכחי.

 מכל השלוש ביחד יוכל כל אחד, כמידת יכולתו והנכונות שלו להשקיע, להגיע למידת המודעות ושליטה מירבית אשר היא אפשרית בחייו ובגורלו.

2001

תפיסה מטריארכלית – שלטון האישה – מדברת על טובת הכלל. העולם ידע שנים ארוכות מאד. בתקופה זו היחיד מחובר לכלל, מוגן ומסופק. הקבוצה מתקדמת ביחד, אין מקום למשפחה גרעינית, אלא מודעות שבטית חזקה. המטריארך מעדיפה בכל נושא ועניין את טובת השבט ואת מה שתורם לכלל. מקשיבה ליחיד אין המקום לפרוץ או להתבטא בדרך שונה.לעומת זאת תפיסה פטריארכלית – שלטון הגבר – מדברת היחיד הדואג לעצמו בראש וראשונה.

בתקופה המטריארכלית, שהגיעה למלוא גדולתה לפני כשמונה עד עשר אלף שנים, בעידן הסרטן, אין צורך במאבקים, בגבולות או במלחמות. אין צורך לשמר מזון, אין שלי-שלך. אנשים חיים באחדות והרמוניה מושלמת עם הטבע. לכל ילד היו אימהות אחדות ואחים רבים, וכל פרט חש מוגן ובטוח מבחינה רגשית, שלוו ומסופק. חייו מתנהלים בהרמוניה עם העולם, עם אלהים המתואר כ'אם הגדולה' ומטריארך כשליטה מגוננת, מנחה ומבינה. הקהילה שומרת קשר הדוק עם העבר והחיים הם המשך של העבר. היש שייך לכולם ופתוח לכולם. מנהגי השבט מעוגנים בשנים ארוכות  ואין צורך לכפותם.. החוקים והמנהגים אינם נובעים משרירות ליבה של השליטה, אלא הם פועל יוצא מדרישות הטבע והתנאים מסביב.   ההבנה של הטבע והצמחייה, הידע כיצד להיזון וכיצד להתרפא דרך צמחים הגיע למקסימום שלו, ואין צורך לשלוט בטבע או לשנותו. רק לקחת בתודה את הנחוץ לאותו הרגע.

אכן, גן עדן יחסית לחיינו היום. אלא שבעידן המטריארכלי הארוך העולם והאדם כמעט ולא התקדמו, לא השתנו, ואין כל ביטוי ליצירתיות. לאחר מיצוי  התקופה המטריארכלית, איפשהו באמצע עידן האריה (עידן המאיה) הטבע פותח בניסיון חדש. תוך כמה אלפי שנים נוצר מהפך לטובת האינדיבידואל, אשר מתבטא במעבר לשלטון הגבר. מעבר זה מושלם סופית בעידן הטלה, לפני כאלפיים שנה. וקל מהרה 'אלהים' הופך לגבר…

עידן זה מוכר לנו היטב, ויש הרבה מאד ראיות ארכיאולוגיות ליצירתיות המתמדת שלו. אבל עידן זה רצוף מלחמות, בשל הניסיון של כל יחיד להשמיע את קולו בקול רם מן השני. תחרות, תנועה, אי-שקט, האדרה עצמית וחוסר הרמוניה מאפיינים את שלטון הגבר. בעידן זה מתבססת המשפחה הגרעינית – הסוגרת ומגבילה את הנשים תחת שלטונו הבלתי מעורער של גבר יחיד – מה שהופך את צאצאיהן שלו בזכות בלתי מעורערת. לגבר אין דרך אחרת להוכיח את זכותו על הילדים, אלא אם יבטיח חוסר מגע של האישה עם גברים אחרים. אבל אני חושדת שבהשפלת האישה – השליטה המודחת – יש גם משהו מן החשש מכוחה הסמוי, אשר מפריע לגבר הצעיר, המנסה לראשונה בטריטוריה שלטונית בלתי מוכרת.

התקופה הפטריארכלית, הקיימת בעולם כששת אלפים שנה בלבד, היא קצרה יחסית למטריארכלית, אשר יש משערים שהתקיימה לא רק בחלק מן השנה האדירה בה אנו חיים עתה, אלא גם לאורך הקודמת. מכל מקום, תקופה זו העלתה לגבהים שלא יאומנו את היצירתיות האנושית, התקדמות מתמדת ושינוי מתמיד, במחיר הביטחון. דחף חזק ליצירתיות היא התפיסה המתפתחת כי ככל שיש לך יותר – אתה חזק יותר ומאושר יותר. המאבקים, התחרות והשאיפה  מפתחים למקסימום את האישיות היחידנית. אדם לומד להדגיש את ייחודו, מתקדם בהתמדה, לומד לשלוט בטבע ומנסה להיות אדון לגורלו.

נראה כי המהפך הזה הגיע או משום שהגיע זמנו של הטבע לנסות משהו חדש, או בעקבות מפגש של האנושות עם חברה אינדיבידואלית נמרצת שבאה ממקום אחר.

 מה קורה כרגע, בפתחו של עידן הדלי?

כרגע יהיה צריך ללמוד לשלב. בעידן הדלי אין הפרדה ערכית בין גבר ואישה. נראה כי באלפיים השנים הבאות אנו הולכים לקראת איזון חכם בין שתי הגישות הללו. אנו מתחילים להבין כי אינדיבידואל אינו יכול להתפתח נכון אם הוא מתעלם מהקבוצה ומן הטבע בתוכם הוא חי. איזון בין אחדות לנפרדות – היא המטלה המרכזית של העידן החדש. שוב יתמוסס הנושא של משפחה גרעינית, ובמקומה תבוא מחוייבות קבוצתית, נישואי קבוצה. שוב יהיו לכל ילד אימהות ואבות אחדים ואחים רבים – תוך שכל ילד מקבל עידוד מקסימלי לדרך הביטוי הייחודית שלו. קבוצות שונות, המגובשות סביב רעיון משל עצמן ומנהלות אורח חיים 'שבטי' – אך הרבה יותר מסובך מפעם. אורח חיים הדורש איזון מתמיד בין ההרמוניה והאחדות של המטריארך, לבין היצירתיות והאחדות של הפטריארך.

בספרו "השחף" ריצ'רד באך מתאר את ג'ונתן ליוינגסון השחף מתפתח בדרכו למרות התנגדות הקהילה. הוא מבטא באופן מושלם את הצורך באינדיבידואליות להשגת התקדמות ויצירתיות. אבל בגלגול אחר שלו, השחף מוצא איזון – הוא הופך מורה בתוך הקהילה ומרים אליו את כל מי מהקהילה שרוצה להתרומם. טובת הקבוצה חשובה לו, אבל לא על חשבון עצמו ולא על חשבון בגידה בראייה הייחודית שלו. עבודה זו ממתינה לנו בעידן הדלי.

2005

2005