דום אמר

לי - וואי, חזק ביותר. מעניין מה הסיבה לעייפות שאת מתארת...  

אפשר להוסיף לזה את סאטורן עצמו בנאטלית ממול (2 אריה) וונוס באמצע (2 עקרב) ולקינוח, גם שלושים לירח (2 דגים). ואת זה שיופיטר הוא שליט השמש, ולדעת מגי, גם שליט המפה שלי. וסטורן שממילא עושה זוויות דיסהרמוניות מול האופק ו90 ונוס, אז עכשיו גם עומד מול עצמו. 

אני אפילו לא מצליחה לפרק את זה לגורמים. מותשת כאילו עובר עליי מכבש.

דום אמר

Lee אמרה 
אפשר להוסיף לזה את סאטורן עצמו בנאטלית ממול (2 אריה) וונוס באמצע (2 עקרב) ולקינוח, גם שלושים לירח (2 דגים). ואת זה שיופיטר הוא שליט השמש, ולדעת מגי, גם שליט המפה שלי. וסטורן שממילא עושה זוויות דיסהרמוניות מול האופק ו90 ונוס, אז עכשיו גם עומד מול עצמו. 

אני אפילו לא מצליחה לפרק את זה לגורמים. מותשת כאילו עובר עליי מכבש.  

אה אה, כן. אפשר בכל זאת לנסות להשליט היררכיה :)

אני חושב שמחזור שבתאי הוא איטי ויסודי יותר והוא מכפיף את שאר ההתרחשויות אליו - 

את זה שהמולות הזו קורית על האופק ואת הצבע היופיטרי שהיא מקבלת עם הצמידות. 

אמצע של מחזור שבתאי שני אני חושב, נכון?

אם מחזור שבתאי מספר על תהליך של התבגרות, אז המולות שלו לעצמו יכולה לספר על מאיסה או הטלת ספק בסדר שיצרת בחייך ובמסגרות שבהן את מתפקדת. מאחר והמולות הזו קורית על ציר אריה-דלי, אז יכולה אולי להיות תחושת מחנק בה את לא מרגישה שאת מצליחה לבטא את עצמך.

יופיטר והאופק - שילוב של אש ואש - נותנים המון כוח של פריצה. כוח של גילוי והרפתקאה בדרך בה את מבטאת את עצמך. 

אני חושב שבהקשר הזה הונוס הנעימה והירח הסבלני הזה עושים שירות טוב ונותנים אורך רוח וסבלנות. לטרוף את הקלפים אבל לא להפוך את השולחן על הדרך...

מתחברת?  

מתחברת עד כדי כך שבהיתי כמה דקות בפליאה במה שכתבת. 

בימים האחרונים עלו בי שאלות של בשביל מה כל זה טוב ואיזו לגיטימציה יש לבני-אדם שעבודת חייהם תהיה לכתוב שירים, מה זה בכלל הדבר הזה, ומה זה בכלל בכלל הקטע הזה של חשיפת הקרביים, כאילו - מה?? זה רציני הדבר הזה?

עכשיו, אני יודעת שיש כותבים שההתקפים האלה מתרחשים אצלם. אני השארתי כל זכר למחשבות כאלו הרחק מאחוריי - כלומר, חשבתי שהשארתי. אני לא רק כותבת, גם מלווה כותבים אחרים, עורכת ובוחרת חומרים לפרסום. כל עבודת חיי היא לפנות מקום ליצירה, שלי ושל אחרים. זה התקף לא חריף, אבל גם במינון הזה שהגיח משום מקום הוא קצת מזעזע. אני לא הופכת כל-כך מהר את השולחן... לא חושבת שגם יש לי לאן ללכת. בניתי את המקום שאני נמצאת בו לאט ובזהירות (אולי יותר מדי לאט, אולי יותר מדי בזהירות, אבל ככה זה). והשולחן הזה, שאתה הכנסת כדימוי הוא לא דימוי בשבילי, עם כל הבלאגן שעליו, הוא עדיין שולחן הכתיבה שלי. 

אבל יש כאן משהו שתובע חקירה.

אגב, נחמד שאתה קורא ונוס בעקרב נעימה, יש דעות שונות לגבי ונוס בעקרב, אם אני לא טועה ;-)

מארס בתאומים (באופוזישן למרקורי), כירון בבית 3 (בטריין למרקורי) - ניחשת יפה :-)