יגאל אמר

 השאלה היא איך עובדים עם זה? מה יכול לעזור לבעל המפה למצוא יציבות, עניין ויכולת התמדה?

 

  

מטרה טעונה ברגש. להפעיל את הכפייתיות והאמון שאותו הדבר חייב להיות, להתממש, להביא שינוי רצוי. להיכנס במשהו אחד עד הסוף. עם טונות רגש. 

כן. ואל תשכח ירח על המעלה האחרונה אחרונה של גדי. הירח הזה מתמלא כשיש לאדם מטרה.  

תראה, עם אופק קשת וכזה בית 12 - מאד קשה למצוא את הדבר הנכון. והעקרב גורם לכך שהוא עוזב בקלות יתרה. 

קח אותו לבית השני שלו. כלומר, נסה להנחות אותו שלא לחפש את המשמעות בעבודה אלא להתייחס לעבודה כהישרדות פרופר (מרס-ירח). לעבוד איפה שמקבלים אותו ולא איפה שמתאים לו. פשוט לעבוד במה שמוכנים לשלם לו, שיהיה מה שלא יהיה, ולחפש את המשמעות בדברים שמעבר לעבודה. אין סיכוי אחרת. עם כירון בשש ומפה כזאת וירח ב-2 - אין בעולם עבודה שהוא יהיה מסופק ממנה יותר משבועות ספורים. בכל עבודה שימצא משהו מרכזי ביותר יהיה חסר. אם ישלמו לו אז הוא ירגיש שמשעמם לו או לא מתייחסים או מקנאים. אם יהיה לו מעניין, אז לא יהיה בזה כסף. אם גם ישלמו וגם יהיה לו מעניין, אז יהיה לו פיסית קשה מדי. כי זה לא שם.

אבל אם הוא יילך פשוט על מה שיש, בלי לחשוב יותר מדי, מה שיבוא, וזה יביא לכך שיהיה לו די כסף להחזיק את עצמו - הוא יהיה חופשי להתפתח בדברים אחרים, בלי קשר לכסף ופרנסה. כי אדם עם מפה כזו לא יכול בלי משמעות גבוהה לחיים שלו. אבל היא לא נמצאת בשבילו, לא בקריירה ולא באהבה. זה במקום אחר.  

היי שוב יגאל

אפשר לראות את ה גם אחרת:

מצד אחד עומדים שמש וירח בגדי-עקרב  - חשוב לבן אדם לעשות הכל נכון, ורציני, להגיע למשהו ולא פוחדים ממאמץ. ואילו הסטליום הזה בבית 12 עם הקשת עומדים מצד שני. מחפשים משמעות אבל נרתעים ממאמץ, רוצים שהכל יילך קל והחלומות הגדולים יתגשמו ברגע. אז יש כאן ניגודיות שלא נגמרת.  ברגע שהיא (או הוא) מרגישים שמה שהם עושים לא מספיק טוב, לא מספיק מתגמל, לא מספיק מוערך - בורחים אל העצלנות והחלומות של קשת-12 ונרתעים מהמאמץ של גדי-עקרב. עד הפעם הבאה, ששוב מחליטים שהפעם אני משקיע, ושוב מתעייפים כשיותר מדי קשה או לא מצליח כמו שחלמנו.

אולי לא התמדה זה מה שצריך פה אלא להרגיש שמה שעושים הוא בעל משמעות. לא להתייחס אם זה קשה או קל, אם זה מצויין או בינוני או אפילו לא מוצלח ולא מתגמל. פשוט להמשיך. זה קצת כמו מה שקורה לאנשים שמטפלים בנגמלים או בבזבזנים. מצליחים עם אחד ושלושה שוב חוזרים לסורם. המטפל מרגיש כאילו הוא מטפס על הר של חול, אבל בכל זאת ממשיך, בלי קשר אם מצליח או לא. כי המשמעות של מה שעושים יותר חשובה. המשמעות היא שנותנת את הדחף להמשיך ולהתמיד.

כלומר, יש כאן שתי דרכים. או להיות מעשי ופשוט ללכת על מה שמוכנים לשלם לי (כירון והגדי) ולמצוא משמעות במקום אחר (קשת ו-12) או לחפש את המשמעות ולוותר על תגמול ראוי או לא ראוי, עבודה מעייפת או לא מעייפת, אלא לשמוח בכך שאני עושה משהו חשוב ותורם, וזה העיקר. 

אתה מציג את זה כמו עבודה התנדבותית, ולא התכוונתי להתנדבות פרופר. אם היא או הוא יכולים להרשות זאת לעצמם, סבבה. אבל אם לא צריך לחשוב שוב. 

הוא לא צריך לחשוש כל כך מעומס. אחרי הכל הוא גדי עקרב ויש לו מרס ב-2. שייקח עבודה שמוכנים לשלם לו וגם יש בה טעם ומשמעות ולא ידאג כל כך לנוחות ועומס וחופש, ואז הדברים יסתדרו לו מאליו. אחרי הכל הוא אופק קשת. כשרוצים הכל נשארים בלי כלום.  

מכוון גבוה מדי ונשרף? נכון, זה אופייני למרס הזה, לקשת, לנפטון בבית ראשון. רוצה יותר מדי.

עם זאת, העניין עם מרקורי איננו הבעיה. מרקורי בלב השמש נותן כשרונות, כריזמה וכוח שכנוע, ובכל מקרה כאן הוא מעלה שלימה מהשמש, כך שאני לא בטוחה שהכינוי הזה מתאים לו. מרקורי צמוד לשמש, בין מעלה לחמש מעלות יש למחצית האנושות.  הבעיה היא הבית ה-12 ביחד עם קשת, שיכול לגרום לזה שרוצים יותר מדי. אולי בגלל זה יש לו עזרה חשובה מכירון בשש מול השמש. כירון הזה, ביחד עם גדי שהופנם כבר כל כך טוב, מאפשרים מידה נכונה. 

בת'כלס, זה העניין פה. המידה.