נקודת האופק אף היא שמש, מאחר והיא מייצגת את מיקום השמש בשעת ומקום הלידה.[1]
האופק פותח את המפה כולה. האופק הוא מוכר, מוטבע עמוק, מסמל מי היינו בטרם לידה, והוא נקודת הפתיחה האישית שלנו לחיים הנוכחיים. האופק מסמל מי הגיע – כלומר, מיהו היילוד החדש אשר נחת בעולם, ובא להמשיך במסע ההתפתחות שלו בחיים הנוכחיים.
נקודת האופק היא נקודת התפר המאחדת בין מי שהיינו לבין מי שאנו עומדים להיות.
אין אנו מגיעים לכאן טבּוּלָרָסה. אין אנו נולדים כלוח חלק מבחינת האישיות שלנו, כל אֵם לתינוקות יודעת זאת. יש לנו מֶזג, תגובות, כשרונות, תכונות מוטבעות כאלו ואחרות… אותו התינוק החדש, אשר הגיע מבית 12 ומתחיל לפלס דרכו בעולם בבית 1 – יש בו הרבה מאדד משל עצמו עוד בטרם פגש בעולם והושפע ממנו.
נקודת האופק – אותה נקודה חשובה כל כך, אשר הופכת כל מפה לייחודית ושונה מאחרת – היא אשר קולטת את כל החדש ברגע הזעזוע של הלידה. כהטבעה על דיסק, הטבעה שאינה ניתנת לשינוי – כך הקונסטלציה החדשה הקיימת בעולם ברגע ומקום הלידה, מתמזגת ומשתלבת בבת אחת עם מי שהיינו. חיבור דרמטי זה מיוצג קודם כל בנקודת האופק, בשילוב יתר הנקודות האנגולריות.
*
מהם תפקידיו המעשיים של האופק בחיינו? ובכן, אותו האופק, בהיותו מוכר ומוטבע בנו מזמנים קדומים – הוא גם המקום אליו אנו שבים בכל רגע של לחץ או מבוכה, ובכל התמודדות עם נושא חדש בחיינו. נקודת האופק תראה כיצד אנו נכנסים ויוצאים מדברים. כיצד, למשל, אנו מתחילים וכיצד אנו מסיימים מערכות יחסים ; כיצד אנו מתמודדים מול אירועים או פרוייקטים חדשים וכיצד נסיים אותם ; מה אנו מקרינים לעולם, מה אנו מקרינים בפגישה ראשונה ואיך אנו מגיבים לרשמים ראשונים. נקודת האופק היא העדשה דרכה אנו קולטים את העולם, ודרכה אנו משדרים את עצמנו החוצה. היא פי הבקבוק אל המבוך הפרטי שלנו, מן העולם ובחזרה.
נקודת האופק היא נקודת ההכרעה. היא המטָה את הכף בכל נושא, גדול או קטן, בחיינו. מבחינה מעשית ניתן לומר כי נקודת האופק מתפקדת כמיזוג נעלה של שמש ומרס. שמש ומרס כשלעצמם מתפתחים, משתנים, מתחזקים ונחלשים, ומתעצבים דרך חוויות החיים וניסיונותיהם. האופק משתף פעולה עם שניהם, בעודו מנקז אליו את תוצאות ההתפתחות וההשתנות של השמש ושל האדם כולו.
הנה כי כן, אף שהאופק פותח את הבית הראשון – בית דינמי במובהק, בית המייצג את כל החדש ונמצא בהתהוות והשתנות מתמדת – הרי שנקודת האופק כשלעצמה היא נקודה קבועה, שרירה, המשתנה לאיטה מגלגול לגלגול.
האופק הוא מרכיב יציב ביותר במכלול האישיות. הוא מוכּר, הוא תמיד שם, הוא החלק הדחוס והמוגדר ביותר באישיות. האופק מתמלא ומתעבה מעט בכל גלגול, ומעביר את הנֶטו של מי שאנו מגלגול אחד למשנהו.
אנחנו צומחים מן המהות שלנו, איתה נולדנו, אל האישיות אשר תתעצב במהלך הגלגול הנוכחי. התמצית, הנטו של אישיות זו יצטרף למהות, אשר תופיע שוב בגלגול הבא.
אנחנו באים מן האופק, דרך הירח מתפתחים אל השמש, וממנה אל האופק הבא.
*
למזל בו נמצא האופק ולכל כוכב הצמוד אליו יש השפעה מכרעת בהבנת האדם. כמו כן יש לקחת בחשבון כל זוית מדוייקת אליו, ומיקום שליטו. נקודת האופק היא קריטית להבנת מפה. היא המפתח למפה, משום שהיא היוצרת את הייחודיות הבלתי חוזרת של הפרט.
[1] מעלת השמש מתארת את מיקומה של השמש במהלך החודש.
מעלת האופק מתארת את מיקומה של השמש בשעה ובמקום הלידה.