לא קשור לאסטרולוגיה, אבל הבתולות שבינינו ייהנו מהקטע הבא.

זה מאמר שכתבתי ופרסמתי בדף שלי בפייסבוק, ואני משתף אותו גם פה להנאתכם:

מדריך מקוצר לתזונה טובה

 

בואו נעשה קצת סדר בבלאגן.

 

מה מותר לאכול ומה לא, איפה עובר הגבול בין צום מיצים לבין סטייקים באמצע הלילה?

 

חשוב להתחיל ולומר שתזונה היא דבר אינדיבידואלי: תפריט מעולה לאדם אחד אינו בהכרח כל כך טוב לאחר.

 

עם זאת, ישנם מספר כללי זהב שמתאימים ונכונים לכולנו, ועל זאת המאמר שלפניכם. 

 

מדוע צריך להקפיד כל כך על תזונה? למה לא לאכול מה שטעים, מתי שאנחנו רעבים, וכמה שבא לנו? בעיקרון ככה בדיוק צריך לאכול, אלא שמנגנון החיווי של הגוף שלנו לגבי מה טוב לנו קצת התקלקל. שנים על גבי שנים של צריכת מזונות שאינם טובים לגוף שלנו, שלא לומר מזיקים, טבעו בנו הרגלי תזונה רחוקים מאוד ממה שנכון ומתאים לנו. קחו את העובדה הזאת בצירוף הנטייה הבריאה והנכונה של הגוף ליצור הרגלי תזונה כמה שיותר קבועים, והרי מתקבל מתכון מנצח לאורח חיים שברבות השנים מתיש את הגוף ויוצר פתח למחלות אינספור. 

 

מערכת העיכול שלנו אוהבת שגרה. הגוף אוהב לדעת מראש מה אנחנו הולכים להכניס לתוכו. זה יוצר עיכול יעיל וקל יותר, רוגע נפשי ותחושת יציבות. "שגעונות קולינריים" למיניהם יכולים לספק צריכים אחרים שלנו, אבל לא את צרכיה של מערכת העיכול.

 

אנו עשויים ממה שאנו אוכלים. כשם שדפוסי חשיבה ורגש מזינים את התודעה שלנו ויוצרים את המציאות הנפשית שלנו, כך המזון הפיזי יוצר את המציאות הגופנית שלנו. הבריאות שלנו אינה יכולה להיות נפרדת מאבני הבניין מהם אנו בונים את עצמנו. אבני בניין קלוקלות ייצרו מבנה רעוע, שברבות השנים יילך וייחלש. אבני בניין חזקות יעשו את ההיפך ויעזרו לנו לשמור על בריאות וחוסן גופני ונפשי. 

 

אז איך מתחילים?

 

כאמור, מערכת העיכול אוהבת יציבות. לכן נשתדל לא לזעזע אותה יותר מדיי, גם לא בשינויים החיוביים שאנו רוצים ליישם. כדאי להתחיל כל פעם בצעד אחד או שניים שנראים לנו ברי ביצוע, וכשמרגישים מוכנים להמשיך הלאה, לבחון אפשרויות נוספות.

 

לפני שנתחיל לדבר על מה לאכול, כדאי להקדים ולדבר על איך לאכול: 

אכילה היא פעולה שיש לתת לה תשומת לב ולהשקיע בה זמן ואנרגיה.

 

לכן מומלץ:

 

לאכול לאט, ברוגע, וללא הסחות דעת. לא רק הגוף שלנו נהנה מהאוכל, אלא גם הנפש. תחושת הסיפוק מהאוכל קשורה לאופן שבו אנחנו אוכלים. כשאנו אוכלים לאט וברוגע וללא הסחות דעת כמו קריאת עיתון, גלישה במחשב או שיחה בטלפון, העיכול הפיזי כמו גם הסיפוק המנטלי מהאוכל עולים לאין שיעור. 

 

ללעוס היטב את האוכל. זוהי פעולה שהרבה מאוד אנשים "שוכחים". לפעולת הלעיסה תפקיד חשוב בתחילת העיכול של המזון. כשאנו מדלגים על הלעיסה, או מקצרים אותה, אנו מעמיסים על הקיבה שלנו, שצריכה לעשות את מה שהפה שלנו שכח לעשות. דבר זה מכביד על העיכול והופך אותו לפחות אפקטיבי. אני מוצא שלעיסה נאותה גם

מסייעת רבות ביישום הסעיף הקודם. תוך כדי לעיסה אנחנו מתחברים להיותנו "אוכלים", ומתרכזים בפעולת האכילה, אנו נכנסים למצב תודעתי יותר מרוכז, ולמעשה נרגעים. כך העיכול הופך ליותר אפקטיבי. 

 

שעות האכילה גם הן נושא חשוב וכאוב אצל חלקנו. מערכת העיכול לא אמורה לפעול בשעות הלילה! הלילה הוא זמן המנוחה של הגוף והנפש. ארוחה לפני השינה מאלצת את מערכת העיכול להתמודד עם העומס שהטלנו עליה וכך נמנעת ממנה המנוחה שהיא זקוקה לה. תופעות הלוואי של אכילת לילה הן שינה פחות איכותית, קימה בבוקר עם תחושת מלאות וכבדות וחוסר תיאבון – דבר שמונע מאיתנו לאכול ארוחת בוקר וכך מתחילים יום חדש על רגל שמאל, אכילת מתוקים בלילה מאלצת את הלבלב להפריש אינסולין בשעות שהוא אמור לנוח, דבר שעלול עם הזמן לגרום לבעיות במשק הסוכר, ועוד כהנה צרות שאין לנו עניין בהן. חשוב לסיים לאכול בשעת ערב סבירה, ולא לאכול מספר שעות לפני השינה. חשוב גם להמנע מהקיצוניות השנייה: שינה במצב רעב גם היא אינה מומלצת. במידה ורעבים מאוד בלילה אפשר לאכול משהו קל, אך עדיף לתכנן את סדר היום כך שנאכל ארוחה משביעה מספר שעות לפני השינה. 

 

רבות נכתב ונאמר על מוצרי חלב. לא ארחיב כאן מפאת קוצר היריעה, אך נמצא שמוצרי חלב מחוללים לגוף אי אלו צרות לא סימפטיות כלל וכלל. המעוניינים להרחיב מוזמנים לעיין בספרים "שוטי החלב" של אריה אבני, ו"מחקר סין" של קולין ותומאס קמפבל, הדן בתזונה מן החי לרבות מוצרי חלב. למרות שתעשיית החלב מנסה לשכנע אותנו בצורה מרשימה אודות חיוניותם של מוצרי החלב לבריאותנו, זהו בלוף מופרך מכל יסוד. צריכת החלב האידאלית לבני אדם בוגרים היא 0%. ישנן דרכים רבות אחרות לסיפוק צרכי הגוף, שאינן גוררות בריחת סידן ומחלות אוטו-אימוניות, שהן בונוס מפוקפק שאנו מקבלים יחד עם מוצרי החלב. המכשלה הגדולה בדרך לגמילה ממוצרי חלב היא הנגישות הרבה שלהם בשוק והשכיחות שלהם בקרב האוכולוסיה, כמו גם העובדה שגדלנו על תפריט עשיר בחלב, וסביר להניח שאנשים רבים סביבנו צורכים אותם על בסיס קבוע. קשה? כן, אפשרי – בהחלט, והתגמול על מאמץ קטן זה עולה בגדול על ההפסד שבאי הנוחות הכרוכה בו. 

 

טיפ קליל לסיום, הוא בנושא כמות האוכל: רובנו סובלים מתפריט עשיר מדיי בחלבונים. אולי אינסטינקט ההשרדות הקולקטיבי מניע אותנו לאכול הרבה ולנצל את השפע הקיים סביבנו, אך למעשה אין צורך בכך. עדיף לאכול חכם וקצת מאשר הרבה ולא כל כך חכם. אכילה מרובה מתישה את מערכות העיכול והפינוי של הגוף ומפנה את משאביו לתהליכים אלו, במקום שאותה אנרגיה תהיה זמינה לנו בפעולות החיים האחרות. נסו לאכול בארוחות קטנות ולהפסיק לאכול לפני שמגיעים לתחושת שובע ומלאות. הגוף שלכם יודה לכם ואתם תודו לו בחזרה כשתרגישו את רמת האנרגיה הגבוהה שתהיה לכם לאחר הארוחה. אנו אמורים להרגיש אנרגטיים וחיוניים אחרי האוכל, ולא מותשים כמו לאחר פעילות גופנית מאומצת. אחת הסיבות לאכילה מוגזמת או מתוקה מדיי היא מילוי צרכים רגשיים. לא קל לעשות את העבודה הנדרשת פה כדי להפריד בין השניים, משום שלאוכל יש זיקה רגשית אצל כולנו. עם זאת,

ההשקעה משתלמת.

 

זוהי רשימה מכובדת ולא פשוטה ליצירת שינוי מהותי באורח החיים שלנו, אך כפי שהצעתי בתחילת המאמר, מומלץ לבצע את השינויים בהדרגה ותוך תשומת לב לכיצד אנו מגיבים לשינויים. עם הזמן הגוף שלנו יפתח בחזרה את

הרגישות הטבעית שלו למזונות השונים, וכבר לא נוכל לאכול את אותם דברים שהזיקו לנו בעבר, או לפחות לא באותו מינון. אם אנו רוצים להיטיב עם עצמנו, עלינו לקחת אחריות אישית על חיינו ולחיות מתוך מודעות ובחירה – האם אני מוכן לעשות את מה שיעשה לי טוב בטווח הארוך, או שאני מסתפק בסיפוק מיידי?

 

בהצלחה לכולנו

:-)