אז ככה.

אני יושבת לי פה לתומי וכותבת,

ומתקשרת אלי בחורה נחמדה בשם מיטל מחברת "בזק",

וברוב טובה ונדיבות לבה מציעה לתת לי 200 דקות של שיחה חינם למשך החצי שנה הקרובה. 

 

ובין שאר מילים ממוקצעות ולא ברורות אני קולטת שאני משלמת 25 ש"ח דמי אחזקה לחודש,

ולא ממש קולטת מה הקשר בין זה לבין ה200 דקות.  

 

אז אני, עקרבית חשדנית וחסרת אמון שכמותי, שמנסה לחיות לפי כלל הברזל של "שונא מתנות יחיה"

חוזרת ושואלת את מיטל החביבה –

התוכלי לומר לי מה הנדיבות לב הזו באמצע היום?  

אם אתם רוצים להוזיל – תוזילו, למה אתם מבקשים את רשותי להוזיל?

 

כי, היא אומרת לי, אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי רשותך. 

 

אבל אני קשוחה ולא מוותרת – למה אתם לא יכולים להוזיל את המחיר בלי רשותי

ולתת לי 200 דקות חינם בלי רשותי?

 

כי ככה. 

 

אבל למה?

 

מתנתק הטלפון. 

 

דקה אחרי זה היא מתקשרת שוב –

ואז היא מסבירה לי: תראי, בעוד חצי שנה מהיום את צריכה להתקשר לבזק ולהזכיר להם

שאת נמצאת במסלול הזול, ואם לא – יעלו לך את דמי האחזקה ל-64 שקלים…

 

- ולמה שלא תתקשרי את אלי בעוד חצי שנה ותגידי לי שההטבה הסתיימה ולכן דמי האחזקה עולים?

 

- כי זה אוטומטי… היא משיבה לי. 

 

אתם מבינים את הסוד? זיכוי צריך לבקש רשות. חיוב זה אוטומטי….

 

הרי 99 פסיק 99 פסיק מיליון אחוז שבעוד חצי שנה אני לא אזכור להתקשר,

ואוטומטית המחיר של דמי האחזקה ישלש את עצמו….

 

התחכום הדוחה הזה – מי הם האנשים הללו, שיושבים וחושבים על הגועל נפש הזה?

איזה חוסר מוסריות בסיסי יש באנשי מכירות ופרסום, שהם עולים על טריקים כאלה,

לוקחים הרעה, מציגים אותה כהטבה מלאת חיוכים,

וממשיכים לחיות טוב עם עצמם?

 

ברור לכם שאמרתי לה שאני לא רוצה 200 דקות חינם ולא רוצה כלום, והיא אמרה – "טוב" כזה נעלב. 

 

בואו נראה אם אמנם היא גם תקיים את זה, או שתכניס אותי למסלול הזה למרות שלא הסכמתי. 

 

אין לי מושג למי פונים סביב השחיתויות הקטנות הללו, שמקיפות אותנו מכל עבר.

 

אז פניתי אליכם….