kafe אמר
מסקרנת אותי הזווית הזאת, כלומר השילוב בין שני הארכיטיפים האלה.

ונוס-נפטון - אמנות. נשיות. יופי. 

האם, כשמדובר באוכל נגיד, ונוס נפטון זאת ארוחת גורמה?

למה גורמה? גורמה זה שמש. ונוס נפטון זה הרבה יותר ארוחת תמחוי...
אבל זה בעיקר האוכל שנותנים בחתונות. נראה טוב ויפה ומרשים אבל לא באמת טעים ובדרך כלל ממש לא בריא.

כשמדובר בבגדים, אלה בגדי מעצבים יקרים ומיוחדים?

קפאית, מסיבה כלשהי את מחברת את נפטון עם יקר. לא. זה קודם כל תחפושות, בגדים שעיקרם יופי (ולא חום או הגנה),
בגדים להופיע על במה וסמרטוטים נוחים שהילדה מעמיסה על עצמה כשהיא משחקת.  יכולים להיות יקרים מאד או זולים מאד,
לא משנה. מספרים סיפור עלום. 

יש לי סמי-סקסטייל בין ונוס לנפטון באורב 1. מה זה נותן לי בדיוק?

נפש של אמנית. כשרון מוכח בתחום אמנותי ברור עוד מילדות. זוית נהדרת. 

ובכלל אני סקרנית לגבי השילוב הזה באופן כללי, לא רק אצלי במפה.

אה יש לי גם ירח ויופיטר ב7 דגים, שזה אותו שילוב.

זה לא לגמרי אותו שילוב. אבל זה כן מחבר את ביטוי הנשיות שלך - ונוס-ירח
עם הקוסמופוליטי והגודל וההגזמה של נפטון-יופיטר.

למי עוד יש משהו מזה? כל זווית בין ונוס נפטון, שור-דגים, מאזניים דגים, 7-12, 2-12.

שור דגים זה לא ונוס-נפטון. שור דגים זה שפע, טבע, כל הטוב שהבורא העניק לנו.
ונוס נפטון זה האמן הרעב, וזה האיש שרואה יופי גם במקום כעור.  

נזכרתי שאמיר פיי גוטמן עליו השלום היה שור דגים, והוא היה יפה פיזית בצורה קיצונית ממש,

עד שאפילו אני, שלא מתעניינת לא בגברים ולא ביפים, הייתי שבויה בקסמו. וסופו הטראגי גם כן מדיף ניחוח של ונוס נפטון. מים.

ולאביב גפן יש מולות ונוס נפטון, לא זוכרת באיזה מזלות ובתים. מה זה עשה אצלו?

ספרו מה אתם חושבים, יודעים, מרגישים לגבי ונוס נפטון.  

הקו המשותף הוא שכל האנשים שמנית הם בראש וראשונה אמנים ואנשים רגישים ליופי, או כמו שסיפרת, יפים בעצמם.
אחר כך יש לכל אחד את הסיפור שלו, בלי קשר לזוית דווקא. משהו שעולה מהמכלול האישי של כל אחד. 

ואיזו שאלה מקורית ונהדרת!!!  

kafe אמר
תודה רבה מגי על התשובות

הכי אהבתי ארוחת תמחוי.

לדעתי ארוחה של ונוס נפטון זה ככה -

יושבות שתי קבצניות על שפת המדרכה.

הן לובשות סמרטוטים קרועים, אבל כל הצבעים משחקים כמו קשת.

לפניהן ממחטה ישנה ועליה מונחים תפוח אדמה מבושל שלם עם הקליפה, ביצה קשה ומלפפון חמוץ.

הן אוכלות את זה בזמן שעוברים ושבים זורקים להן מבטי בוז,

הצעיפים הקרועים שלהן זוהרים ברוח כמו קשת בענן,

אחת אוכלת חצי מתפוח האדמה ומושיטה חצי לחברתה,

ויש לו טעם של מן, הטומן בחובו את כל הטעמים בעולם.

זה גורמה.

איזה מקסים!  

 

אבל ברצינות מגי

במה שונה אהבה של ונוס נפטון מאהבות אחרות?   

אהבות אחרות יכולות להיות אהבות של שמש, שיש שם סינוור, והערצה, ומה זה עושה לי, ולצאת, ולבלות וכייף.
אהבה של שמש זוהי התאהבות, לא אהבה.

ויכולה להיות אהבה של ונוס-מרס שזה משיכה מינית ותשוקה מטורפת שמתישה ומעוררת ריבים ותוקפנות וקנאה
כמו שמעוררת חיוניות, ונעורים, ותסיסה נפלאה ולהרגיש את הגוף. על זה נאמר, לא יכול איתך לא יכול בלעדייך.  

ויש אהבה פלוטונית שיושבת על קשר קדום, חזק ולא מודע. עליה נאמר, עזה כמוות אהבה. 

אבל אהבה אמיתית, אהבה לעצמה - חייב להיות בה מהטעם של ונוס ונפטון יחד. השאלה היא באיזה מינונים. 
אם נפטון משתלט אנחנו נסחפים, עיוורים ומלאי אשליות, עושים אהלהה של האהוב ואט אט הופכים קורבנות שלה.
אם ונוס משתלטת אנחנו מלאים בהתניות, וספקות, ועלוה ירוד, ולמה ככה ולמה ככה. 
אבל אם זה מאוזן - אם זו אהבה שיש בה גם עיניים פקוחות והקשבה של ונוס גם הכלה ועדינות של נפטון - הלוואי על כולנו...
עליה נאמר אחד משישים מגן עדן.