בשבילך לילו. 

90, זוית סרטן-גדי, מאחדת פה בין הירח וסאטורן שליטיהם. שניהם יודעים איך לעבוד איתה ולכן בדרך כלל
תהווה ברכה לאדם. מדגישה צורך בביטחון, מסגרת מגינה. אלא שהמניע שלה הוא
למצוא את הביטחון הזה בתוך עצמי, לא בחוץ. אנשים היודעים ליצור בית בכל מקום, לעצמם וזולתם.
כשנולד ילד עם זוית זו, בין אם הוא בכור או לא, הוא מביא עימו תחושה של משפחה.

זוית הדורשת מאדם להתגבר על תנאים, לפתח כיוון ויעד מסויים הבולט הרבה פעמים כבר בילדות.|
להפחית אשמות והאשמות. להבין משמעותן של חובה וגבורה. 
כל תנאי מתנאֵי ילדותו משרת מטרה רצינית זו, בין אם היו התנאים קשים לו או לא, אם בא ממשפחה ענייה או עשירה,
מדרבנת או מעכבת, מאמינה בו או שאינה מאמינה בו. התסריט אינו העניין אלא מה שהושג ממנו.
ההתבגרות, כוח ההתמודדות, הניסיון שנרכש. החוזק הנפשי. 

מכיוון שלירח השפעה מכרעת על חוויות הילדות הראשונות, כשהוא בסקוויר לסאטורן יהיה ילד הזקוק לתפקיד.
להגדרה מסויימת של תפקידו במשפחה, בתוכו יוכל לפרוח. כמו למשל, "אתה הבכור שלי". לא בעניין של "אתה הגדול 
ולכן אסור לך ככה וככה" אלא בעניין של "אתה הפכת אותי לאימא". כל מה שנותן לילד הרגשת חשיבות ומיוחדות.
ולא רק. גם תפקידים כמו "אתה אחראי על טומי החתול" או "אתה אחראי לקנות כל יום חלב ולחם" - וזאת מבלי שמזכירים
לו כל רגע מה לעשות או לא לעשות. עניינה של סקוויר זו במפה שלו היא ללמוד לפתור בעיות בכוחות עצמו,
לא לעשות מה שאומרים לו. העובדה שההורים סומכים עליו שיידע לפתור בכוחות עצמו מאפשרת לו לסמוך על עצמו -
וזה בדיוק מה שזוית זו רוצה ממנו.  

הירח הוא סמל קלאסי המתאר את חוויית האם. כל קשר בינו לבין סאטורן ירמז על דמותה ועל היחסים עימה
כפי שנחרטו בלב האדם, והדבר בולט יותר עם הסקוויר, שהיא זוית משפחתית מטבעה. הדעה הנפוצה על
האימא-הקרה-והלא-מחבקת הפכה למטעמים פסיכולוגיים אצל אסטרולוגים רבים,
אשר ביחד עם הלקוח ממהרים להאשימה בכל כישלון ומחדל בחיי האדם.
אולם כשעוצרים רגע וזוכרים כי מפה בנויה בדרך המתאימה ביותר להתפתחות, וכולל המשפחה והאימא,
הרי שהאצבע המאשימה חוזרת ומתקפלת ואפשר לגלות את הכוחות החבויים.

בנוסף יש לזכור כי לא תמיד טענה זו נגד האֵם נכונה בכלל. אמנם כן, האימא אולי אינה מתחנחנת או
סולחת אוטומטית לכל דבר, אבל הרבה פעמים מציבה גבולות, אינה מתעלמת מהחובות שלה כלפי הילד
ואינה מפילה אותם על אחרים. החום האימהי מתבטא במעשים, פחות בדיבורים והצהרות. מחנכת אותו קודם כל
להאמין בעצמו ובכוחו, להיות אדם תורם ולא כזה המצפה כל הזמן שישרתו אותו.  

כמו תמיד עם שבתאי, מטרתו לחזק, לחשל ולבנות ולא להעניש, לפגוע או להרוס. ככל שאדם נפטר מהרחמים העצמיים,
התלונות וההאשמות ומתבונן בתנאי ילדותו באובייקטיביות, כך יפיק את המיטב מסקוויר זו, כמו מכל קונסטלציה
שבתאית במפה שלו.

לגמרי נכון... והוא השלישי, ואת כבר אימא מנוסה...