



תודה לכולם
וסיפור יפה מגי - המשפט באמת נכון.
אני תמיד אמרתי לעצמי - אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו ולכן אני תמיד מנסה לעשות הכל כדי להגיע לתוצאה (החלק הרוחני כאן פחות קבל משקל כי עשיה בדרך כלל מביאה לתוצאה).
אבל כמו שציינתם ומבי חידדה (באמת תוצאה על זה כי זה קשה לקבל תוצאות שהם לא לפי המשווה אמורות להתקבל ומצד שני אנחנו לא חיים לפי משהו ברור).
אני אנסה לאזן בין הדברים ולזכור שהכל בסדר ולעריך את הדרך שעשיתי ועושה ככה שזה אף פעם לא לחינם כי ככה מתפתחים.
לגבי חברות חול - אני חושבת שכבר רוב החברות הן פועלות עם חול או מטה שלהם לרוב בחול.
אבל אני אנסה הכל כבר ואולי בהמשך אני כבר אנסה תפקידים אחרים כדי להיות גמישה - כמה שאוכל.
תודה שוב לכולם
אלו היו שנים קשות ביותר עבורי והתמודדות עם זה

מגי אדם אמר
מסכימה עם יגאל ומסכימה עם גונזוי. ולא סתם שאלת את השאלה הזו. הרעיון המרכזי במפה שלך הוא המתח הבלתי אפשרי בין הגדי המבקש ארגון, מבניות של החיים, ביטחון, תחושה שליטה והגנה - לבין הדגים המדבר על אמורפיות, חוסר אונים, קבלה, זרימה והתאמת עצמי למה שבא, במקום שאני אעצב בעצמי את התנאים בחיי כמו שרוצה גדי.רואים את זה גם בצמידות של השמש לנפטון (וקצת לאוראנוס) וגם בעצם מיקומו של השליט שלה בדגים ושליט האופק ב-12.
התשובה לכך גלומה במשפט - "אני עושה כל שאפשר והשאר בידי שמיים."
בעיקרון, בכל מפה - תמיד השמש. תמיד צריך ללכת עם השמש. השמש בגדי-2 יש לה דרישות ברורות: לעבוד, לשרוד, לשפר את התנאים בחיי, לפתח את הכשרונות שבי. לדאוג ליום סגריר, לדאוג לקרובים שבאחריותי. לחיות על פי ערכים ועל פי מצפון ולנהוג בהגינות ויושר גם מול אנשים שאינם כאלה. לקבוע לעצמי יעדים ולחתור אליהם. להתאמץ.
בהבנה שלי, מה שנדרש ממך פה הוא פשוט לעשות את כל הדברים האלה - אבל מבלי לחוש מחוייבת לתוצאות. אני עשיתי כל מה שיכולתי. היקום רצה - קיבלתי תוצאות טובות. לא רצה - לא קיבלתי. אני לא אחראית על התוצאות. אני עושה את המקסימום שלי, תוך כדי הידיעה באחורי הראש שאם יצליח יצליח ואם לא - לא משנה. אני את שלי עשיתי ואם הצליח או לא - זה לא אומר שום דבר עלי, אלא מן הסתם ככה היה צריך להיות. לא אני זו שנכשלתי ולא אני זו שהצלחתי.
זה לב השיעור ולב המפה שלך ומה שאמור להנחות את החיים בכל תחום ותחום. עבודה, נישואין, חינוך ילדים, דאגה להורים, בית. הכל.
רוצה סיפור? הנה סיפור:
כשהייתי נערה יצאתי פעם עם שחקן כדורגל, חתיך אמיתי. ביום ראשון הוא בא לאסוף אותי באוטו שלו (כבר חוויה בימים ההם) וכששאלתי אותו איך היה המשחק אתמול אמר לי משפט שלא שכחתי אותו כל ימי "היינו מצויינים והפסדנו."
בתור ילדה שמאמינה שאחד ועוד אחד הם תמיד שניים הדבר פשוט לא התחבר לי בראש. היינו מצויינים והפסדנו. איך זה? שנים חשבתי על המשפט הזה, איך זה יכול להיות. בסוף הבנתי. זה שהם הפסידו זה לא משנה. מה שמשנה הוא זה שהיו מצויינים. מה שעברו בתהליך - זה יישאר ברגליים שלהם ובגוף שלהם וביכולת שלהם. זה שהפסידו אז הפסידו. מחר ינצחו. אבל מה שקיבלו מעצם היכולת - זה העניין של גדי. התהליך. המסוגלות שנשארת. הידיעה שאני יכול להיות מצויין.
במפה שלך, עם כל הנפטון הזה - תשאירי לאלוהים את התוצאות ואת עשי כל מה שתוכלי, בלי לקשור את העבודה וההשתדלות שלך עם הכרה ותוצאה שאת מקבלת או לא מקבלת. זה מתסכל, אני יודעת, ודורש גבורת נפש. אבל ככה זה גדי וככה זה דגים. הדרישות שלהם מאפשרות לנו להתעלות מעל הרגיל.
💛💛 סיפור מהמממממ של גדי! אהבת!
זה המהות..
ALIN@
קחי כל העבודה ותתחילי לצבור את הניסיון
את חושבת יותר מידי.. ומפחד בלי סיבה..
את תהיה מצויינת בכל מקום עבודה!
לא תאוהבי תפקיד - תעברי אלה...
שימי מטרה להחליף מקומות ולהתקדם - לצבור ניסיון ולעלות בסולם..
בכל מקום תלמידי משהו - מאנשים, על עצמך - זה בדוק!
פחות לחשוב יותר לעשות - זה מה שנדרש מגדי!
מקסימום משתמשים שהתחברו במקביל: 1400
כרגע און-ליין:
9 אורחים
כרגע נמצאים בעמוד זה:
1 אורחים
המשתמשים המובחרים:
ara33: 3265
Morgan: 2498
יגאל: 2084
Lee: 1756
alina: 1409
mares_nest: 1197
סטטיסטיקות של המשתמש:
אורחים שכתבו: 174
מספר חברים: 232
מאשרים: 1
מנהלים: 1
סטטיסטיקות של הפורום:
קבוצות:1
פורומים:1
שרשורים:4407
תגובות:48918
המשתמשים שנרשמו לאחרונה:
serg, rochellre, BRAKEFET, neor, Itaiorerez@gmail.com, kinamonitמאשרים:מגי אדם: 10573
מנהלים:אורי אדם: 35