היי מגי,
כתבת בספר שלך על מזל בגוף: סימני קארמה (בין שאר האיברים, שבאמת הכי רגישים אצלי- שיניים ואני מתה מקור תוך שניה..). למה התכוונת במילה סימני קארמה? <נשמע מגניב>
וגם.. את כותבת שלונוס ב10\ו-8\, יש זכרונות תת הכרתיים של מערכות יחסים "קארמטיות" מה הכוונה?
טנקס,
no one forgets the truth,they just get better at lying
ג'סיקה,
לאחי יש סימן מלידה על השוק ברגל ימין שלו, וכשהיינו קטנים היינו קוראים לזה "הגזר".
בלי קשר לשום דבר, פעם הוא ביקר אצלי והייתי במוד, ובלי הכנה מוקדמת
ראיתי אותו נופל מסוס וגם הסוס מועד וחצי נופל עליו,
ואחי מחזיק הבדיוק את המקום הזה ברגל וצועק לעזרה...
ראיתי את המקום שזה קרה, את כל הנוף מסביב, את כל האירוע.
וראיתי פעם בתיקשור שעשיתי לאישה אחת, ראיתי את בעלה (שלא היה נוכח בפגישה)
חוטף ירייה בכתף שמאל...
כשאמרתי לה את זה היא סיפרה לי שמאז שהיא מכירה אותו כתף שמאל שלו כל הזמן מתפרקת,
והוא כל כך רגיל לזה שהוא מחזיר אותה למקומה בעצמו בלי להתרגש...
אלה ודומים להם הם סימני קארמה.
לגבי ונוס בגדי - כן, ונוס בגדי זוכרת מערכות יחסים שהיו או קשות במיוחד או נכונות במיוחד,
משהו חזק ותובעני ומשפיע ומשנה חיים, ובדרך כלל יש לזה ביטוי גם בחיבור עם בית 7.
אני רואה שאת מתחילה לעלות על הרמזים הקטנים ששתלתי שם.. יש לא מעט כאלה בספר.
מגילה,
אז זהו, שממזמן כבר שמתי לב לדברים האלה וכל פעם שכחתי לשאול. אחרי שדברת איתי על עניין הרמזים, חשבתי שאת בטח מתכוונת גם לזה בין השאר..
איזה מעניין מה שכתבת על הסימני קארמה! הייתה לי הרגשה שזו הכוונה… גם לי יש שני סיפורים מעניינים בקשר לזה,
שלוש פעמים בחיי, בגילאים שונים, נפלתי על אותו מקום, ורצף האירועים היה זהה. הנפילה מתרחשת ככה: אני עומדת ואז משהו מפיל אותי ואני מקבלת מכה באמצע הראש ומשתטחת על הרצפה. אני רואה שחור לכמה שניות, (מאבדת את ההכרה), מחזירה אותי להכרה מחשבה בנוסח- האם לבכות? אני רואה רצף של תמונות שאני לא ממש זוכרת אחר כך, (מהפעם האחרונה אני זוכרת סלעים בגן או משהו כזה) אני פותחת את העיניים, רואה אנשים מסביבי, ומכריזה שאני צריכה "אוויר" ובתוכי מבקשת שהם יזוזו… קרה לי פעם ראשונה בגיל 9, אחר כך בגיל 14, ואחר בגיל 15.
מה שמעניין,זו הנפילה בגיל 14. יום או יומיים אחרי הנפילה שלי, יצאתי עם כל החברים, והלכנו לגן שעשועים שונה מזה שאנחנו הולכים אליו בדרך כלל, גן השעשועים השונה גרם למשהי להיזכר ב"סיפור מצחיק"…איך ששנה שעברה, כשהחבר'ה היו בגן השעשועים הזה…מישהו ,(האהוב שלי בזמנו והחבר שלי לכמה זמן אחר כך..), נפל מעמידה על הקרוסלה או משהו כזה, ישר על אמצע הראש והשתטח על הריצפה… הוא עצם את העיניים,כולם התאגדו סביבו ודאגו..ואחרי כמה שניות הוא פתח העיניים והכריז שהוא צריך "אוויר".
בפעם האחרונה שנפלתי בגיל 15, ההתרחשות הייתה זהה… והבן אדם הראשון שראיתי מעלי כשפתחתי את העיניים.. היה הוא..
עוד סיפור מעניין.. בפעם השנייה או השלישית שראיתי את הנער המוזכר למעלה… ורק התחלתי להכיר אותו, הוא אמר לי שלום, ואני עניתי לו באדישות מתנשאת כזו (לא יודעת מה בדיוק נכנס בי). בכל אופן, כמה דקות אחרי שהוא אמר לי את השלום הזה, הוא נפל וקיבל מכה באזור שבין הגבה לעין… ואני, פתאום הרגשתי דאגה ענקית, איזה מין תחושת אשמה, ומשהו כל כך כבד ולא מובן, ולא נעים, וכאב כזה מבפנים,לא הבנתי למה כל כך אכפת לי.. הרי אני בקושי מכירה אותו! ראיתי אותו איזה שתי פעמים!! בכל מקרה רצתי אליו מתוך אינסטינקט, וראיתי את המקום המדויק בו הוא קיבל את המכה ונוצר לו שם סימן זמני.
אחרי שנה, היינו כולם בטיול של הצופים בטבע, איזה טמבל חשב שזה יהיה מצחיק לשחרר את הענף שהוא מחזיק, לבן אדם הבא שמגיע במסלול.. הבן אדם הבא שהגיע במסלול הוא מין סתם גיבור הסיפור שלנו (הוא והמזל שלו), הוא קיבל מכה מהענף, בדיוק באותו מקום בו הוא נפל שנה לפני (בין הגבה לעין) , והפעם השריטה הפכה לצלקת שיש לו עד היום. גם הפעם, כשהוא קיבל את המכה הזו, הרגשתי איזו מועקה, תחושה לא מזוהה.. איזו שריטה כזו..ובין השאר, תהיתי, איך זה שהוא מקבל מכה כל פעם באותו מקום….
עכשיו אני מבינה שזה נקרא "סימני קארמה"…
no one forgets the truth,they just get better at lying
מקסימום משתמשים שהתחברו במקביל: 1400
כרגע און-ליין:
15 אורחים
כרגע נמצאים בעמוד זה:
1 אורחים
המשתמשים המובחרים:
ara33: 3782
Morgan: 2498
יגאל: 2253
Lee: 1963
kafe: 1288
mares_nest: 1268
סטטיסטיקות של המשתמש:
אורחים שכתבו: 174
מספר חברים: 333
מאשרים: 2
מנהלים: 1
סטטיסטיקות של הפורום:
קבוצות:1
פורומים:1
שרשורים:5232
תגובות:55924
המשתמשים שנרשמו לאחרונה:
shemesh, danielle12, SARA, shirel687@gmail.com, ofra, yoa64מאשרים:מגי אדם: 12677, alina: 1832
מנהלים:אורי אדם: 38