אני רואה בפתיחת תעלת סואץ שלאחר הסכמי השלום והחזרה של מצרים לשלוט על שתי גדות התעלה, את תחילת שיתוף הפעולה והמיזוג שבין המזרח למערב.

על-פי היהדות המערב נקרא שור, והוא מתואר כעשו אחיו של יעקב, שהיא ג'נגי, אדומי, ואילו המזרח נקראים חמור, והם ישמעאל אחיו של יצחק ודודם של עשו ויעקב.

השור מתואר כגהה, ואילו החמור מתואר כחומרי.

בתורה שנתנה במעמד הר סיני נכתב שאין ליצור שילוב ושיתוף פעולה בין שור וחמור, לא תחרוש עם שור וחמור, החרישה היא פעולה באדמה אך גם פעולת של יצירת מזימות רעות, [חורש מזימות].

יעקב ועשו שלא ראות את התורה הכתובה אלה ראו אותה בעיני רוחם, ידעו על האיסור הזה, ולכן עשו נושא לאישה את בת ישמעאל [שילוב של חמור] עם שור [עשו] המתרה פגיע ביעקב אשר באותו זמן קיבל כבר את השם ישראל, הדבר מצריך מיעקב הקרבה כל-שהיא, והוא מוותר לעשו על צונו, [טלה] ומגיש לו מנחה [קורבן טלה], עשו עצמו לפני כן מכין עצמו למפגש כמכין עצמו למלחמה.

התוצאה ידוע המלחמה בין האחים נמנע.

המפגש הבא בהסטוריה של שיתוף השןר והחמור הוא בפורים כאשר המן מבית הגג מלך עמלק שהוא צאצה של עשו [אדום] חובר יחד עם האחרשורוש מלך פרס [חמור] אשר שולט ב127 מדינות [חומריות עשירה] על מנת להשמיד את ישראל, בפורים [דגים] ישראל צריכים להקריב משהוא על מנת להינצל והם בהוראת מורדכי צמים שלושה ימים [ ביטול המזון {בתולה} על-מנת לבטל את העבדון {דגים}].

בפעם השלישית שמפגש כזה קורה הוא קורה עכשיו בזמנינו אנו, המפגש בין המערב למזרח, בין השור לחמור.

כתוצאה מפתיחת התעלה נפתח דלת של האור [המערב] אל החושך [המזרח] והפוך, אנו רואים איך בשנים האילו יש נדידה של האסלם אל תוך מדינות המערב, החומריות כתוצאה מהצורך באנרגיה [נפט] גובר והתוצאה התפתחות מדינות המערב לעושר גדול, לאומתם זרימת הידע של המערב אל תוך מדינות האסלם, הגביר דווקא את הרוחניות הדתית שבא לידי ביטוי כאשר השאה הפרסי שפתח את מדינתו לתרבות המערב נופל ב1979 בזמן של התחלת הסכמי השלום בין ישראל למצרים, עלית חומני לשילטון והמהפכה האסלמית מקבלת השפעה גם לכיוון השיעי וגם לכיוון הסוני, שני אילו מתחזקים בקיצוניות רבה הטרור הדתי סוני של בנלאדן אל מול הטרור השיעי של מורנייה ונסראללה.

לעתיד לבוא עתידים השורים [מדינות המערב] והחמורים [מדינות האסלם] לשתף פעולה כתוצאה מההכרות שנוצרה בגלל פתיחת המעבר שבין האור לחושך, וכל זאת בשביל שני מתרות, האסלם רצון לשליטה רוחנית, [שליטה בירושלים] והמערב לשליטה חומרית [שליטה על אוצרות הטבע של ישראל-גז ונפט] הדרישה המרכזית של השותפים [שור וחמור] היא תנו את ירושלים באם לא נכבוש את הארץ, ישרא לאומת זאת צריכה להקריב משהוא שהוא בסימן דלי הבא אחרי הסימנים הקודמים טלה ודגים [ זמן העידנים], יתכן וישראל אומרת לא [מורדת-דלי] לדרישה לקבל את ירושלים  ומוותרת על ידידים [דלי] ופונה לקבל את עזרת שמים את עזרת הגדי במקרה הזה, שהוא העידן הבא אחרי הדלי.

אותה המלחמה המתוארת בספר יחזקאל [גוג ומגוג] מלמדת על מלחמה שבא משתמש האל באבני אלגביש מתאוריתים, אותם מתאורים ששימשו את משה במכת ברד במצרים העתיקה [אבק כוכבים של קרח ואש כאשר הם חודרים לאטמוספרה ונשרפים] תאור חומריות השמים שבמזל גדי.

אשר שליט הגדי השבתאי הוא גם שליט מזל דלי כשליט משני.

כאשר יחליפו מקומות שבתאי בעקרב ופלוטו בגדי יתכן ונראה אירועים עם מתאוריתים.

מגי

האם את מתארת אותי כאדם דתי?

כי התשובה לא אני לא

מה-שכן אני דרך הלימוד מנסה להבין, תורה היא לא רק דרך חיים עבור הדתיים היא גם דרך לימוד עבור כל מי שבוחר ורוצה לדעת גם מבלי לחיות על-פי, לכן אני, לא שם.

שאלו אותי פעם למה אני לא חוזר בתשובה, עניתי כי אין לי שאלה יש לי את התשובה אז למה לחזור לתשובה דרך שאלה, אין צורך.

היהדות אינה פוסלת את האסטרולוגיה, היהדות היא סוג של דת שדואגת, היא דואגת שהאדם יהיה מושפע יתר על המידה מהשפעות האסטרולוגיה שהיא שולטת על החומר, ואילו האמירה של האל לאברהם "צא מהאיצטיגונינות שלך" היא היתה בכדי להציג לאברהם את האפשרות שדרך תפילה וחיבור לעולם אנטיחומרי עולם העליון או העולם הבא ניתן לבטל השפעות אסטרולוגיות ולקבל את אותן תוצאות אסטרולוגיות בדרך אחרת בבחינת יש מפתח, אבל הוא יכול לפתוח דלת אחרת גם ולא דלת אחת, אחד ההסברים המתארים זאת יפה היא ההזהרה של פרעה למשה שבאם ילכו במדבר תפקוד אותם שפיכות דמים גדולה, והוא הזהיר את משה שהוא רואה את כוכב הדם [מאדים] פוגע בעם ישראל, בפועל פרעה צדק אכן היתה שפיכות דמים גדולה אבל זה היה בגלל שבמסע במדבר לא עשו ברית מילה לזכרים ורק לפני הכניסה לארץ כנען עשו לכל הבנים ברית מילה.

הפרוש לאסטרולוגיה על בסיס אותם הנתונים יכול להתקבל באופן שונה בפירוש עצמו, זו הסיבה שהיהדות שראתה ביכולת של האדם באשר הוא אדם להתעלות דרך תפילה מעלה השפעות וגזרות הכוכבים אל אפשרויות קיום אירועים אחרים על-פי אותן השפעות עצמן ,העדיפה את דרך התפילה לאל על-פני ההתבוננות באסטרולוגיה ופרושה.

היא ראתה בגישה של הרופאים [אני עשיתי את שלי עכשיו הכל תלוי באלוהים] את הדבר הנכון וכך גם לגבי האסטרולוגיה.

אך היא לא שלל אותה משום שהבריאה של היקום כלל בתוכו גם המרכיב של קביעת האירועים דרך גרמי השמים [הכל צפוי והרשות נתונה] ולכן מה שקבע הבריאה של האל ביום הרביעי לבריאה אין לסתור אותו והוא בבחינת הלכה כתובה.