השאלה אם כן לנסות ולהתמודד לזה? כי מצד אחד זה יתן לי פתח בעתיד לתפקידים שונים שעבורם בדרך כלל עושים קורסי השלמה.

מצד שני זה קצה שני של תחום מכשור רפואי...אולי משם בעתיד לנסות שוב עם הניסיון להתמודד לתפקידים בחברות של מכשור רפואי...

אפשר בבקשה עצה?

תודה מגי!

זה קראתי באשכול השני ואת צודקת כי אני מרגישה שלא ממזמן ידעתי בתוכי לאן אני רוצה להגיע ואני באמת מוכנה להשקיע ולא רק לומר שאני ככה או ככה - אני יודעת שאני צריכה עוד הרבה דברים ללמוד ולהתפתח כדי להגיע לאן שאני שואפת ומשתוקקת.

הדרך לשם מאוד מאתגרת אותי ומבלבלת - זה כמו לחפש את עצמי שוב וככה חוסר הבטחון והלהט ללכת בכל הדרך מתחילה הלהבה לנמוך ולהיות דוממת.

אני יודעת שבעבודה הזו כמו שהוא אמר זה לתת את 1000 אחוז כי זה בעצם 180 לתחום שלמדתי אבל מהצד אני רואה את זה כנסיון בנוסף למה שיש לי ואולי אוכל לשבת על 2 הכסאות ביחד ולהיות בעלת כשרון גם בתחום הזה וגם בתחום שלמדתי ורק לצמוח משנהם (אולי לשלב בין הכלים שאני למדתי ואלמד).

יש עוד מבחן שאני צריכה לעבור כדי להמשיך אצלם. אני אתן את כל כולי כי אני חושבת שהגיע הזמן לא לחשוב יותר מידיי ולעשות ולהיות בתהליך עצמו ולא לחשוב רחוק מידיי...

מגי, אני באמת מודה לך על התשובה והתייחסות שלך בפורום לשאלות שלי - הן מאוד חשובות עבורי ומעודדות אותי כשאני מרגישה אבודה בכיוון.

הייתי בראיון שני - לי נאמר שהולך לי להיות רק מבחן שאעשה ולא מעבר באמצע המבחן נכנס הבוס של הבוס ועשה לי ראיון .

מפת תחילת המפגש עם בוס מס 1 - אותו אחד משבוע שכבר(הוא באמת נחמד)

וראיון עם הבוס שלו בהפתעה 

עברו כמעט שבועיים ושלחתי מייל אליהם שעדין לא ענו וגם ההשמה לא מצליחה לקבל מהם תשובה לגבי תוצאות הראיון.

האם הראיון היה בסדר?