.

הכוונה היא לרעיון שבמשפט

"בבקשה אלהים אל תעשה מה שאני מבקש ממך, הראה לי מה אתה מבקש ממני".  

ציר 6-12 הוא הציר האחרון, ציר של קדושה. בא ואומר לנו שחיינו אינם שלנו, שאיננו קיימים

בשביל עצמנו אלא באנו לכאן על מנת לשרת משהו גדול מאיתנו. 

כאשר הציר הזה מפותח במפה,

זה אומר שהאדם נמצא בשלב מתקדם של ויתור על האגו,

והוא צריך להקשיב לחיים ולמסרים העדינים המאותתים לו היכן הוא דרוש,

היכן הוא יכול לשרת, היכן הוא יכול לתרום. 

אנשים שהציר הזה חזק אצלכם והם עסוקים בדאגה לעצמם ורווחתם הם (לא שיש בזה משהו לא בסדר)

אבל כשהם שקועים וטרודים בזה כל הזמן -

החיים שלהם לא מתרוממים. 

העבודה לא מסתדרת, אין אהבה, אין מקום מגורים נורמלי, לא יודעים מה נכון ולא נכון…

אבל כשהם מחפשים בהתמדה איפה אני יכול לשרת ולתת ולתרום -

הכל מסתדר להפליא, וכל חתיכה של הפסיפס נופלת מאליה במקומה הנכון

והם מרגישים שחייהם מונחים לכיוון הנכון בידי כוח עליון. 

מילים גבוהות. אבל זה טבעו של הציר הזה. הוא דורש את המקסימום – או כלום.