בתום לילה לבן, האם העתיד לבן? מה יקרה במו"מ? המלחמה נגמרה? האורניום יצא? ומתי הסבב הבא?
ננסה לענות על הכל. אבל לפני שנקפוץ שבועיים קדימה, צריך להבין מה קורה עכשיו.
בסוף אנחנו רואים אנרגיה מסוימת בשמים, וצריך להבין אין לתרגם אותה למציאות. זאת תמיד פרשנות.

 

רבים שאלו אותי כיצד יתכן שאני מספר שאפריל יהיה חודש יותר נוח ממרץ, ושאת שיא המלחמה עברנו,
אם אני מספר גם על פיק שלילי סביב חג שני של פסח. השבתי שהפיק נקודתי, אך כללית האנרגיה
המלחמתית הולכת ומתרחקת, בלי שנדע כמובן מועד סיום מדויק של המלחמה.
עכשיו אנחנו מבינים שהיממה העצימה שמאחורינו הייתה אקורד הסיום הצורמני של המלחמה.
ברקע מערכות הביטחון היו מתוחות לקצה, ובפועל השיגורים האינטנסיביים המשיכו גם לאחר
שהוכרזה הפסקת האש.

לקראת 4 בבוקר מוג'תבא פרסם הוראה בטלוויזיה האירנית לנצור את האש.
זה לא הסכם, זאת הפסקת אש זמנית על-מנת לדבר ולנסות להגיע להסכם. אבל האש לא תחזור.

רבות סיפרתי לכם שטראמפ היה רוצה ללכת עד הסוף, אבל הוא בתהליך התפכחות ומבין שהוא אינו יכול.
הוא נקרע ובתסכול נוראי, כי מצד אחד אינו מוכן להתפשר, ומצד שני אין לו איך להתקדם.
לכן, בלי להתפשר, אין דרך לחתום הסכם. אבל מצד שני, יש פחד גדול להחריף למלחמת אנרגיה בה
אירן תפגע מאד בו ובשותפיו. לכן לא פלא שההחלטה היא פשוט לא להחליט. להפסיק את האש זמנית,
כדי להמשיך לדבר.

 

אבל הזמני יהפוך לקבוע, ולא חוזרים למלחמה. מצד שני מתקשים להגיע ממש להסכמה.
זה לוקח אותי לזמן השני המתוח בשמיים עליו סיפרתי לכם בין ה-16 ל-22 באפריל. עכשיו שאנחנו יודעים
שהיום החליטו על הפסקת אש של שבועיים, הרי אלו יהיו הימים האחרונים לפני סיום הפסקת האש,
בהם חייבים להגיע להסכם. אבל טראמפ כאמור בתהליך התפכחות, ועל כל מה שלא הצליח
להתפשר עתה, יהיה יותר נאות להתפשר בזמן זה, והכף תטה יותר לכיוון אירן.

 

כלומר טראמפ אמנם מבין שלא ישיג את יעדי המלחמה, כפי שסיפרתי לכם למן ההתחלה,
ואף לפני שהמלחמה פרצה. סיפרתי לכם שהוא יתחיל בכל הכוח, במתקפה משולבת עוצמתית
עם ישראל. אבל גם סיפרתי לכם שכל זה לא יספיק ליעדים המגלומניים שסומנו לא נכון.
אין החלפת משטר, ו"העזרה בדרך" שינתה כיוון. ספק אם יצליחו להגיע להסכם כלשהו,
ואולי נראה פשוט הקפאת מצב. אך גם אם יהיה איזשהו הסכם, יהיו בו עוד צפרדעים
שארה"ב וישראל ייאלצו לבלוע. לכן קשה להיות אופטימיים לגבי הוצאת האורניום המעושר.
מקסימום יגידו שהוא קבור, ושלא יגעו בו וישאירו אותו שם.

 

המלחמה נגמרה והיא לא חוזרת, והסבב הבא לא בטווח הנראה לעין. לטראמפ לא יהיה
שום חשק לחזור לבוץ, הוא חותך הפסדים. עבורו המלחמה היא כישלון, והוא משלם מחיר אישי.
זה לא רק תדמיתי, או בבחירות האמצע הקרובות בארה"ב, זה גם במצבה המעשי של אמריקה.
אז נכון, מחירי הנפט עכשיו ירדו וכדומה, אבל תיכף נגלה את עלויות המלחמה, הנזקים המטורפים,
וההחלשה של צבא ארה"ב והכלכלה.

 

לטראמפ ואמריקה זה הפסד, לישראל זה ניצחון. זה כמובן רחוק מלהיות הניצחון המוחלט
(למרות שכך טראמפ כבר מכנה אותו), אבל החלשת אירן צבאית ואחרת היא שינוי מאזן האימה
במזרח התיכון. ייקח לאירן המון זמן להשתקם, והיא לא תעז לעשות צעדים אמיצים מדי שיעוררו
אותנו לפעול. גם בישראל מתפכחים, ונראה זאת בעיקר בין ה-16 ל-22 באפריל,
אבל חשוב להבין שלמרות שלא חיסלנו את המשטר האירני, הגרעין והטילים,
בהחלט החזרנו אותם הרבה אחורה, והם הרבה יותר מאוימים בכל הנוגע להתחמשות מאסיבית מחדש.

 

עוד בינואר סיפרתי לכם על מלחמה עם אירן שתהיה שונה מאד מ"עם כלביא".
סיפרתי לכם שסביב המחצית השנייה של מרץ יהיה השיא. שאפריל יביא תהליך רגיעה, ועד מאי
יהיה כבר שקט. בינתיים הרגיעה חלקית, כיוון שבלבנון האש עוד נמשכת. אבל יתכן שגם שם ילך ויירגע.
אי-אפשר להבטיח שלא יהיו מתיחויות ביטחוניות, אבל בשורה התחתונה המלחמה הגדולה נגמרה.
לקראת פורים היה אקורד הפתיחה, ופסח שני היה לילה בלי שינה.

 

אך זהו אקורד הסיום.