לא מבין איך זה אפשרי,
שרואים את נשמתי אבל לא את גופי.
אני כה מתוסכל, זה לא ייתכן,
תראו אותי! תראו אותי!

החוסר ביטחון שמשקף אותי,
גורם לי להיעלם תחת אנשים פחות טובים ממני.
אני פוחד מהם, חש שהם נעלים ממני, למרות שהם לא,
למה זה קורה?

אולי כי הם יודעים לגעת בגוף של אחר,
מודעים לגוף של עצמם,
נוכחות עצומה, גם בחוסר כבודם לאחר, הם
לא מתביישים, נוכחים.

ואני נעלם, ישכחו אותי סביר להניח,
אני כמו רוח שמרגישים אותה אך לא יודעים
אם הגיעה ממזרח או מערב.

ואני לא יודע איך לגעת,
ואני לא יודע לחיות פה בכדור הארץ,
יותר מדי מנותק מהאדמה,
לא נותן לגופי חשיבות.

מי אתה? הם שואלים, לא זוכרים את שמי,
אבל יודעים למה גרמתי.
לטוב או לרע, אבל אני לא נמצא.

אני רוח שמעיפה חול לעבר אנשים,
אך אותה רוח, היא בלתי נראית,
ואולי זה היה מבוקשי, אולי רציתי להיעלם.