Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
7:30
Moderators
10/10/10
Offline
בשביל אהבה, אהבת אמת, אנחנו צריכים לשתף את כל היסודות שבנו. כל מה שיש בנו נענה, ואז זה נכון. כשזה עובד רק עם יסוד אחד, משהו תמיד יהיה חסר, משהו תמיד לא נכון.
אויר - כן, כמה שזה לא נראה לכם, נושאת הדגל של האהבה היא ונוס, כוכב של אויר, וזה אומר שאנחנו צריכים את השכל, ממש צריכים אותו, גם בנושא מורכב וטעון זה. השכל בא ראשון, רואה אם יש או אין על מה לדבר פה, אולי בכלל הבן אדם נשוי, לא בקטע, לא בגיל הנכון, גר בכוכב אחר, אין לנו שום דבר משותף איתו. השכל - אובייקטיבי, מרוחק, לא מעורב - בא ראשון, שומר עלינו מטעויות. והשכל גם עוזר לנו לצאת בסוף, אם כבר נכנסנו למשהו לא נכון. והשכל גם עוזר לנו באמצע, לראות את עצמנו ולקרוא את הסימנים ולשפר, ולהקשיב...
בעיקר הרעיון של ונוס ככוכב מוביל הוא הנושא של הקשבה. הקשבה ודיבור. האויר חיוני לאהבה.
אדמה - טוב, כאן אין מה להכביר מילים. אין משיכה פיסית, לא עובד. לא נוח לנו בגוף עם האדם השני, אין שום התעוררות מינית, אין לנו שום חשק לשבת לידו, לא סובלים את הריח שלו או את המראה שלו - לא יעבוד. ואדמה גם מדברת על יכולת לעשות דברים ביחד, לבנות משהו ביחד, להתחייב. לשתף בתוכניות לאורך זמן. אדמה מאפשרת להיות פיסית ביחד, על אותו מקום גיאוגרפי, ולהתקיים, ולהיות ביחד לאורך זמן. בטח, האדמה חיונית לאהבה.
אש - האש נותנת את הלהט. היכולת לראות את עצמי בעיני השני, לחוש את עצמי קיים, זכאי, לגיטימי, מסוגל. להחזיר לי את האמון בעצמי דרך האהבה. להתלהב מהקשר, להתלהב מהשני, להתלהב מהחיים. והאש נותנת גם את האינטואיציה, את אותה תחושת חיוניות דקה המתעוררת רק כשמאוהבים. כן, האש חיונית לאהבה.
מים - אוי הרגש, כמה מקום אנחנו נותנים לו בנושא הזה, עד שלפעמים נדמה לנו שאהבה זה רק מים. לא נכון. כן, המים נותנים את הגעגוע, ואת ההצפה, ואת הדמעות, ואת הכאב, ואת תחושת הביטחון או חוסר ביטחון, והזיכרון, והכמיהה, והפחדים שהיא/הוא כן אוהבים אותי / לא אוהבים אותי... כן, המים חיוניים לאהבה.
אבל -
כשיש רק מים הרבה פעמים האהבה איננה נקייה, איננה טהורה אלא באה לתקן כאבי לב ישנים, מהווה קולב להשלכות והעברות הקשורות בילדות, בהורים, באחים או במשהו אחר, או קשורה בזכרונות מתעתעים, או בכמיהה הקיימת בתוכנו ואין לה שום קשר עם האהוב התורן ולא הוא העיר אותה בכלל, או נובעת מהצורך הזה בביטחון והפחד מבדידות. המים לבדם, אם נסמוך רק עליהם, סיכויים טובים שנמצא עצמנו באהבה לא נכונה, לעיתים משפילה, לעיתים מאכזבת, הרבה פעמים מתעתעת.
כשיש רק אש - הרי שהאחר הוא בסך הכל השתקפות שלי, אני לא רואה אותו, לא מבין אותו, לא מתעניין בו. וביום אחד מר ונמהר אני מתפכח, האש שוככת, ואני מוצא את עצמי בתוך אהבה לא נכונה לי, לא מבין מה אני עושה פה, מה הלהיב אותי כל כך פעם ולא מבין שזה כווולה סינוור ואגו. האש לבדה לא מספיקה לאהבה נכונה.
כשיש רק אדמה אז זה מתחיל ונגמר בפיסי. או שאני נמשך ליופי שלו/שלה, או שאני נמשך לכסף שלו/שלה... ושני הדברים יש להם טבע שהם לא מחזיקים לאורך זמן. אז כן, כשיש אדמה זה נוח ונעים, אבל משהו יהיה תמיד חסר. לא, אדמה לבדה לא מספיקה לאהבה נכונה, אפילו שעליה לבדה אנשים ביססו קשרים במשך דורות על דורות.
וכשיש רק אויר אז יש תקשורת מעולה, ונורא נחמד לנו ביחד, ויש המון תחומי עניין, אבל פתאום אנחנו מגלים שהחיים שלנו ריקים עם האדם הזה. כמו בסרט "יש לך מייל" עם טום הנקס ומג ראיין (ראיתי אותו 17 פעם). ברגע מסויים שם שניהם מגלים שהם חיים עם אנשים שנורא מתאימים להם, אבל הלב לא מתמלא... אז גם אויר לבדו לא מספיק, גם אם יש הקשבה ועניין ותקשורת מעולה, וכולם מסביב מפרגנים לקשר והכל נראה כל כך טוב על הנייר. אויר לבדו לא מספיק לקשר.
פוסט ארוך, נושא חשוב.
בפעם הבאה כשתתאהבו, או אם אתם כבר בתוך קשר, נסו לחשוב ולבחון בתבונה, נסו להרגיש ולחוש ולהקשיב לגוף - נסו לראות מה מחבר אתכם ביחד, מי מארבעת היסודות משתלט ומי מהם חסר. אל תסמכו רק על אחד מהם, ובטח שלא רק על המים, הם הכי מטעים. וזה לגמרי לא נורא אם אחד מהיסודות חזק יותר - זה טבעי - אבל צריך שיהיה גם משהו מהטעם של כולם. הכמיהה והגעגוע והצורך אשר במים, ותחושת האני והחיוניות וההתעוררות של האש, והמיניות והבנייה והמחוייבות והנוחות של האדמה, והתקשורת והעניין וההבנה וההקשבה של האויר.
אהבו, אהבו, ושימחו באהבה. אין יקרה ממנה בחיינו, אין ממלאת ממנה ונכונה ממנה. ואם היא איננה כרגע בחייכם, הישארו פתוחים. אי אפשר להביא אותה בכוח, אי אפשר להתאהב בכוח. אבל אפשר להיות מכוונים, וקשובים, ולהאמין ולהתפלל שהיא תגיע. והיא תגיע.
מגי
תודה על הניעור 
6:10
Moderators
10/10/10
Offline
יו וולקאם
8:56
23/10/10
Offline
מקסים מגי, תודה.
אני זוכר דיון בהייד-פארק על מדוע דווקא ונוס היא הכוכב של האהבה, ואני זוכר ששברתי את הראש לא מעט על השאלה הזאת 
בסופו של דבר בית 7 הוא המקום בו אנחנו פוגשים את האחר, ואך טבעי שזה יהיה ביתה של הזוגיות. אבל ונוס שולטת גם על מזל שור, ללמדנו שאי אפשר שתהיה אהבה בלי הצד החומרי שלה, ואולי אלה שתי הפנים המשמעותיות ביותר של אהבה זוגית. כפי שציינת, משך דורות ע"ג דורות זוגיות התבססה על אותו פן שוורי. וגם היום לא מעט. לא צריך ללכת רחוק בשביל לראות את זה.
ובכלל, יש נטייה לבלבל אהבה עם זוגיות ומערכות יחסים. אלו שני נושאים שונים.
אהבה לכשעצמה היא לתפיסתי מצב הוויה, שמגולם בצורתו הטהורה והגבוהה ביותר בארכיטיפ דגים, אך מיוצג גם ע"י מזלות אריה וסרטן, ו- ונוס.
זוגיות ומערכות יחסים הן נחלתה של ונוס וארכיטיפ מאזניים בעיקר.
כשמדברים על אהבה במובן הזוגי נכנסים לתמונה גם מזל אריה עם הפן הרומנטי, ומזל עקרב עם העומקים האינטימיים והמיניות.
בשונה מסדר המזלות בגלגל, אני רואה את ההשתלשלות הזוגית באופן הבא:
קודם כל ניצת הניצוץ הרומנטי, זה אשר מאפשר מלכתחילה את החיבור, את הקליק - בית 5. ואולי יש להקדים ולומר שבסיס הכל הוא בית 3 - שפה משותפת, אותו "ראש" שמאפשר לקליק לקרות ומציע קרקע בצורת תקשורת בסיסית שעליה הקשר יכול להיבנות.
משם מתפתחת הוויה זוגית שכוללת עשייה משותפת, הכנסת "אחר משמעותי" לחיים שלי והתחלקות בכל. התהליך הזה עובר בהכרח דרך בית 6 שמסמל שיתופי פעולה ומעבר ממקסימום-עצמי אל חיים של שיתוף עם אדם אחר. אולם בית 6 מהווה פה רק תחנת מעבר.
אחרי בית 7, אחרי שהכרנו באחר המשמעותי ויצרנו תא זוגי, מגיעים לבית 8 על עומקיו והאינטימיות ותחושת ה"אי אפשר בלי". מפשיטים את העור ומכניסים את האחר למחוזות הכי אינטימיים של הנפש והנשמה.
מכאן הקשר עובר לבית 4. הזוגיות של בית 7 עולה באש האינטימיות של בית 8 עד שהיא מתה ונולדת יחידה חדשה: הקשר מצמיח שורשים (בית 4) וזוגיות הופכת למשפחה (4+5). בהכרח מגיע עם התהליך הזה גם בית 6 על כל מטלותיו ושגרת החיים שהוא מייצג.
אז יש פה מין ריקוד בין הבתים ולאו דווקא קו לינארי, ובעצם אני חושב שבזוגיות מלאה ועשירה, כל הבתים נוכחים.
התא הזוגי מפתח השקפת עולם משותפת (בית 9), עמלים ועובדים כדי לקדם את המשפחה בסולם הסוציו-אקונומי (בית 10), נוצרים מעגלים חברתיים משותפים וגם פרטיים (בית 11), צמים ביחד ביום כיפור/הולכים לרטריט/רואים סרט בקולנוע (בית 12), וכן הלאה בתים 1-3 השלימו כרצונכם.
ואסיים בנקודה שבה התחלתי - זוגיות ואהבה - קרובים, מתערבבים, אבל לא אותו דבר. זוגיות היא מכלול מורכב שאהבה היא רק חלק ממנו, גם אם חלק מהותי. זוגיות מושתתת על מחויבות, תקשורת, אינטימיות, משיכה, כנות, נכונות להשתנות ולצמוח, הקשבה, אמפתיה...... וכן, גם אהבה 
ואהבה אמנם ניצתת בקלות באמצעות מערכות יחסים, אך ישנן דרכים אינספור לחוות אהבה, וזוגיות היא רק אחת מהן.
אולי ונוס מלמדת אותנו על הקשר בין פגישה עם האחר לבין אהבה.
כל הנושא של מפגש, שונוס מגלמת הן כשליטת מאזניים (מערכות יחסים) הן כשליטת שור (מין והנאה חושית), והקשר שלו לאהבה. למעשה צ'קרת הלב שלנו היא השער דרכו אנחנו פוגשים את האחר ואת החיים בכללם, וכאשר הלב פתוח - זורמת דרכו אהבה.
16:58
Moderators
10/10/10
Offline
אהבתי, ורואים שאתה כבר גבר נשוי לא מעט זמן...
בית 6 הוא חשוב, הוא יותר מתחנת מעבר. הוא אירוסין.
22:49
23/10/10
Offline
שמח שאהבת בית 6 ואירוסין - מעניין! לא חשבתי על זה ככה.
23:09
יגאל , יפה ממש!
טוב, אין כמו אדמה בשביל היציבות. הטווח הארוך, הלבדוק התאמות וחיים ביחד. זה גם כלכך נכון בימינו אנו שקודם עוברים לגור ביחד עוד לפני ששמים טבעת.
ואצלי, הקשרים נשרפים באש עם ונוס או טובעים בעקרב...
23:57
28/11/10
Offline
וואו מגי 
איזה פוסט חשוב ומאלף.
מיותר לציין שהכול אצלי מים ואש. אני במערכת יחסים רק חודשיים, אבל זה מרגיש לי כמו שנתיים. כבר הספקתי להבין שתפיסתי את האהבה הייתה עד עכשיו לגמרי לא מציאותית, ממש ילדותית. כמו שיגאל כתב אהבה היא רק חלק מהמערכת, ויש עוד כל כך הרבה חלקים קשים, מתסכלים, לא נוחים, מפחידים, משעממים. אפרופו בית 6. אכן, כשמגיעים לבית 6 -שגרה - אי אפשר להמשיך לבעור, צריך לקחת פטיש ולדפוק את השניצלים וזה שונה בתכלית מכל החלומות והרגשות והחופות הלבנות שהיו בדמיוני. נורא קשה לשמור על הגחלת בתוך השגרה. עד עכשיו ידעתי רק לבעור ולכמוה, מעולם לא חציתי את הקו הזה שאחרי בית 5. הפעם אומנם עברו רק חודשיים, אבל הקו נחצה סופסוף וטעמתי מטעמה של אהבה שפוגשת את השגרה. קשה לשמור על הגחלת, אבל אני מצליחה כי בלי זה אין שום טעם מבחינתי. בשבת הייתה לנו פגישה קצרה ועמוסה בבישול, סידור וכל מיני דברים שהיה עלינו לעשות ביחד, בקושי היה רגע אינטימי, עבדנו קשה. אבל אחר כך, כשנשארתי לבד, היה לי רגע לעצור ולהביט קצת מרחוק והרגשתי וכתבתי שזאת הייתה חתונה בינינו, פתאום נזכרתי שהיו המון דברים לבנים באותו יום, שולחן לבן חדש, שמיכה לבנה חדשה ועוד ועוד. דמיינתי אותה עטויה תפילין לבנות עם קופסה על הבטן במקום ראש, כמה נשי, לזכור את ה' בכל מאודנו, אבל בבטן, לא בראש. כתבתי על זה והיא נורא התרגשה, כלומר, אפשר לשמור על הגחלת גם במלחמת קיום, אפשר, זה אפשרי, צריך להילחם בכל מאודנו על להשאיר את המים והאש בתוך הקשר, ולא להיקבר באדמה. אגב בסולר ריטורן שלי שתיכף נגמר, סאטורן על האופק ושמש בבית 2, כמה מתאים לשיעור 'מציאות מהי', כמה מתאימה השנה הזאת לחצות את הקו מהפנטזיות והחלומות אל החיים האמיתיים עם פטיש שניצלים.
תודה, מגי, על הפוסט החשוב והיפה הזה 
יגאל - מאוד אהבתי את מה שכתבת והתחברתי במיוחד לזה שאין תנועה לינארית לפי סדר הבתים, אלא כל רגע נדלק בית אחר בלי סדר לינארי, וכנראה אצל כל זוג זה אחרת, הסדר אחר
A woman's gentle heart
0:41
13/12/12
Offline
נכון. פוסט מקסים.
מגי, האם ארבעת היסודות הם משהו שאת מחפשת בקומפוזיט?
אם במפה לידתית, כפי שנכתב בשרשור שהיה לא מזמן, חסר יסוד מסוים - הרי שזה אומר שהיסוד הזה פחות משמעותי בעבודה הנוכחית של מי שהמפה שייכת לו או לה. אבל בקומפוזיט - האם אפשר לומר את אותו הדבר כאשר חסר יסוד - שזהו יסוד רלוונטי פחות לזוגיות הספציפית הזאת, או שבאמת חשוב בדרך-כלל לראות נוכחות של כל היסודות בקומפוזיט כדי להחזיק זוגיות טובה?
4:24
Moderators
10/10/10
Offline
תודה, קפאית, תמיד מרגש לקרוא מה שאת כותבת.
ואפשר להיקבר בשגרת האדמה, כמו שאמרת, ולטבוע ברגשות המים, ולהישרף באנוכיות האש, להימוג ולמסמס הכל בדיבורי סרק ומחשבות סרק אוויריות...
ואפשר ליהנות עד כלות מחושניות האדמה, מאוכל, ממין, ממגע, מלסרק האחת את שער רעותה... ואפשר להתמלא במלאות הענוגה והמכילה של המים, ולהתמלא באושר ושמחת החיים והאומץ של האש, ולהאיר את העולם בתבונת האוויר...
אין יסוד עדיף על רעהו, כל אחד ואחד מהם אפשר לקחת למקום מופלא או למקום אפל.
4:34
Moderators
10/10/10
Offline
לילוש,
כשחסר יסוד מסויים אזי בדרך כלל מתחברים עם מישהו שיסוד זה קיים אצלו בשפע וכך משלימים אותו בחיינו.
אם אני מחפשת את זה בקומפוזיט? אני לא יודעת להגיד לך, יכול להיות שאני עושה את זה באופן טבעי, לא מודע.
אם חסר יסוד מסויים בזוגיות זה לא כמו במפה יחידה. כי זוגיות מדברת על שלימות והשלמה, דרך זוגיות אנחנו משלימים חוסרים. אם יהיה חסר לחלוטין יסוד מסויים בזוגיות, אז זה יפריע והחיים המשותפים כל הזמן יתנפצו אל הסלע החסר הזה. כל אחד יאשים את השני למה הוא לא דואג לזה או זה...
או שאם האהבה בין השניים היא חזקה ונכונה וגורלית, הרי שייוולדו להם ילדים שיש להם את היסוד החסר בשפע.
כמו שאמרתי, זה לא נורא אם יסוד מסויים מוביל יותר ואחרים פחות. אבל צריך שיהיה מטעם של כל הארבעה כדי שהאהבה גם תשרוד ותמשיך, לא תימוג ותישאר כזיכרון רחוק בלבד...
11:35
לדעתי יש הבדל בין אהבה למערכת יחסים. טוב כשהן באות ביחד, אבל הן לא בדיוק אותו הדבר. אהבה זה רגש, מערכת יחסים היא המסגרת. אהבה יכולה להתקיים גם בלי המסגרת הזאת, היא סובייקטיבית ופנימית. מערכת יחסים יכולה להתקיים גם בלי אהבה. היא אובייקטיבית וחיצונית. לדעתי אוויר ואדמה חיוניים למערכת יחסים. אש ומים חיוניים לאהבה.
אני באהבה ויחסים, אני מאוד אוויר. לא נכנע כל כך מהר אחרי הלב, תמיד בודק אם יש לקשר הזה היתכנות מעשית. ובלי תקשורת אני לא מסוגל, גם אם אני מאוד מאוד אוהב. קל לי יותר להסתדר עם בן אדם שיש לי איתו תקשורת טובה, גם אם אני קצת פחות אוהב, מאשר עם בן אדם שאני מאוד אוהב אבל לא מצליח להחליף איתו שום מילה משמעותית. אני יודע לאהוב, אבל אם ונוס ומרקורי האווריריים שלי לא נותנים אור ירוק, אני מסוגל לאהוב גם מרחוק.
11:39
Moderators
10/10/10
Offline
אהבתי את ההפרדה
12:54
23/10/10
Offline
חשבתי בעקבות כתיבת ההודעה הקודמת, על המעבר שמבית 5 ואריה לבית 6 ובתולה.
ועלה בי דימוי של כוס רוויה עד מעבר לגדותיה, וכמוה האדם המתמלא בעצמו עד שאין עוד מקום והשפע גולש החוצה ורוצים לחלוק אותו עם העולם.
19:18
28/11/10
Offline
מגי אדם אמר
תודה, קפאית, תמיד מרגש לקרוא מה שאת כותבת.ואפשר להיקבר בשגרת האדמה, כמו שאמרת, ולטבוע ברגשות המים, ולהישרף באנוכיות האש, להימוג ולמסמס הכל בדיבורי סרק ומחשבות סרק אוויריות...
ואפשר ליהנות עד כלות מחושניות האדמה, מאוכל, ממין, ממגע, מלסרק האחת את שער רעותה... ואפשר להתמלא במלאות הענוגה והמכילה של המים, ולהתמלא באושר ושמחת החיים והאומץ של האש, ולהאיר את העולם בתבונת האוויר...
אין יסוד עדיף על רעהו, כל אחד ואחד מהם אפשר לקחת למקום מופלא או למקום אפל.
מגי היקרה
ברור, לא התכוונתי שיסוד אחד עדיף על רעהו. פשוט שמתי לב שכשמגלים את האדמה יש נטיה לחשוב שהמים והאש היו לגמרי אשלייה ואין להם מקום יותר בקשר. יש הרי אנשים שאומרים שאהבה זאת אשלייה גמורה, יש רק עבודה משותפת וחובה הדדית. מהמצב הזה אני מפחדת. לדעתי חייבים לזכור שאהבה היא חלק מהעניין, ולתת מקום גם לחלומות ולעדינות ולשירים, גם אם נורא קשה למצוא לזה זמן וכוח כשאנחנו דרוסים עד התכלית על ידי השגרה. לא לוותר על האהבה. עבודה כן, חובה כן, אבל גם אהבה כן גדול. אחרת אין בכלל טעם. 
A woman's gentle heart
6:49
Moderators
10/10/10
Offline
לגמרי...
אהבה היא לא אשליה.
אלא שאהבה זה משהו שבא מאיתנו, וכשזה מפסיק לבוא מאיתנו
ואנחנו מתחילים לחכות ולצפות ולארוב לרגע שזה יבוא מהשני,
אז מתחיל הבעעע
18:40
28/11/10
Offline
אז אני אשתדל שזה לא ייפסק בי.
אני יודעת שאני יכולה.
בי האהבה לא תמות.
אוכיח לכולם וקודם כל לעצמי שהמציאות שנפלה עלי במקום החלומות
לא דרסה אותי, שאני יכולה לבעור גם עם פטיש שניצלים ביד.
ואם אני יכולה, אז גם אחרים יכולים.
A woman's gentle heart
1 Guest(s)
