יופי של שאלה, לילו. 

נתחיל מזה שהבחור הוא בתולה, עקרב - יש לו הקצב שלו, הדרך שלו לקלוט דברים, לפרש אותם, הוא לא באמת מבין ובעיקר לא באמת רוצה להבין את נקודת ההשקפה של הסביבה. דבר אחר הוא הסרטן שפה. ובמיוחד משום שזה ירח בסרטן. אנשים עם ירח בסרטן מוציאים את רגשותיהם החוצה כמות שהם, לא מעובדים, לא מחושבים, לא מוגנים, לא ערוכים, כמו שהם עולים בהם. זה חלק מהקסם שלהם אבל גם חלק מאי היכולת לשלוט. לא האדם יכול לשלוט ברגשותיו ולא אחרים יכולים לעצור בהם. והוא ילד. חברי את זה עם עקרב שרואה הכל, ונפגע, ולא סולח, ושומר טינה, ומקנא.

את מרעיפה עליו שפע אהבה - אבל עם סרטן עקרב החששות עדיין שם. יש לו אחות בכורה שקטה ומוצלחת - סוף סוף התרגל אליה. ואז בא תינוק חדש והוא אכול פחדי נטישה, וקנאת אחים. אז הדרך היחידה שיש לילד החכם והרגיש הזה לא לאפשר לך לפנות אל החדש וחס וחלילה לשכוח מקיומו - הדרך היחידה שהוא גילה שעובדת בשבילו כל הזמן - היא מה שאת מכנה שובב. ילד של דווקא. לא לעשות את מה שאתם אומרים. 

וזה עובד לו נהדר. הוא מקבל טונה תשומת לב סביב זה - למה שיפסיק? צועקים עליו, משכנעים אותו, מסבירים לו, משחדים אותו ואפילו מחבקים אותו  - השיג את המטרה הפנימית שלו. למה שיפסיק?

את שואלת איך לפנות אליו והתשובה היא פשוטה אבל קשה לביצוע: התעלמות טוטלית וחד משמעית מכל התנהגות שלילית. 

לא הסברים, ולא צעקות, ולא הבטחות, ולא שוחד, ועוד הפעם לא הסברים ולא מילים ולא גילויי חיבה. פשוט כלום. נאדה.
לא עשה מה שביקשו ממנו - זוזי מהפריים שלו. מצדי תתחבאי בחדר השינה, לא יודעת מה תעשי. אבל זוזי מהפריים שלו. 

בהתחלה הוא יעצים את ההתנהגות השלילית.  יצרח, יפיל משהו, יקבל התקף זעם, יפגע באחיו התינוק או יריב עם אחותו - יבדוק עד כמה את רצינית. אם פגע בתינוק - קחי את התינוק ולכי משם. בלי אסור ובלי למה ובלי צעקות. קחי את התינוק בלי מילה ובלי שום מבט אליו וזוזי משם. אם הוא שבר משהו - קחי את שברי המשהו ולכי משם. בלי איומים ובלי שום תגובה. אם הוא רב עם אחותו - תפסי אותה ביד ושתיכן זוזו משם. אם את (ובעלך) תמשיכו להתעלם מכל התנהגות שלילית מועצמת במשך כמה ימים - הוא יבין את המסר מהר מאד. לפי המפה שלו אני מעריכה שייקח לו פחות משבוע לבדוק אותכם. לבדוק שאת רצינית. 

הוא חכם מאד ודק קליטה בצורה פנטסטית. ברגע שהוא יבין שהשיטה הישנה לא עובדת - הוא ישנה אותה. הוא יעיל מאד, כמו בלש, כמו שוטר, כמו פסיכולוג. הוא רואה דברים וקולט את היחס האמיתי שלך. היום הוא מקבל את כל התשומת לב בבית. למה? כי הוא דואג לקבל אותה. כי הוא חושש, כמו כל ילד אמצעי שיש לו אחות שמשיגה אותו בכמה שלבים ואח תינוק שכל היום מטפלים בו.

דבר אחר שאת צריכה לשים לב הוא הנושא הבריאותי. אם תחליטי כן לנסות את הדרך הזו - את צריכה להקפיד בצורה ברורה לא לתת תשומת לב ודאגה סביב מחלה. כי בתקופה הראשונה הוא יכול - אם שום דבר אחר לא יעבוד לו - לסדר לעצמו חום גבוה, או כאב בטן, או ליפול ולפצוע את עצמו. לא בעיה בשביל עקרב-בתולה. ואז - אם כולכם תעזבו הכל ותרוצו לטפל בו - יצא שכרך בהפסדך. תיזהרי מזה. בטח לטפל - אבל עניינית, באדישות, בלי שום אהבה ודאגנות והטפת מוסר ואיך אתה מרגיש. להתנהג באדישות מופגנת סביב הפציעה או מה שזה לא יהיה שיסדר לעצמו. בלי אף חיבוק אחד אפילו!!!  בלי לנחם ובלי לרחם. לחבוש מה שצריך לחבוש, למדוד חום, לתת את הטיפול שצריך - ולהשאיר אותו לבד עם עצמו. זה הדבר שהכי תצטרכי לשים לב אליו וזה מה שיהיה לך הכי קשה.  

בסך הכל זה מבצע חשוב וחיוני להמשך היחסים בבית ולאושר שלו עצמו ורק בדרך הזו תוכלי להשיג שינוי עומק. כי זה ילד שבנוי על שינויי עומק. אבל זה מאמץ ואת לא יכולה לעשות את זה לחצאין או חלקית ובטח לא כשאת טרודה בעוד מיליון עיסוקים.  או שתתני לזה את כל הכוח שיש לך לכמה ימים - או אל תנסי את זה בכלל.

סיכום כל הנאום הארוך הזה - לא לתגמל התנהגות שלילית במילים והסברים והפצרות ושכנועים ואהבה וכעסים אלא בהתעלמות מוחלטת. 

וכן לתגמל התנהגות חיובית בצורה ברורה ומחבקת שמדברת על מה שעשה ולא עליו. לא "אתה ילד נהדר" אלא "אני שמחה שעשית ככה וככה. התנהגת בחוכמה וטוב לב ואני אוהבת את זה."  לא "אתה ילד חכם" אלא "התנהגת בחוכמה". 

נשימה. בהצלחה. אם אני זוכרת נכון יש לך אריה במפה, אז את שחקנית טובה. אני מאמינה שתוכלי לעשות את זה. והשכר - בשבילו ובשבילך והמשפחה כולה הוא עצום.