אורנוס הוא המיצג על-פי הניסיון שלי את האותיות בעברית ד', מ', ת', הוא מיצג קליטה על-חושית, אך לא את הידע עצמו אלה את היכולת להתחבר אל הידע, הוא עצמו מיוצג על-ידי המרקורי, אבל לידע יש לפעמים שני צדדים חיובי ושלילי, לכן האורנוס כאשר הוא מתחבר במרקורי ובוונוס הוא מתחבר לנקודת האיזון [וונוס] של הידע [מרקורי]שבין החיוב והשלילה.

פתחתי במקדמה זו בגלל השם דוד, דוד בנוי מאות ד' [אורנוס], אות ו' [ונוס], ד' [אורנוס].

הוא בנוי כך שנוצר חיבור בין שני אורנוסים כאשר המחבר בניהם היא אות החיבור ו' אשר ונוס מייצגת אותה, וכל אורנוס כזה אמור לייצג חיבור לידע, את זה אנו יודעים מהגימטריה של השם של דוד שהיא 14 או 5  הבא מחיבור של ארבע ואחד, מרקורי[הידע] המספר שלו הוא 5 ומשום שדוד בנוי מנקודת איזון וחיבור [ונוס=ו'] שבין שני אורנוסים [פעמים ד'] בצידי האות ו'  [דוד] השם המלא של דוד נותן התחברות לידע בעל אופי שלם של חיוב ושלילה.

מכאן אני מוסיף מאמר על האדם הראשון, דוד, והמשיח.

 האדם הראשון, דוד, המשיח.

האדם הראשון נברא זכר ונקבה, מחוברים בגבם, תאומים סיאמים,אז מחייה אותם האל כמו שנאמר: "ויפח באפיו נשמת חיים", אפיו אליו שני כניסות האוויר של כל צד באדם, הזכר והנקבה, נשמת חיים, זו נשמת הנצח של האל אותה הוא נופח באדם, עד שהאדם אוכל מעץ הדעת, חייו הם נצח מבלי צורך לאכול מעץ החיים, מרגע שאכל מעץ הדעת נאמר עליו: "ביום אכלת ממנו מות תמות", הזהרה זו של האל לאדם מדברת על יום של האל ולא יום של אדם, יומו של האל הוא 1000 שנות אדם, לכן מרגע שהאדם יוכל מהעץ יהיה לו 1000 שהות חיי אדם שהם יום אחד של האל.

לאחר הזהרה זו רואה האל כי לא טוב היות האדם לבדו, הוא לוקח אחת מצלעות האדם סוגר בשר תחתיה ויוצר את האישה.

פירוש המילה צלע הוא צד, כמו צלע הר או צד ההר, למחשה האל לוקח את אותו צד בתאום הסיאמי שלפניו, צד הגב, ומפריד בניהם וסוגר את הבשר, [תופר].

כאן לעשה נוצר המושג של נשמות תאומות, אשר שניהם שייכות לגוף אחד אשר האל נופח באפיהם נשמת חיים, למעשה מי שמחפש בעולם את הנשמה התאומה שלו צריך לבדוק האם האדם שאתו דומה לו/ה בצורת האף והפה בפרופיל ובחזית, כי שם זו דרך כניסת נשמת האל באדם בראשון, נשמה שמחולקת לזכר ונקבה, כשלם אחד בגוף אחד, ולאחר שהופרדו ימצאו האחד את השנייה והיו כפי שנאמר:" והיו לבשר אחד".

האדם הראשון לאחר העונש מוות שקבל על אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע, חיי 930 שנה, הוא מעביר 70 שנה לגלגול נשמתו באדם אחר אשר שמו מסמל את המוות אך בסוד האותיות השם של אותו אדם מתאר את החיבור שבין ידע טוב לידע רע, אות החיבור היא האות ו' ביהדות, והאות ד' מסמלת את המילה "דע"

השם של אותו אדם הוא "דוד" ד' האות הראשונה מסמלת את הטוב, האות ו את החיבור שבין הטוב והרע, את שיקול הדעת שניתן לאדם דרך הבנת שני הצדדים של הידע את הצד הטוב ואת הצד הרע, ושוב האות ד' האחרונה בשם של דוד מסמלת את הידע הרע, כל זאת על פי הסדר שנכתב בתורה:" עץ הדעת טוב ורע", למעשה יש כאן ביטוי לכך שראשית האדם הוא זך ותמים כילד ואז בנעוריו מתחיל הרע לקנן בו כפי שנכתב: "יצר  האדם רע מנעוריו".

האדם הראשון חיי 930 שנה ויחד עם הגלגול של 70 שנה בדוד הוא משלים את העונש של 1000 שנות חיים מרגע שאכל מעץ הדעת טוב ורע.

הגלגול האחרון של נשמת האדם הראשון, הוא נשמת משיח, נשמה אשר מטרתה היא חיי נצח אשר באה לאחר סיום העונש של 1000 שנות חיים שהם יום אל אחד: "ביום בו אכלת ממנו", 

אותה נשמה מקבלת את השם שלה ובכך גם את התפקיד שלה באותה הגדרה הכתובה בתורה, "נשמת חיים" גם נשמה שאמורה לחיות לנצח, אבל גם נשמה עם השם חיים, המתאר חיי נצח " נשמת חיים או נשמתו של חיים" [סוף מעשה במחשבה תחילה ] אותו אירוע של "נפח באפיו נשמת חיים" הוא לא רק החיות שניתנה לאדם הראשון אלה גם השם של נשמת הנצח של אותו אדם ראשון מבלי שאכל מעץ הדעת טוב ורע ואז היה חיי לנצח בכל מקרה.

גם הצופן התנכי של שם משיח, המופיע בדילוג הנמוך ביותר בתורה של 72 אותיות, מופיע בדף בתורה העוסק בשמות, והשם של המשיח שמתגלה שם הוא חיים.

על מנת שיתגלה המשיח האמתי אמור להיות בדף הצופן של שמו המלא, פסוק בתורה המתאר את אותה אמרה של:" נפח באפיו נשמת חיים".

הפסוק המופיע בתורה הוא :"ויתעבר יהוה בי למענכם", אותה נשמה שהיא נשמת חיים, נשמת הנצח האלוהי, חי וכאשר רוצים להרחיב את המשמעות של המיה חי מוסיפים את האותיות : ים, וכמו שאי אפשר לספור ים והוא בבחינת אין-סופי כך כאשר מוסיפים ים ל-חי מקבלים חיים ואו חי חיים שלא ניתן לספור את אורכם  : חיי נצח שזה הוא אחד משני הפרושים של חיים, כאשר הפרוש השני של חיים הוא בעל חיים ימי : חי- ים.

פסוק נוסף שאמור להימצא בדף הצופן של אותו שם מלא של המשיח, צריך לתאר את מה שנאמר עליו שהוא גדול בנבואה כמשה וחכם כשלמה, הפסוק הוא: " רק עם חכם ונבון הגוי [עם] הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים".