.

מה שאני למדתי על עצמי זה שאני צריכה ללמוד לעשות הפרדה הרבה יותר חדה בין האחריו'יות שיש לי בחיים ובין הרגשות האישיים שלי והחשש הסרטני המתמיד שלא לפגוע במישהו. ראיתי ברור את הנטייה שלי לנסות לדחות החלטות לא נעימות בתקווה שהדברים יסתדרו מאליהם איכשהו, וזה לא תמיד נכון לעשות. להיפך, הדחייה רק גורמת לדברים להסתבך.

מה שעושה אנשים גדולים באמת זה היכולת שלהם לקחת החלטה אמיצה כשצריך, ולא ללכת אחרי מה שהרגש מכתיב להם באותו הרגע. בגרות מסומנת ביכולת לקחת החלטה נכונה, גם היא לא נוחה.

 לתשומת לבך, מגי.