חזרתי אלייך, בלנקה. 

הנה:

 השכל והאני

מרקורי, המייצג את השׂכל הנערץ עלינו כל כך, הוא מתווך. מתווך בין הגוף ל'אני' הגר בתוכו, ובין האני לסביבתו החיצונית. ואף שרבים חושבים שהשׂכל הוא הכל, שהשׂכל הוא המנהל אותנו, הבנה אסטרולוגית משנה זאת. התפקידים המסומלים בכוכבים מראים היררכיה שונה. נכון, השׂכל חשוב, חשוב מאד, אי אפשר דקה בלעדיו – אבל הוא לא מי שאנו. השׂכל – מרקורי – משרת הן את האני הישיר והמודע, המיוצג בשמש, והן את האני העליון, המסומל באוראנוס.

במשל המרכבה שהוזכר לעיל (בפרק השמש) מרקורי משול לרַכָּב. אוסף מידע, ממיין, ממדר, מעריך, מסיק מסקנות, יועץ – אבל לא מחליט. למרקורי אין רצון משל עצמו. משהו עמוק ושלם המתגבש בתוכנו הוא הרוצה, הוא האדון. אותו משהו, אותו מרכז פנימי, הוא השולח את הציוויים שלו למרקורי. משהו המתגבש בנו הן בחיים הנוכחיים, והן תוך כדי עבודה ממושכת על עצמנו במהלך הגלגולים. מרכז פנימי זה הוא מקור הרצון, הוא המעצב תכליתו של אדם.

מרקורי הוא המתרגם של אוראנוס, והוא היועץ הנבון הנמצא שם לשירות השמש. נמצא תמיד בסמוך אליה, נענה לרצונה, מביא את העולם אליה ומחזיר את מסריה לעולם. תפקידו לייעץ לשמש, לבטא את רצונותיה ולמלא את השליחויות שהיא מטילה עליו – ותפקידו לתרגם את המשמעויות וההבנות הנעלות של אוראנוס ולתת להן ביטוי קרוב ונגיש לנו. עולה מכך שהשׂכל שלנו כפוף לרצון שלנו. השׂכל שלנו אמור לשרת משהו מגובש, שלם, אחיד, יצירתי, הקיים בתוכנו ומסומל בשמש-אוראנוס.