Topic RSSראיתי את מפתה של לאה גולדברג ומצאתי מן הסתם שהכתיבה הייתה היעוד שלה. ![]()
צמודים לראש דרקון בשור.
ו
בתאומים ועוד ועוד. הרגשתי שהזוגיות ובכלל קשרים עם אנשים שוליים במפה שלה. זה כאילו שאלוהים אומר לה - העיקר שתכתבי, כל השאר לא חשוב.
אני לא משווה בינינו, קטונתי. אבל פשוט הסתכלתי על הדרקונים שלי וראיתי שהיעוד שלי שונה. הדרקונים שלי לא אומרים "רק תכתבי וזהו", הם אומרים: "חשוב שתהיה לך משפחה, שתכתבי מהלב דווקא ושלא תשכחי בני אדם בחייך, שהלב שלך יהיה תמיד פתוח, רגיש וטוב, שלא תשכחי את אלוהים". בקיצור, בית 4 יותר חשוב מבית 10. דמיינתי את עצמי לרגע מוצאת את יעודי רק במשפחה ונחרדתי. אני כל כולי מכוונת לתאומים בית 10. ואני דווקא רוצה מאוד שתהיה לי משפחה, אבל לא יודעת אם אני רוצה את זה יותר מלהיות משוררת. אומנם אין לי ולא תהיה לי קריירה במובן המקובל, אבל אולי ההתכווננות הזאת על בית 10 פוגעת ביעוד שלי? 
אני זוכרת שמגי כתבה פעם ש
עושה לי נדנדה לדרקונים וזה אומר שאני צריכה לעבוד עם שניהם. פתאום נבהלתי שאולי אני עובדת רק עם הזנב ומזניחה את הראש.
איך צריך לעבוד נכון עם ראש דרקון בקשת בית 4 עם ![]()
צמודים אליו?
מגי, קראתי את זה בספר, אני יודעת. זו תאוריה. איך תכלס לא להזניח את הראש?
A woman's gentle heart
.
קפאית,
ייעוד זו מילה גדולה, ראש הדרקון לא יכול לסחוב אותה לבד על גבו...
ראש הדרקון מראה לאן להיפתח, לאן להתכוון.
הייעוד הנכון עולה מכמה גורמים במפה, משקלול של כמה גורמים, לא הוא לבדו.
אצלך נפטון צמוד לראש, יופיטר-ירח במרכז הדרקונים - יש כאן צורך להיפתח לטבע, לנסוע רחוק,
לחיות חיים חופשיים, לחבק עצים, לטייל בחוץ...
כתיבת שירה היא בדמך, עם הזנב בתאומים והאופק בבתולה ועוד כירון בשמונה.
זה משהו מוכר, משהו שתמיד עשית ועדיין את עושה וצריכה לעשות.
ועם אוראנוס בשלוש, הכתיבה היא מה שמאפשרת לך לחוש מיוחדת, מוגשמת, יצירתית, וזה דבר נפלא
ונכון לך ואת מקדמת אותה כל הזמן.
אבל אם את רוצה לתת גם תשומת לב לראש - זה יהיה בושאים מיסטיים ופילוסופיים, והרבה הרבה טבע.
להכניס פרחים ועלים וחתולים הביתה...
לגמרי לי. אבל אי אפשר לענות בלי מפה שלימה...
כלומר, אי אפשר להבין יעדו של אדם על סמך ראש דרקון צמוד MC בעקרב. זה לא מספיק.
חייבים לראות את זה בהקשר המכלול משום שכמו שאמרתי לקפאית, אף אחד מהם לא סוחב לבדו
את ייעודו של אדם על גבו. הצמידות מחדדת את הנחרצות להגשים את ייעוד המפה - אך לא מספרת מהם האיפיונים של אותו ייעוד.
![]()
קפאית, נראה לי שכן. הראש מעצים דברים, הופך אותם קרובים ואינטנסיביים, אבל אין לו צבע משלו.
כמה מתאים לה צמידות ![]()
- בכתיבה שלה יש סדר מושלם, קלאסי ונכון. הרמוניה מושלמת ונעימה
. וכמה מתאים לה להיות המשוררת הלאומית עם ![]()
על ראש דרקון. אני משערת שמישהו עם
על הראש לא היה הופך לעולם למשורר לאומי.![]()
![]()
![]()
- אחדות הרצון והרגש, אישיות שלמה, לא מפוצלת, דרך ברורה.
שלמות - זאת המילה כאן.
![]()
- מאוהבת תמיד בלי יכולת להגשים את האהבה - כמה זה מפרה את השירה.
מולות ![]()
- אולי חיפשה בצד הלא נכון![]()
חוץ מזה, אני רואה הפרדה בין החיים לכתיבה. הכתיבה מושלמת וגבוהה ואילו החיים חסרים ומכאיבים. החיים נופלים מהכתיבה, אין בהם אותה שלמות ונשגבות.
A woman's gentle heart
12:07
16/10/10
Offlineאני מוחה:) במפה יש הרבה מים: שליט אופק במים, יופיטר במים, ונוס=טעם, אהבה, תרבות במים וצמודה לנפטון. היא אוויר- נכון= הגאונות ביכולת שלה לתעל ולהעביר את המחשבות ועומק הרגשות למילים יפות, ברורות ובמידה הנכונה. היכולת שלה להעביר לנו הקוראים את השפע שלה בצורה נקייה ומושלמת.
והנושא הזה מאוד מענין קפאית. שאלת על זוגיות ואהבה וקיבלת תשובה, ואני תוהה- עד כמה בכלל אנחנו יכולים לממש מפה? אם מפה מכוונת אותנו למשל גם ליצירה וגם לאהבה- ואנחנו "מתחזקים" את שריר היצירה (מכל מני סיבות- בין אם זה קל לנו יותר, יותר ביטחון והצלחהף או בין אם זה מה שמניע אותנו כל הזמן) אז ברור שזה הולך על חשבון משהו אחר במפה.
1 Guest(s)
Log In
Register
