Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
8:57
איך מצליחים להגיע מעבר ל'הכל בסדר' הזה שלהם?
המצב פה הוא ילדה עם ירח בגדי שרואים בבירור שעובר עליה משהו רגשי, וגם רואים שהיא ממש לא משחררת כלום. אי אפשר להוציא ממנה שום דבר, ותאמינו לי שאני מעולה בלראיין ילדים.
קראתי בספר שלך מגי שוב על התיאור של ירח בגדי או ב10, ועדיין אני לא מבינה מה הקטע של ירח בגדי עם חשיפה של רגשות. למה הוא כזה מתעקש לא לחשוף אותן? הרי זה לא כמו עקרב והשמירה על הפרטיות שלו. פה זה משהו אחר. לא?
לה עצמה אין גישה לשם?
יש סיכוי שפעם היא כן תדבר על הרגשות שלה?
כלומר, מה העניין עם ירח בגדי ושיחרור של רגשות?
9:52
שירין אומר:
איך מצליחים להגיע מעבר ל'הכל בסדר' הזה שלהם?
המצב פה הוא ילדה עם ירח בגדי שרואים בבירור שעובר עליה משהו רגשי, וגם רואים שהיא ממש לא משחררת כלום. אי אפשר להוציא ממנה שום דבר, ותאמינו לי שאני מעולה בלראיין ילדים.
קראתי בספר שלך מגי שוב על התיאור של ירח בגדי או ב10, ועדיין אני לא מבינה מה הקטע של ירח בגדי עם חשיפה של רגשות. למה הוא כזה מתעקש לא לחשוף אותן? הרי זה לא כמו עקרב והשמירה על הפרטיות שלו. פה זה משהו אחר. לא?
לה עצמה אין גישה לשם?
יש סיכוי שפעם היא כן תדבר על הרגשות שלה?
כלומר, מה העניין עם ירח בגדי ושיחרור של רגשות?
אני אנסה לענות לך על זה מתוך היכרות עם עצמי.
יש לי ירח ב-10 ואני יכולה להגיד לך שהחשיפה של הרגשות ושל כל מה שנמצא בפנים הוא תהליך ארוך שרק מעטים בסופו של דבר ידעו מה יש שם.
העניין הוא שהחשיפה הזו דורשת מבעל הירח בגדי או ב-10 המון אמון בצד השני וזה דבר שלא כל כך קל להשיג.
החשיפה נתפסת כמשהו שחושף אותי מול כולם,עכשיו עוד אנשים יודעים מה עובר עליי מבפנים,אולי הם ישתמשו במידע הזה נגדי,אולי החשיפה הזו תגרום לי לאבד את העוצמה שאני משדרת כלפי חוץ.
אני לא יודעת איך אפשר לדובב מישהו כזה כי בדרך כלל זה צריך לבוא מהצד השני אבל אולי כדאי לראות אם יש אמון בין שני הצדדים.
אני בטוחה שבסופו של דבר זה יתפוצץ וזה לא ישאר בפנים.
השאלה היא מתי זה ייחשף ובאיזו דרך.
אני מציעה להעלות רעיונות שקשורים לסביבה החיצונית כמו אירועים שקרו לאחרונה,אנשים שהיא פגשה,צורת דיבור.
10:16
04/12/10
Offline
שירין
אני יסביר את הדברים בדרך שלי: תארי לעצמך את הגדי כהר גבוהה, והילדה [הירח] עומדת על אותו הר, היכולת שלך להגיע אליה הוא לעלות אליה, או לגרום לה לרדת למטה מהר, הירח שמתאר רגשות ממקמים את הרגשות בגדי בפסגת ההר, הרגשות שלה הם בשמים כמו האדם שראשו בשמים אבל אין רגליו נוגעות בקרקע, כך הרגשות אצלה, הם מנותקים מקרקע, אבל אין זה אומר שהיא מנותקת מהמציאות, היא פשוט רואה את המציאות מלמעלה, מגבוהה, והיא רואה את הדברים כולם גם את אילה שמי שמצוי על הקרקע אינו רואה אותם, היא יודעת מי איתה שם למעלה ומי לא והוא מצוי שם למטה בסרטן, בקרקע.
צריך אדם שיש לו את היכולת ליצר עבור ילדה כזו קרקע בטוחה, מקום שהיא יכולה לסמוך עליו שהוא בטוח, כזה שנותן מקום בטוח כמו הבית, כמו סרטן, אם אדם אינו נראה לה ככזה היא תשאר עם הרגשות שם למעלה רחוק מהקרקע.
אדם מסוגר בגיל הילדות בגלל ירח בגדי, הוא לא מסוגר, הוא מרוחק בגלל תחושה שהבית אינו מקום בטוח או בגלל שיש לאותו אדם היכולת להבחן את הביטחון שאנשים נותנים לו, אם אין הוא מרגיש בטוח עם אדם כזה או אחר אין הוא יורד מההר של הרגשות, או אין הוא מגיע לגובה העיינים אם אותו אדם על הקרקע.
הדרך שלך לגרום לילדה לרדת מהר הרגשות שלה אליך מצריך בחינה של איזה מזל מצוי בבית 4 של הילדה, איזה דבר ייתן לה את תחושות הביטחון שהיא זקוקה להם, גם אצל האדם המבקש להוריד אותה אליו מהר הרגשות, ליצור גורם משיכה, נדרש לבדוק האם המזל שמצוי בבית 4 של הילדה, איכן הוא מצוי אצל המבקש במפתו? באיזה בית במפתו? ואז להבין את דרך המשיכה הייחודית לאותו מבקש על-ידי בחינת המיזוג של מזל ובית לפעמים גם כוכב בבית.
לפעמים המזל המצוי בבית 5 של המבקש אינו מתאים ליצר יכולת משיכה ואטרקציה לילדה, הצורך של הירח בגדי הוא להרגיש תחושה נוחה ובטוחה עם אנשים, [הסרטן העומד מול הגדי].
בגלל שירח הוא שליט של המזל העומד מול הגדי, יתכן וילדה זו יכולה להיתקל בשני סוגי התנהגות של אנשים האחד כזה המזדהה איתה [ירח שליטו של הסרטן המיצג את האדם שממול מצוי על ההר איתה], שתיים: אנשים אשר מיצרים עבורה מצב של ריחוק כמו פסגה של הר שמצוי ממול לפסגה שלה ורואה את הדברים באותו הגובה אך בפרספקטיבה קצת שונה מהזוית הראייה שלו.
יתכן מצבים שאם הירח מצוי בזוית 90 לשבתאי הממוקם במאוזנים הרגשות יהיו קרים כקרח על פסגת הר, ויהיה דרוש מזל אש על מנת להמיס את הקרח הזה של הרגשות אך הסכנה במקרה כזה מרתיחה ויצירת כעסים [מים חמים] אצל בעל מפה עם ירח בגדי.
כל אדם שופט את האחרים
לפי איך שהוא רואה עצמו
11:19
שירין יקרה !
איך מדובבים ילד/ה בגדי?
מתחברת למה שחן וחיים אמרו :
בעיקרון הילד/ה צריך להרגיש נוח ובטוח עם אותו אדם שאליו הם יפתחו :
הגדי הוא מידי גאה לספר על-עצמו ולגלות רגשות באופן-סתמי
דבר ראשון הוא צריך שתגרום לו להאמין שיש תכלית אמתית לחשיפה הזו :
גדי הוא לא מהמזלות הנגררים ועד שהוא לא יגיע לצורך לדבר , מניפולציה ודיבוב לא יפעלו עליו.
אם אנחנו רוצים באמת לעזור לו להיפתח יותר , וכוונתנו טהורה :
צריך ללכת לחלקים שבהם הוא מרגיש יותר נינוח וחופשי בנוגע לירח שלו :
אולי הבית שבו ממוקם הירח בתכונותיו יאפשרו לו להיפתח (כוכב הלכת והארכיטיפ של הבית ) אולי דרכם אפשר להתחבר אליו בלי אילוץ חיצוני , אולי המזל שסאטורן עצמו יובילו לתקשורת כזאת , שלא תשים אותו במקום של:
"נצרכות" רגשית ומסכנות שלא מכבדת-אותו , הרי ממילא המיקום הזה של הירח כבר מכביד עליו דיו ושופט אותו יותר מידי לטעמו והספונטניות בהבעת רגשות מאד קשה גם לו עצמו
הרבה חיבוקים הכלה ואהבה עם מינימום לחצים ושפיטה תהיה המזור והתרופה
11:31
מאוד מאוד הזדהתי עם מה שכתוב פה על ירח בגדי. לי יש ירח בבית 10, ולי מאוד חשובה הנאמנות מהצד השני, אם אני סומכת, אז אני סומכת, ואני לא אבגוד, לא משנה מה הצד שאני סומכת עליו יעשה, עד שזה יגיע לנקודת שבר .. אני אצפה שהצד השני יבין אותי, ולא יראה בי רק כמסכה הקשה מבחוץ, כי תכלס כל זה חשוב לי, זה הביטחון שלי … תכלס האמונה שלי היא שלא הכל וורוד ויפה, ויש לקבל את הצד היותר קשה … השאלה שלי תמיד היא: למה אנשים תמיד חייבים להגיב בצורה הזאת אם אראה קצת פחות רגש, אני עדיין אני סה"כ … זה עדיין מזל אדמה כביכול.
13:15
חן אומר:
אני אנסה לענות לך על זה מתוך היכרות עם עצמי.
יש לי ירח ב-10 ואני יכולה להגיד לך שהחשיפה של הרגשות ושל כל מה שנמצא בפנים הוא תהליך ארוך שרק מעטים בסופו של דבר ידעו מה יש שם.
העניין הוא שהחשיפה הזו דורשת מבעל הירח בגדי או ב-10 המון אמון בצד השני וזה דבר שלא כל כך קל להשיג.
החשיפה נתפסת כמשהו שחושף אותי מול כולם,עכשיו עוד אנשים יודעים מה עובר עליי מבפנים,אולי הם ישתמשו במידע הזה נגדי,אולי החשיפה הזו תגרום לי לאבד את העוצמה שאני משדרת כלפי חוץ.
אני לא יודעת איך אפשר לדובב מישהו כזה כי בדרך כלל זה צריך לבוא מהצד השני אבל אולי כדאי לראות אם יש אמון בין שני הצדדים.
אני בטוחה שבסופו של דבר זה יתפוצץ וזה לא ישאר בפנים.
השאלה היא מתי זה ייחשף ובאיזו דרך.
אני מציעה להעלות רעיונות שקשורים לסביבה החיצונית כמו אירועים שקרו לאחרונה,אנשים שהיא פגשה,צורת דיבור.
מה שאת מתארת זו הסיבה שעקרבים לא אומרים את הרגשות שלהם. לא? יש לך משהו בעקרב?
13:16
תודה לכולכם
ומשהו חשוב: לכל אדם להגיד את הרגשות שלו זו חשיפה, וכל אדם צריך איזשהו אמון בשביל לספר מה שהוא מרגיש. לספר רגשות עמוקים זה סוג של לקיחת סיכון. לכולם. להגיש את הבטן הרכה שלי לעולם זה לא פשוט לאף אחד
13:16
Star17 אומר:
מאוד מאוד הזדהתי עם מה שכתוב פה על ירח בגדי. לי יש ירח בבית 10, ולי מאוד חשובה הנאמנות מהצד השני, אם אני סומכת, אז אני סומכת, ואני לא אבגוד, לא משנה מה הצד שאני סומכת עליו יעשה, עד שזה יגיע לנקודת שבר .. אני אצפה שהצד השני יבין אותי, ולא יראה בי רק כמסכה הקשה מבחוץ, כי תכלס כל זה חשוב לי, זה הביטחון שלי … תכלס האמונה שלי היא שלא הכל וורוד ויפה, ויש לקבל את הצד היותר קשה … השאלה שלי תמיד היא: למה אנשים תמיד חייבים להגיב בצורה הזאת אם אראה קצת פחות רגש, אני עדיין אני סה"כ … זה עדיין מזל אדמה כביכול.
אני לא צריכה שהיא תראה יותר רגש. זה בסדר איך שהיא. רק שלפעמים שיש איזה משבר, היא לא מדברת עליו עם אף אחד. אבא שלה מנסה לדובב אותה. הוא מחבק אותה שעות אם היא בוכה. אבל להגיד מה העניין היא לא אומרת. למה זה? יש הרגשה שזה לא נגיש לה
13:33
שירין אומר:
חן אומר:
אני אנסה לענות לך על זה מתוך היכרות עם עצמי.
יש לי ירח ב-10 ואני יכולה להגיד לך שהחשיפה של הרגשות ושל כל מה שנמצא בפנים הוא תהליך ארוך שרק מעטים בסופו של דבר ידעו מה יש שם.
העניין הוא שהחשיפה הזו דורשת מבעל הירח בגדי או ב-10 המון אמון בצד השני וזה דבר שלא כל כך קל להשיג.
החשיפה נתפסת כמשהו שחושף אותי מול כולם,עכשיו עוד אנשים יודעים מה עובר עליי מבפנים,אולי הם ישתמשו במידע הזה נגדי,אולי החשיפה הזו תגרום לי לאבד את העוצמה שאני משדרת כלפי חוץ.
אני לא יודעת איך אפשר לדובב מישהו כזה כי בדרך כלל זה צריך לבוא מהצד השני אבל אולי כדאי לראות אם יש אמון בין שני הצדדים.
אני בטוחה שבסופו של דבר זה יתפוצץ וזה לא ישאר בפנים.
השאלה היא מתי זה ייחשף ובאיזו דרך.
אני מציעה להעלות רעיונות שקשורים לסביבה החיצונית כמו אירועים שקרו לאחרונה,אנשים שהיא פגשה,צורת דיבור.
מה שאת מתארת זו הסיבה שעקרבים לא אומרים את הרגשות שלהם. לא? יש לך משהו בעקרב?
רק פלוטו בעקרב בבית 3.
יכול להיות שיש עוד גורמים שמשפיעים על הביטוי העצמי ושל הרגשות.
אולי יכולת התקשור דרך מרקורי קצת חלשה (נניח מרקורי במזלות אדמה יהיה בעל חשיבה יותר פרקטית והגיונית.
חיפוש פתרונות והביטוי שלהם על ידי עובדות,על ידי לוגיקה).
13:52
שירין אומר:
אני לא צריכה שהיא תראה יותר רגש. זה בסדר איך שהיא. רק שלפעמים שיש איזה משבר, היא לא מדברת עליו עם אף אחד. אבא שלה מנסה לדובב אותה. הוא מחבק אותה שעות אם היא בוכה. אבל להגיד מה העניין היא לא אומרת. למה זה? יש הרגשה שזה לא נגיש לה
זה מרגיש שזה לא נגיש, כי מנסיוני, עדיף לפתור הכל בעצמך, אין טעם בלשתף את כל העולם על מה שעובר עלייך, כי עדיף לסמוך על עצמך וזהו … תלוי במה אתה מאמין, גדי מסתמך על אמונותיו.
חוץ מזה, יש מפה שלמה, ויש המון גורמים שיגרמו לה להיות יותר קשה, ולא דווקא הירח בגדי … אבל כן, הירח תמיד יהיה דומיננטי ..
יש לי אחות עם ירח בגדי, ואני מכירה את זה מקרוב ממש .. בדיוק כמוך, ועם עצמי, אבל הירח שלי בשור.
עדיף להקשיב, לא להתערב יותר מדי, פשוט לעזור במה שאפשר לעזור, ותראי שהיא תפתח אלייך לאט …
14:35
17/10/10
Offline
היי שירין,
לדעתי לירח בגדי קשה להציף את רגשותיו פשוט מאוד כי הוא לא ממש יודע איך.
המנגנון הרגשי שלו פועל בצורה כזו שהרגש הופך להיות "מחונך", מקוטלג תחת קטגוריית- מותר, אסור,
תקני, לא תקני.
זה לא שהוא מסתיר או מחביא, או פוחד שבמצב של חשיפת רגשות יש ויתור על שליטה והעברה שלה לצד
השני (כמו ירח בעקרב). הוא פשוט לא מסוגל לחוות רגש בצורה חיה ועכשווית, הוא מתייחס לרגש
במונחים של פרקטיקה. "מה זה יעזור אם אני אבכה עכשיו"? כמובן שכל זה קורה לא במודע, זה לא
שבאמת הילדה אומרת "זה לא יעזור אם אני אבכה עכשיו", אלא שמשהו עוצר את הרגשות שלה מתוך
הטבעה עמוקה של – מה נכון ומה לא נכון להרגיש….
זו לפחות דעתי על העניין…
וגם גדי מאוד סומך על עצמו, שם את הכל על הכתפיים שלו. ולשתף מישהו אחר, זה פשוט, לא תמיד
יעיל ופרקטי בתפיסה שלו..
no one forgets the truth,they just get better at lying
14:42
jessi_8 אומר:
הוא פשוט לא מסוגל לחוות רגש בצורה חיה ועכשווית, הוא מתייחס לרגש
במונחים של פרקטיקה.
מאוד מאוד מאוד נכון, אני חושבת שכל מזלות האדמה ככה, רק גדי יותר פסימי, והוא לומד על הרגש הרבה יותר אני חושבת … בגלל הפסימיות והדיכאון, הוא לומד על העולם, ועל עצמו .. גמאני ככה, הגעתי למסקנה שזה לא נעים להתייחס לרגש בצורה הזאתי, אבל זה חלק בלתי נשלט ממני .. את גם סיפרת לי על זה משהו … 
חג שמח ג'סקה
14:50
לדעתי, ירח בגדי פשוט זקוק לפרטיות.
חיטוט בענייניו הרגשיים ייחשב בעיניו לפלישה לתחומו הפרטי.
הדרך לדובב אותו- פשוט לאפשר לו מרחב נוח להתבטא, בלי לדחוק בו.
שירגיש בנוח במקום שלו בלי צורך להתגונן. אם יירצה- יישתף.
14:50
פרטיות זה קמצוץ ממה שמתאר את כל זה, או שאולי כן, כל מזלות האדמה זקוקים לפרטיות שלהם. התחום הפרטי זה כל הסיפור … 
15:23
17/10/10
Offline
אני יכולה להעיד על עצמי שזה בלתי אפשרי. אני בלתי ניתנת לדיבוב, אם החלטתי שככה זה יהיה. אם אני ארצה לדבר, אני אדבר. אם אני לא ארצה, שום דבר לא יגיע אליי. הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לתת לה כמה שיותר מרחב ופרטיות, ולהפסיק לנסות להגיע אליה. כשעושים לי את זה אני רק נסגרת יותר ויותר.
אני לא רוצה לדבר בשם כל ירחי הגדי, אבל אצלי לרוב החוויה של לחלוק את מה שאני מרגישה היא די מאכזבת. כשאני כן מחליטה לספר ולשתף, אנשים לא יודעים איך להתמודד עם זה. ברוב המקרים כשאני מספרת למישהו מה עבר עליי, הם אובדי עצות לחלוטין. קשה להם לשמוע, קשה להם להחליט מה לומר, וקשה להם להתמודד עם זה. מגיע שלב שבו אני תוהה מה היה הטעם בכלל. מה זה עזר לי, לספר להם? אין להם מושג מה לעשות והם מתמודדים עם זה הרבה פחות טוב ממני. אני גם רואה איך זה משפיע עליהם, ואני מרגישה אשמה שהעצבתי אותם או גרמתי להם להרגיש חוסר אונים. אני לא צריכה שמישהו אחר יהיה עצוב איתי, העצב שלי מספיק לי. מאחר ואני מסוגלת לספוג הרבה ולהחזיק את עצמי, אני לא רואה סיבה לשים אחריות על אדם אחר ולכן אני בוחרת לסחוב לבד.
16:15
אני לא אוהב את מהות השאלה. הרי, איך מדובבים מישהו? מדובר בכימיה בלבד. יש כאלה שרק מחכים להזדמנות הנכונה לדבר ויש כאלה שמחכים לאדם הנכון שיקשיב.
לא מדובר בחקירת שב"כ ושליפת מידע אלא במרקמים חברתיים שלעיתים מתאימים ולעיתים לא. הסוד שלי הוא פשוט להקשיב במקום לחכות למרווח של להכניס את דעתי שלי. לדעת מי עומד מולי ומה הוא מבקש ולהתנהג בהתאם אם אני מסוגל ורוצה בכך.
הבוס הגדי שהיה לי ,שלימד אותי הרבה, ביקש עובד צייתן ומישהו שיראה שהוא זכאי לחברות ממנו. לקח לי הרבה שעות נוספות {עבדתי לעיתים 15 שעות רצופות} אבל בסוף נוצר הרגע הזה שקיבלתי אישור ומשם התקדמנו ועד היום אנו מדברים בטלפון פעם בכמה חודשים. שנתיים וחצי אחרי שהתפטרתי…
אבל אם זה לא זה, שום מניפולציה לא תהפוך את זה לטוב יותר. הרי, האם לדבב אנשים זה משהו שאת יכולה להתרגל לעשות עם בן אדם על בסיס קבוע ולאורך זמן? אצלי לפחות לא…
18:23
Rubella אומר:
אני יכולה להעיד על עצמי שזה בלתי אפשרי. אני בלתי ניתנת לדיבוב, אם החלטתי שככה זה יהיה. אם אני ארצה לדבר, אני אדבר. אם אני לא ארצה, שום דבר לא יגיע אליי. הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לתת לה כמה שיותר מרחב ופרטיות, ולהפסיק לנסות להגיע אליה. כשעושים לי את זה אני רק נסגרת יותר ויותר.
אני לא רוצה לדבר בשם כל ירחי הגדי, אבל אצלי לרוב החוויה של לחלוק את מה שאני מרגישה היא די מאכזבת. כשאני כן מחליטה לספר ולשתף, אנשים לא יודעים איך להתמודד עם זה. ברוב המקרים כשאני מספרת למישהו מה עבר עליי, הם אובדי עצות לחלוטין. קשה להם לשמוע, קשה להם להחליט מה לומר, וקשה להם להתמודד עם זה. מגיע שלב שבו אני תוהה מה היה הטעם בכלל. מה זה עזר לי, לספר להם? אין להם מושג מה לעשות והם מתמודדים עם זה הרבה פחות טוב ממני. אני גם רואה איך זה משפיע עליהם, ואני מרגישה אשמה שהעצבתי אותם או גרמתי להם להרגיש חוסר אונים. אני לא צריכה שמישהו אחר יהיה עצוב איתי, העצב שלי מספיק לי. מאחר ואני מסוגלת לספוג הרבה ולהחזיק את עצמי, אני לא רואה סיבה לשים אחריות על אדם אחר ולכן אני בוחרת לסחוב לבד.
אהבתי את מה שכתבת רובלה .. זה באמת בלתי אפשרי, אבל מספיק שגדי מתבגר כדי לשפר את זה, הרי הוא מזל מאוד אחראי, מה שאת אומרת גם מראה את זה. שיהיה לך חג שמח
18:30
למה כל רגש צריך למלל? את אומרת שהילדונת בוכה. כלומר היא מפרקת את הרגש החוצה, זה לא נתקע בפנים, זה לא אוכל אותה. אז למה צריך גם לדבר על זה אח"כ? זה שאת צריכה שהיא תדבר, לא אומר שהיא צריכה את זה. היא צריכה חיבוק מאבא, ועושה רושם שיש לה אבא שמבין עניין.
את יודעת, היה לי מישהו עם ירח בגדי שבכל פעם שהוא היה כועס ממש הוא היה מנסה לבטא את הכעס במילים, מנסה לצעוק, לצרוח, מנסה כל מיני טכניקות של העברת הרגש למדיום הורבלי, אבל בסוף פשוט היינו רוקדים :)
ובכלל, כמו כל ירח באדמה, הכי טוב לשחרר את הרגשות דרך הגוף. שהירח במאזניים ידבר. ובכלל עצם הרעיון של לדבר על רגשות כ"כ מיותר לפעמים. רגש חווים. את יכולה למלל הצפה של התאהבות, באמת יכולה למלל את האושר הזה בנקבוביות ולהרגיש שהמילים שיוצאות לך מהפה תואמות את עוצמת הרגש? המילים הרי תפלות לגמרי. קצת מזכיר לי את הספר האחרון של גרוסמן, הניסיון שלו להעביר במילים את חווית השכול שלו. ולו, שהוא אמן במילים, לקח 187 עמודים, וגם אז, אני בטוחה שמבחינתו הוא לגמרי נכשל.
ומה שרובלה כתבה "אני מרגישה אשמה שהעצבתי אותם או גרמתי להם להרגיש חוסר אונים. אני לא צריכה שמישהו אחר יהיה עצוב איתי, העצב שלי מספיק לי. מאחר ואני מסוגלת לספוג הרבה ולהחזיק את עצמי, אני לא רואה סיבה לשים אחריות על אדם אחר ולכן אני בוחרת לסחוב לבד" – זו בדיוק הסיבה.
