Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
11:54
28/11/10
Offline
אתמול הייתי בעבודה והחלטתי להפסיק לעשן. החזקתי מעמד שעתיים, ואז פתאום ניגש אלי בחור והציע לי סיגריה. בלי שביקשתי, בלי שחשבתי על זה אפילו. לא עמדתי בפיתוי. בגלל הסיגריה הזאת המוצעת לי משמיים, חזרתי לעשן. אמרתי בלבי: אלוהים הכשיל אותי. למה הוא עשה את זה? אז החלטתי, אם כבר אני שוב מעשנת, לקנות שתי קופסאות ליומיים שנשארו עד המשכורת. לא היה לי כסף. ביקשתי ממישהו בעבודה שילווה לי וקניתי. כשחזרתי הביתה פתאום החלטתי שוב לנסות להפסיק לגמרי. ולכבוד זה הלכתי וקניתי בכסף שנותר כל מיני מאכלים טעימים שלא הרשיתי לעצמי עד כה. אחרי שעתיים, אחרי שאכלתי ארוחה לתפארת, הרגשתי שאני מתה לסיגריה. מזל שקניתי את שתי הקופסאות בעבודה, אחרת הייתי מטפסת על הקירות. כרגע אני מעשנת פעם בשעתיים כי זה פרק הזמן שבו אני מחזיקה מעמד, אבל לא זה העיקר. העיקר שכשחשבתי שאלוהים הכשיל אותי, הוא בעצם הציל אותי. הוא דאג שיהיו לי סיגריות למקרה שאשבר, כי הוא ידע שאשבר. החלטתי לספר את זה בגלל האשכול על הסיפור החסידי שמגי פתחה ובגלל הדיון שהתפתח שם. אז מה אתם אומרים?
A woman's gentle heart
12:55
אני אומר שלא אלוהים הכשיל אותך וגם לא הציל אותך. אני חושב שהחלטת להפסיק לעשן ממקום לא מוכן עדיין- ואולי יש בך אמונה פנימית בתת-מודע שזה לא יצליח לך(לרוב יש את האמונה הזו). ברגע שתביני למה את -צריכה- לעשן, את גם תדעי איך להיגמל.
ככה אני רואה את זה. 
13:37
28/11/10
Offline
עידן 
קודם כל אתה צודק לגמרי
אני מבקשת רק דבר אחד - שתתפלא על האיש הזה שהגיע משום מקום והציע לי סיגריה. זה ממש מאלוהים! לא הסתכלתי עליו, לא חיפשתי סיגריה, לא ידעתי בכלל שהוא היה שם, אפילו לא רציתי לעשן באותו רגע. פתאום הוא הגיע ומושיט לי סיגריה. זה לא קורה לי בדרך כלל. בנוסף לזה זה בן אדם שבדרך כלל אין לו גרוש ואין לו כלום. מבקש, לא נותן.
האם זה לא פלא?
A woman's gentle heart
15:49
Moderators
10/10/10
Online
אכן, נפלאות דרכי השם. אני דווקא קונה את הסיפור.
קשה להיגמל מסיגריות לא בגלל החולשה והחוסר רצון. זו לא שבירה.
אחרי שהגוף התרגל לזה, לוקח לו כמה חודשים להתנקות ולא לרצות את זה שוב.
לכן קשה להיגמל מסיגריות לבד. אולי אפשר להפחית מעט מעט, להגדיל את הרווחים בין אחת לשנייה,
כמו שאמרת, שאת מצליחה להחזיק שעתיים.
להפסיק בבת אחת אחרי תקופה ארוכה שמעשנים קשה לגוף, זה כבר לא עניין פסיכולוגי.
עידן צודק בזה שמשהו נפשי הביא אותך מתחילה לסיגריות, אבל היום זה כבר לא משנה.
את הגוף צריך לנקות, לא את הנפש.
16:23
28/11/10
Offline
תודה, מגי 
כרגע אני מעשנת סיגריה בשעתיים, כשאתרגל אתחיל לגדיל את הרווחים בין הסיגריות, עד שאפסיק לגמרי. החלום שלי זה להפסיק מכל הסיבות הקיימות, גם כי זה נהיה נורא יקר לעשן בימינו ה"לפידיים". זה כבר כמה שנים אני מפחיתה, לפעמים מצליחה, לפעמים נשברת. שנתיים בערך שאני לא מעשנת כמה שאני רוצה כמו פעם. בשנה האחרונה הגעתי לסיגריה בשעה/קופסה ביום. כשפעם זה היה 2,3 ויותר קופסאות ביום. הבנתי שבבום אני לא אפסיק. אז נלך בדרך ההפחתה ההדרגתית. זבל הסיגריות האלה. אני כבר לא נהנית מהן, זה כמו עבדות.
A woman's gentle heart
22:04
כל מי שראיתי סביבי נגמל מעישון - והם לא מעט בכלל - עשה את זה בהחלטה חזקה ואיתנה, בבום אחד, וזהו. אם נכנעים ולוקחים 'רק עוד אחד', נופלים בחזרה להרגלים.
תחשבי על השנים היפות שהסיגריות שורפות לך, על הריאות שנראות בפנים שחורים כפחם, על הרגליים שמקבלות לאט לאט 'פלאקים' בכלי הדם, ותנסי להגיע להחלטה לעשות דבר ענק לבריאות שלך.
תספרי לכל מי שרואה אותך ביום יום, 'נגמלתי מסיגריות'. כדי שיהיה לך לא נעים לעשן לידם.
תבקשי מכל אלה לחזק אותך ולתמוך בך.
תעסיקי את עצמך. תאכלי טוב.
והעיקר - תהיי עקשנית!!!
אני מחזקת את ידיך! כל הכבוד!
22:22
28/11/10
Offline
אוף, אנני היקרה 
כנראה שאני לא אדם של החלטה חזקה ואיתנה.
כל מה שמוצע על ידך נוסה מיליון פעמים ולא הניב שום הצלחה.
זה נס גדול כשלעצמו שאני מעשנת כרגע קופסה ביום.
מי שהכיר אותי מפעם, לא מאמין.
לא יודעת אם אלה שנים כל כל כך יפות שנשרפות לי.
כשאני מנסה לא לעשן, אני חושבת בעיקר על כל האוכל הטעים שאוכל לקנות, טיולים, ספרים ובגדים.
ובעיקר על תחושת החופש שארגיש, והריח הנעים והטעמים והצבעים שיחזרו אליי. וכוח. ויופי.
בעצם, אולי את צודקת. החלטה נחושה ואיתנה. אולי צריך לפתח את זה. כי כל פעם שאני מחליטה, משהו מערער את ההחלטה ואני נשברת. אולי יום אחד ייגמרו הנימוקים הסותרים וההחלטה תהפוך לאיתנה.
תודה לך על העצות.
A woman's gentle heart
1 Guest(s)
