אני לא יודע להתנהג כמו נער.

אני לא יודע לאבד שליטה.

אני לא יודע להיות בקשר זוגי ללא אהבה ענקית.

אני לא יודע מה לעשות.

כל הרגשות, המחשבות, הכל כל כך גדול ומבלבל.

שני קולות....כל כך מפתים. מה הם רוצים?

אחד אומר...תאבד שליטה...מותר לך, אתה בן אדם לא?

והשני אומר...לאבד שליטה זה בזבוז זמן, אתה צריך לשלוט על עצמך, להיות אחראי.

אני לא יודע מה לבחור...אני לא יודע. ובזמן זה שאני לא בוחר ביניהם, אני בוחר בלא לבחור, אני בוחר בבלבול.

אני לא יודע, אבל אני יודע. כל כך הרבה ניגודים...מה לעשות במקרה הזה? לאבד שליטה? לתת לעצמי לאהוב למרות שהסוף ידוע מראש? לתת את הלב שלי כשאני ידוע שהוא ייפגע?