Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
15:14
התבלטתי אם לשאול ולשתף, כי אני לא אוהב לבאס ולהוריד מצב רוח וכו', אבל חשבתי שלשתף זה חלק מתהליך הריפוי. כבר מחודש ינואר, מצב רוחי החל להידרדר, לפני יומיים זה הגיע לקרקע ומתחת לקרקע ואפילו היו לי מחשבות איך לפגוע בעצמי(לא חשבתי באמת לפעול לפיהם, אבל המחשבות לא היו נעימות). אני מרגיש רחוק ממה שאני רוצה לעשות ולהיות בחיים שלי. זה מעבר לפחד ולחץ מהעתיד הקרוב... אין ספק שזה קשור לזה, אבל זה גם קשור להערכה עצמית נמוכה. ואת האמת- אני לא יודע מה לעשות. אני יודע שאני צריך עזרה, אני פשוט לא יודע ממי ואיך לבקש אותה. ואני לא רוצה רק עזרה פסיכולוגית(שכנראה אקח מתישהו בקרוב), אני גם רוצה הדרכה רוחנית. בכל אופן, עשיתי מפת שאלה של למה אני באמת לא מאושר, כדי לנסות להבין אולי את המקור(באינטואיציה שלי, אני מרגיש שאני צריך לבדוק את זה עם המפת לידה שלי משום מה...), אז אם יש המלצות, קשורות למפה ולא קשורות, אני אודה לכם מאוד. משתדל לפתוח את הלב ולהרגיש את האהבה.
15:21
היי עידן,
בדיוק גם אני הרגשתי היום תחושה שהחזירה אותי שוב לתקופה שרציתי לשכוח. אני יכולה להגיד לך שמה שאתה מרגיש יכול לנבוע מאלף ואחת סיבות. מה שכן,אתה נמצא בדיוק בתקופה שהיא תקופת ביניים כזו,בין התיכון לצבא ולחיים האמיתיים. מה שיכול לעזור לך להתגבר על התחשות האלה הן בעיקר באמת לפתח מנגנון של אמונה עצמית. אני בטוחה שיש לך רגעים בחיים של הצלחות ושל חוויות חיוביות. אני גם בטוחה שיש לך אנשים מסביבך שאתה יכול לדבר איתם ולשתף אותם במה שאתה מרגיש. סביר להניח שיש עוד אנשים שמרגישים בדיוק כמוך.
19:20
13/12/12
Offline
20:03
13/12/12
Offline
זה בטח לא רק זה. אבל אם כן להתייחס למעבר של נפטון, אז מעבר לזה שהוא מרחיב את האני אל העולם - אבל בדרך עלול להכאיב לו - הוא גם פשוט שולח להתבודדות ולהרהורים.
ואם לחבר למה שפיקאר כתבה, ולתקופה בחייך - אז אולי זוהי תקופה בחיים שתובעת עשייה ומעורבות חברתית ותלות בחברה, ולא כל-כך קל לקחת בה את הזמן להתרחקות שהשמש זקוקה לה כדי להטמיע את נפטון.
שמור לך את הזמן שלך לכתוב, ובכלל על זמן לדברים שבהם אתה יכול לקיים גם את האני, הדברים שאתה יודע שאתה עושה טוב, ובה-בעת הם מחוברים לרוח...
ויהיה יותר טוב
8:52
07/4/11
Offline
עידן
אולי הדבר הראשון שיקל עליך זה לנסות ללמוד לקבל את עצמך ולאהוב את עידן כפי שהוא ,
מה שקורה לך זה שאתה חש מאוד מבוקר בבית נראה לי שאתה מוצא את ההכרה ממקומות פחות אישיים
כמו לימודי המשחק, היצירה וכו'
אני מאמינה שכשתצא מהבית, תמצא זוגיות, תמצה את הרגשות העמוקים והגבוהים שלך ויש לך אותם בגדול
אתה תרגיש אחרת לגמרי
אבל השלב הראשון זה לעמוד מול הראי ולשנן
"שמי עידן, יש בי מלא אהבה, חמלה, כוחות, חולשות,כעסים, פיוסים....
אני אוהב אותי כמו שאני , זה מה יש, מי שרוצה שיקבל אותי ומי שלא זכותו"
תנסה
9:16
Moderators
10/10/10
Offline
.
אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים הנפלאים שכתבו לך.
רק אולי דבר אחד, המרומז כאן בצמידות ירח-יופיטר העושה סקוויר לכירון -
כגודל הציפיות גודל האכזבות, עידן.
אם תוכל לנסות לתת יותר מקום לכירון בחיים שלך, ולמהות הפנימית של נפטון,
יעשה לך כל כך יותר קל...
מגי
13:07
עידן לוי אמר
התבלטתי אם לשאול ולשתף, כי אני לא אוהב לבאס ולהוריד מצב רוח וכו', אבל חשבתי שלשתף זה חלק מתהליך הריפוי. כבר מחודש ינואר, מצב רוחי החל להידרדר, לפני יומיים זה הגיע לקרקע ומתחת לקרקע ואפילו היו לי מחשבות איך לפגוע בעצמי(לא חשבתי באמת לפעול לפיהם, אבל המחשבות לא היו נעימות). אני מרגיש רחוק ממה שאני רוצה לעשות ולהיות בחיים שלי. זה מעבר לפחד ולחץ מהעתיד הקרוב... אין ספק שזה קשור לזה, אבל זה גם קשור להערכה עצמית נמוכה. ואת האמת- אני לא יודע מה לעשות. אני יודע שאני צריך עזרה, אני פשוט לא יודע ממי ואיך לבקש אותה. ואני לא רוצה רק עזרה פסיכולוגית(שכנראה אקח מתישהו בקרוב), אני גם רוצה הדרכה רוחנית. בכל אופן, עשיתי מפת שאלה של למה אני באמת לא מאושר, כדי לנסות להבין אולי את המקור(באינטואיציה שלי, אני מרגיש שאני צריך לבדוק את זה עם המפת לידה שלי משום מה...), אז אם יש המלצות, קשורות למפה ולא קשורות, אני אודה לכם מאוד. משתדל לפתוח את הלב ולהרגיש את האהבה.
עידן 
יכול להיות שיש בעייה שאני לא מודעת אליה (כמובן, אנחנו לא מכירים היטב) אבל אני רוצה להגיב לדברייך כפי שרשמת אותם:
לא חייבים להיות מאושרים! פשוט לא.
תהליך של מודעות והתפתחות עצמית - במיוחד כשמתרגלים יוגה, מדיטציה וכד' ומתוודעים לתורות שונות - מרים מעל הקרקע ויוצר איזשהו מקום שמרכך את ההתמודדות היומיומית. אחרי שנים של יישום, החיים ששואפים תמיד לאיזון נותנים קונטרה. הטמעה של כל מה שתורגל ונלמד וחזרה לבסיס הפנימי. לפעמים אפשר להרגיש את זה כעצבנות, כחוסר סבלנות לתרגול רוחני וכרצון ל"השתתף" בחיים הגשמיים יותר מקודם (או בדרכים אחרות).
כל החיים מלאים בנדנדה הזו, כי אחרת לא היינו מתפתחים. וזה קורה גם בקטן, ביומיום. ולא רק למי שבוחר לעשות מדיטציה ויוגה. אחרי כל עלייה יש ירידה ואחרי ירידה יש עלייה. תזכור את זה תמיד, גם אם אתה למטה, זה לא יכול להישאר כך לתמיד כי העולם הזה בנוי על שינוי.
לדעתי, היופי האמיתי, "האושר", הוא בכך שלא תמיד מרגישים רגועים, אוהבים, שמחים - מאושרים, כפי שקראת לזה. "אושר" שנקנה בהרבה נסיון והתמודדות, הערך שלו גדול יותר (ואולי זו הדרך היחידה להיות "מאושר"). כדי להיות עצמך אתה צריך להתמודד עם לחצים סביבתיים ופנימיים, וכדי להיות מאושר אתה לא יכול לרמות, אתה צריך להיות עצמך.
אז כל מה שרשמתי, וסליחה אם יצא מבולבל, היה כדי לחזק נקודה אחת: לא צריך להיות מאושרים!!! (שמחים, אוהבים, נפלאים). מי אמר שצריך? פשוט תחיה את הדרך שיש לפנייך כמו נווד במקומות חדשים. סקרן לגבי המשך הדרך ונלחם על השרדותו...
והכי חשוב - קח בפרופורציות ובקלות (כסרטנית זו העיצה הכי טובה שאני יכולה לתת 
).
הלאה! להמשיך קדימה!!
שיהיה בהצלחה!!
נ.ב. ושוב, הגבתי לתוכן הדברים שרשמת. אם יש עוד דברים אישיים שאני לא מודעת אליהם, קבל את מה שרשמתי כרעיון כללי בלבד.
13:24
ועוד דבר קטן ונחמד, משפט של עוגיות מזל:
Your pain is the breaking of the shell that encloses your understanding.
13:56
Moderators
10/10/10
Offline
.
תודה לעידן שהאמיתיות שלו והחיפוש שלו
הוציאו דברים כה נוגעים ונכונים מהאנשים פה.
15:17
תודה רבה לכולם, אתם מקסימים. יחס ותשומת לב מספיק לי, רק פשוט ההרגשה שיש תמיכה ועזרה שם בחוץ.
אשמח להגיב לדברים שגיב ומגי אמרו בעיקר: קודם כל, מגי, קשה לי מאוד עם המשפט של "כגודל הציפייה גודל האכזבה". אני מודע לך שהפנטזיות על דברים לא בהכרח מתגשמים וזה יכול לפעמים לפגוע חזק בקרקע, אבל זה לא זה. הפעם קרה לי משהו שלא קרה לי מקודם, ממש נפלתי ונשברתי(אני בסדר יותר עכשיו) ואני מרגיש שדווקא חוסר האמון העצמי או הערכה עצמית או משהו כזה הביא אותי למקום הזה וזה גם סוג של WAKE UP CALL, שהזמן הוא עכשיו לטפל בבעיה האישית הזו. אני יודע שכח האמונה הוא חזק מאוד, לטוב ולרע(תלוי איך משתמשים בו). אני פשוט מרגיש שאני יכול הרבה יותר, שיש לי הרבה יותר לתת, שאני רוצה כבר להיות שם בחוץ ולתת מעצמי, אבל איכשהו זה לא מתקדם. אולי משם נובעת ההרגשה הזו.
גיב, להיות מאושר מבחינתי זה לווא דווקא להרגיש רגש שמח ומרומם, גם בעצבות יש אושר. אושר יותר מהבחינה שיש בסיס בתוכי של אהבה לחיים ולעצמי. במשך תקופות קשות אני תמיד זוכר שעלו מתוכי הרגשות ומחשבות:"אני אוהב את החיים שלי", למרות שהרגשתי נורא. ופתאום זה לא קרה הפעם והבנתי שמשהו לא בסדר. אבל אני מודע לכך גם למשפט שאומר שאנו תמיד איפה שאנחנו צריכים להיות, שאנחנו עושים את כל מה שאנו יכולים באותו הרגע ועם ההבנה הזו באה הסליחה וההכלה. אני כבר כל כך רוצה להיות הדג האוהב, המכיל והסולח הזה ורוצה לתת את כל כולי אבל עד שלא אקבל את עצמי(אני חלק מהבריאה) זה לעולם לא יקרה.
אז המסקנה שלי, לאהוב את עצמי וכך אוהב את האחרים ואכיל אותם. אני יודע שאני לפעמים דורש מעצמי הרבה, אבל אני חייב כי אני יודע שאני יכול.
אני אוהב אתכם מאוד ומקווה שאדבר איתכם בקרוב עם הרגשה מחודשת. 
20:08
17/10/10
Offline
no one forgets the truth,they just get better at lying
11:42
הי עידן, צריך להבין כי הדיכדוך כפי שאתה מצייר הינו התיסכול בין הרצוי למצוי, כשאין תכלית לאנרגיה הבסיסית של הרצון שלך ואין הוא יכול למלא את יעודו כפי שאתה תופס זאת (ויתכן ברבדים עמוקים). בין אם זה עירפול ברמה התפיסתית של מה שקיים ובין אם זה נובע מקשיים אוביקטיביים המונעים את הגשמתך או שניהם ביחד...
לעיתים צריך להתרחק מעט, להביט מבחוץ מרחוק על התהליכים, לנסות להיות פחות מעורב ויותר "נקי", לא תמיד צריך להבין "למה אני מרגיש ככה ולא אחרת" אלא כיצד אני יכול להרגיש אחרת, מה עלי לעשות מכאן ואילך, הגעתי לצומת או לדרך חסומה - לאן עליי עכשיו לפנות ....??
כפי שציינת מדובר בשעון מעורר, הגיע הזמן לקום, בוקר טוב!
בהצלחה!
12:06
Moderators
10/10/10
Offline
.
ג'ונגלר, הניק שלך מוכר לי נורא
אבל מעצבן אותי שאני לא מצליחה לחבר...
אנחנו מכירים, נכון?
זה המקום היחידי שככל הידוע לי שנתקלנו (לפחות בגילגול הזה....
).
1 Guest(s)
