היי, חמוד!

כן, דום, נעלמתי לכם משום שבחודשיים האחרונים כתבתי ספר אחר, רומן של 260 עמודים שנשפך ממני כמו מאליו

ולא יכולתי לעצור ולא יכולתי לעשות שום דבר אחר ולא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים. לכן כמעט

שלא ראיתם אותי פה, ומלבד שהמשכתי לתת שיעורים ולקבל אנשים פה ושם (ולבטל על ימין ועל שמאל) - לא נשמתי, לא ראיתי טלויזיה,

בקושי אירחתי את הילדים, והיחיד שהיה שותף זה רוני בעלי, שהמון מהרעיונות שלו שולבו ברומן. 

וספר הזויות נותר סגור באצילות פה לידי על הספה, אינו מתלונן ואינו אומר דבר,

מחכה בסבלנות לעריכה האחרונה שלו ואינו מוחה.

וכתבתי וכתבתי עד שכאב לי מפרק כף היד מהעכבר, שעות על גבי שעות, לעיתים בלילה, לעיתים ביום,

לפני פגישה ואחרי פגישה, לפני שיעור ואחרי שיעור,

והדמויות בסיפור מפתיעות אותי כל יום מחדש ולוקחות אותי איתן

אל המקומות בהן רצו להיות, ומתפתחות כפי שהן רצו להתפתח, לכל אחת מהן המפה האסטרולוגית שלה והשם שביקשה לעצמה,

שגם זה היה פלא בפני עצמו. 

אבל אני כל כך שמחה שהפורום המשיך להתנהל כה יפה בלעדי, וכשבכל זאת נכנסתי אהבתי את שאלותיכם

ואפילו ניסיתי לענות קצת.

ברומן שלי חסר עוד פרק אחד שדורש ממני טיול לפני שאכתוב אותו, ולכן אני מניחה אותו כרגע בצד

ומקווה לשוב מהשבוע הקרוב אל ספר הזויות הענק והסבלני שלי.

אוהבת אותך ואוהבת אתכם

מגי