אבל הקול זו רק ההקרבה שהיא עושה.

כלומר קודם רצתה לפרוץ , אבל לפריצה גם יש מחיר.

דווקא אני מכיר פרשנות לסיפור,ואני מקווה שהיא לא תזעזע יותר מידי את הפורום (בעיני אגב, זו פרשנות יפה):

http://www.gogay.co.il/content/articleColumn.asp?id=3148

בכל מקרה, באותה נשימה קיימת גם פרשנות (שאני מוצא מצחיקה) על סיפור רות ונעמי "הנאהבות" (פרשנות חדשה למשפט של רות: "באשר תלכי אלך")

מגי, נראה לי שהנפטון 11 שלך ושלי פועל בצורה זהה

אוקיי פאנטום זה מוזר חחחחחח. למה שדראג קווין יהיה כזה מרושע? חחח

באמת יש משהו גברי באורסולה ששמים לב.

מישהו קרא את "הסיפור שאינו נגמר"?

לראות לא נחשב. הסרט לא מדגדג את הקרסוליים של הספר 

הסיפור הזה נשמע לי כמו קשת דגים. לחצות את הקווים לעולם של דמיון וחלומות (אפילו השם שלו "פנטזיה") כדי להציל אותו מהחידלון, מהלא כלום ולברוא אותו מחדש בכוח הדמיון והמשאלות. גם המסר של הסיפור "עשה מה שליבך חפץ", כלומר לא מה שבא לך אותו הרגע, אלא את הרצון הכי פנימי, אמיתי וכמוס שלך. ואיך ככל שהגיבור עוזר לברוא מחדש את העולם הפנטסטי הזה (שמתברר שהמסד שלו עשוי מחלומות לילה) הוא הולך ושוכח את עולמו שלו, את זהותו, לובש זהות מזוייפת שזוללת את זהותו האמיתית, הפחות מוצלחת לכאורה. ספר שמדבר על חולשות האופי ועל לברוח מהן במקום להתמודד איתן, לברוח באמצעות זהות מזוייפת. והחיפוש של הקיסרית הילדותית שנותרת בלתי מושגת, כמו כוכב מרוחק בשמים, כאן ולא כאן. וההתמודדות עם אובדן הזיכרון, אובדן הדרך, האגו השלילי שמשגשג דרך הזהות הפנטסטית הזאת, הבגידה, הכוחות המניפולטיביים שמובילים את הגיבור לצד ההערצה שהוא מוקף בה שמסאמת את עיניו, כמו גם החברים האמיתיים שלו שמוכיחים את עצמם למרות שבגד בהם, כל אלה דגים פרופר כמו גם הדמיון המופלא שבו נברא העולם הפנטסטי נפטוני הזה.  ויש גם קשת- החיפוש הגדול, הגיבור השני שגדל כצייד בתרבות כמו אינדיאנית, הקנטאור ששולח אותו למסע, דרקון המזל שמאמץ אותו.

הספר הטוב שקראתי מימי!