Topic RSS16:22
בד"כ לא קורה לי שאני מנדב חיבוקים אבל אני ממש צריך חיבוק קולקטיבי שכזה.
ממש קשה לי לאחרונה(וגם המוח שלי לא נותן לי לרחם על עצמי יותר מדי ומזכיר שלאנשים אחרים קשה יותר, אבל זה לא רלוונטי). השקעתי המון מכוחי הנפשי להצליח לעשות את הבגרות בתיאטרון- אך משום שכל פעם יש ילדה אחרת שלא משתפת פעולה ולא באה לחזרות, קשה לגרום לזה לקרות. יש תיקונים לעבודה באזרחות שהיא לבגרות ואף אחד לא משתף איתי פעולה ולא עונה לי. יש פרוייקט שהוא גם יחידה חמישית למדעי החברה ואני לחוץ מזה כי אני לא יודע איך אני אעשה את זה ומה אני אעשה בכלל. פספסתי מבחן במתמטיקה, היום בקושי למדתי למבחן בספרות שמתקיים מחר. אני לחוץ מהצבא. נמאס לי... פשוט נמאס לי. עם כמה שיש דברים טובים פה במדינה הזו, קשה לי פה.... ממש. ואני עוד לא אדם מבוגר שמנסה להשיג את לחמו. אני עוד רק תלמיד שמנסה להצטיין בכל הבגרויות... אני רק עוד תלמיד שצריך לעשות 18 שאלונים כדי שתהיה לי תעודת בגרות ובאותה עת מתמודד מול הלחץ של הצבא. גיליתי השנה ובמיוחד עכשיו את הכח הנפשי העצום שיש בי- אבל גם הוא, גם הוא נגמר בסוף. כמה פעמים אפשר להישבר ולקום? התסכול הרב עולה כי אין סיבה הכרחית לכל הלחץ העצום הזה. זה לא אמור להיות ככה. וכל זה לא יעזור. לא משנה כמה אני אצעק ואצביע על הבעיות- אני עדיין חלק מהמערכת. כל מה שאני מבקש זה מבט- זה יחס, זה לראות את האדם, ולא לראות את המספר(בין אם זה ציון או מס' זהות).
19:40
17/10/10
Offlineחח אז עידן,
אם בשבילך להצליח עם התעודת בגרות זה לא הקטע.. ולא השאיפה...
אז למי אכפת?
אל תיקח קשה...
חשוב לך אבל להצליח בבגרות בתאטרון לא?
אז תלחם על שלך...
זה כל מה שאני אומרת.
לימודים זה לא תחום ערטילאי כמו תחומים מעצבנים אחרים בחיים... זה תחום שאם משקיעים בו מניבים פרי... ללא ספק...
no one forgets the truth,they just get better at lying
10:48
07/4/11
Offlineעידני
אחרי שתעבור את כל זה תבין כמה כוח יש לך
אני כלכך מבינה את התחושה הזאת שאתה בעצם רק בורג במערכת
אבל אתה יודע שזה זמני, רוב הזמן אנחנו עם המשפחה שלנו, החברים ובעבודה שגם שם במשך הזמן אנחנו יותר אישיים מאשר ברגים לפחות בהרגשה
ולפעמים רק אחרי הרבה זמן אנחנו מבינים שקושי שעברנו הביא לנו משהו טוב אתן לך דוגמא
יש לי חתול ג'ינג'י שמצאתי אותו ליד הגן של הבן שלי חולה כלכך מלא בסקביאז שכבר אכל לו את האוזן וכיסה את כל גופו
לקחתי אותו לרופא בידיעה שאולי ירדים אותו ויגאל אותו מיסוריו ובדרך שמתי לב שלא שורט אותי
הסתבר שזה חתול שסרסו אותו ועקרו לו את הצפורניים וזרקו אותו לרחוב.....
בקיצור קיבל טיפול וזריקות ,הוא משוקם ומפונק ואם היו לו ציפרניים היה שורט אותי ולא יכולתי לקחת אותו
ואם לא היה כלכך חולה לא הייתי לוקחת אותו ולא היה לו בית
כתבתי לךאת זה כמשל לכך שהאסון שקרה לו הביא לו בסופו של דבר חיים טובים אחרת כבר היה מת ברחוב ...
1 Guest(s)
Log In
Register