Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
18:00
אשמה הוא מנגנון אנושי מדהים, במיוחד כשהרגש הזה מתעורר בגלל סיבה שדווקא האחר צריך להרגיש אשם. אז כן יש לי בעיות עם אשמה, אני מרגיש אותה בגלל שאני לא מאמין בעצמי ובמוסר שלי, בהבנה שלי וברגישות שלי, בחשיבה שלי ובאינטואיציה שלי. ואנשים מזהים את התכונה הזו שבי, ופשוט מנצלים עד הסוף, באופן מודע או לא מודע, הם עושים את זה ואני נותן להם. אם יום אחד פשוט רציתי קצת לדאוג לעצמי, במקום למישהו אחר, הרגשתי אשם. כי הרי, איך אני מסוגל להתנהג בצורה אנושית ולהיטען?! סליחה, אבל עם כל הכבוד, אין לי צרכים...הצורך היחיד זה פשוט לשרת אותך.... איזה חוצפה מצידי, הא! שאני שואל מה נשמע, אני מתכוון לזה, אבל שאת/ה שואל/ת מה נשמע, את/ה אומר/ת את זה כדי לצאת מידי חובה. ואולי אני סתם מרגיש ככה! ואולי אני סתם רוצה את מה שאין. ואולי אני מצפה ממך להיות כמוני....אבל...אולי אני פשוט מצפה, שתתעניין/י גם בי. כי בכל זאת, זה מה שחברים עושים...ועם כמה שאני אוהב לתת, לפעמים זה יותר מדי, ונכון אני מקבל יחס ואהבה, אבל אני רוצה גם תמיכה, גם משהו כדי להיות בטוח שאת/ה לא מנצל/ת אותי... ואולי הכל זה רק בעיה שלי ועם האשמה שלי, ואולי אני עיוור לזה, כי אני אוהב להרגיש אשם.
סתם קטע כזה שכתבתי לכמה אנשים באופן כללי, ונחמד לשתף.
19:42
כשתהיה אשם באמת במשהו, לא תאהב את זה בכלל. ואני מאחלת לך שלעולם לא תרגיש זאת.
מה שאתה מתאר הוא לא אשמה, מה שאתה מתאר היא תחושה שלא מגיע לי להיות אהוב, אפילו לא כמה פירורים. זה משהו שונה לגמרי מאשמה. ועם דגים עקרב יש לך עוד תהליך ארוך לעשות עם הקטע הזה, וגם עם תחושת הניצול. וכן, מעיפים הרבה חברים בתהליך הזה, אבל נשארים עם כאלו שלגמרי שווים את זה. בדוק!
19:44
והטענות של דגים אינה קשורה לאנשים, כי שום אדם לא יוכל לספק אותה. מוסיקה, ים, שקט ובדידות (כדי להפסיק לתת לרגע) הם מאסט.
20:34
Moderators
10/10/10
Offline
.
בעיקרון, אשמה זה סאטורן.
הרבה פעמים אשמה זה מנגנון מאד נוח שמאפשר לי להמשיך לעשות את אותם הדברים,
אבל להרגיש נורא אשם, ואז זה בסדר…
מצד שני, אשמה היא תולדה של מצפון.
אז אני מעדיפה אלף פעמים אנשים שכן חשים אשמה,
מאשר כאלה שתמיד מוצאים איך לתרץ ולזכות את עצמם...
בגלל זה כירון מגיע אחרי סאטורן, ולמעשה עובד איתו ביחד.
כי כירון כבר מאפשר לנו לבחון את עצמנו על אמת ובצורה נקייה -
מי משתי האפשרויות הללו היא האמיתית...
20:36
בדיחה ישנה אומרת שהמצפון הוא החלק היחיד בגוף האדם שמרגיש רע, אחרי ששאר החלקים מרגישים יופי....
20:45
תודה ליירה יש המון במה שאת אומרת. פשוט לפעמים אני לא יודע אם אני באמת אשם או אני סתם מפעיל את המנגנון של "אני אדם מצפוני- אז להרגיש אשם זה מאסט".
שזה מתקשר מאוד מאוד למשה שמגי אמרה, וציינתי את זה בקטע, שזה מנגנון נורא נוח.
אבל ה"בעיה" שאני לא עושה את אותם דברים....כיאלו, אני באמת מאמין שאני לא פוגע באנשים,
אלא פוגע בעצמי בגלל האשמה. ואני מנסה לשנות את הקטע הזה, אבל ההרגשה ההיא עדיין שם, בלעכס.
באמת אני צריך ללמוד על כירון לעומק, לעשות איזה התמחות בכירון.
וליירה אהבתי את הבדיחה חח.
0:45
28/11/10
Offline
עידנצ'יק
בכל רגש יפה יש גם צדדים אפלים.
כשאתה עושה מעשה טוב, מייד אתה נתקף גאווה מכוערת ומחשבות צדיקות וגדולה ואין לזה סוף.
כשאתה אוהב, מכרסם בך ספק בטוהר הרגש שלך ובכנותך.
ככה זה בנוי שכל דבר יפה שנרגיש, יהיה מהול בטיפת זפת. זה חלק מהיותנו אנושיים, מחיר שאנחנו משלמים על היותנו נפש טהורה בגוף מטונף.
אל תהיה קשה מדי עם עצמך, יש בך טוהר וחושך כמו בכולנו. ואני מעיזה לומר שיותר טוהר ופחות חושך מאשר ברובנו.
אלה מחשבות טבעיות, הן אומרות שאתה אנושי, אתה מרגיש וחושב ורוצה טוב. זה חלק מחיפוש עצמי. מה שכן, הנתינה הדגית זה תיק לא פשוט. אבל כאן אין לי עצה כי הדגיות שלי לא מתבטאת בנתינה.
אבל עצם זה שאתה מעלה שאלה כזאת, זה כבר אומר עליך דברים טובים, אז גם אם היותך אדם מצפוני מפתחת בך מנגנונים שונים ומשונים, היא לא מבטלת את היופי שבלהיות אדם מצפוני.
A woman's gentle heart
1:29
קפה, כמה קשה לי עם מה שכתבת.
"נפש טהורה, גוף מטונף"?
הגוף הוא כלי קיבול לנפש. לא דבר מעוות. דווקא בעיני הגוף הוא תמים, חסר ישע ושביר הרבה יותר מהנפש. ואם כבר הנפשות שלנו הן שמעוותות אותו או שמעוותות בהתייחסות אליו.
ולמה ש"כל דבר יפה שנרגיש יהיה מהול בטיפת זפת"? כשאני שוכבת מצונפת בזרועות אדם שאני אוהבת, או ברגעים האלו כשאני באמת מאושרת בתוך עצמי (כמה נדיר ויקר ערך), יש בזה רק שלמות ומלאות של רגש, ואף לא טיפה אחת של נפט.
וכתבת גם – "כשאתה עושה מעשה טוב, מייד אתה נתקף גאווה מכוערת ומחשבות צדיקות וגדולה ואין לזה סוף" - מה שכתבת הזכיר לי את "סוויטה צרפתית" של אירן נמירובסקי. ספר שעורר בי אנטגוניזם קשה, אבל נראה לי שאת והיא תהיינה שותפות לדיעה על כיעורו של המין האנושי.
9:56
28/11/10
Offline
ליירה היקרה שהתגעגעתי אליה כל כך
כתבתי את זה אתמול בלילה בעודי נופלת מעייפות ולא זוכרת מי אני ומה שמי.
יכול להיות שהגזמתי. אנסה להיזכר למה התכוונתי.
"נפש טהורה בגוף מטונף" - הכוונה שהנפש עשויה מחומר שמימי טהור, היא לא מוחשת, היא רוח בלבד ולכן כיניתי אותה טהורה. הגוף לעומת זאת, עשוי מאדמה, מבשר, מחומרי כדור הארץ המלא תאוות ורצונות נמוכים. זה סמלי בלבד ואני לא עומדת על דעתי בחירוף נפש. אם בעינייך הגוף טהור ויפה מהנשמה, זכותך לחשוב ככה. אני לא באמת חושבת שגוף זה דבר מלוכלך ומעוות, רק שביחס לנפש השואפת לגבהים רוחניים, הוא עלול להיראות ככה, כזה שמושך אותה למטה, לטומאה וקליפות.
"כל דבר יפה שנרגיש יהיה מהול בטיפת זפת". כאן לא התכוונתי לאהבה דווקא אלא יותר לדברים כמו מצפון, טוהר וכו'. בחיפוש רוחני תמיד יש ספקות ולספקות האלה קראתי "טיפה של זפת". אני מסכימה שכן יש חוויות חיוביות בלי טיפה שהורסת אותן. יש גן עדן עלי אדמות, גם אם קצר. צריך לעבוד קשה בשביל גן עדן אמיתי שלא ייגמר.
לא קראתי את "סוויטה צרפתית" והאמת אין לי שום אמונה מיוחדת בכיעורו של המין האנושי. אני פשוט לא עוצמת עיניים. יש בנו הרבה דברים מכוערים, בכולנו ללא יוצא מן הכלל. אני יודעת את זה ורואה בבירור ועדיין אוהבת מאוד את המין האנושי ואת נציגותיו המסוימות אוהבת ממש. 
A woman's gentle heart
10:43
17/10/10
Offline
no one forgets the truth,they just get better at lying
1 Guest(s)
