Topic RSS18:00
היי מגי,
אז יוצא שהירח שלי הוא ממש המפתח לכל המפה, גם ידית הסל וגם סקוויר לדרקונים, את כתבת במאמר על הדרקונים:
"במקרה שבו יש כוכב הממוקם בדיוק בין הראש והזנב – הוא שאותו כוכב הופך להיות כוכב מפתח להתפתחות הנכונה ואיזון של האדם. כוכב זה הופך להיות מוקד אנרגטי חשוב שכמו מסיט את הכוח אליו, והדרך מן הראש אל הזנב ובחזרה – עוברת דרך אותו הכוכב. למעשה אותו כוכב שבמרכז הדרקונים יכול להפוך לכוכב החשוב ביותר במפה מבחינה התפתחותית."
אני אף פעם לא ייחסתי יותר מדי חשיבות לירח, אני לא כל כך יודעת איזו עבודה לעשות איתו, אם הוא המפתח שלי..
18:50
לושה, גם אצלי הירח בסקוויר לדרקונים (מדוייק!) וגם אני לא בדיוק מבינה מה זה אומר. אני אנסה לנסח משהו בכל זאת:
תהליך ההתפתחות נתקל באופן תמידי ברגשות - האם זה מרגיש טוב, האם אני מרגישה בטוחה רגשית, האם זה עונה על מגוון הרגישיות שלי, האם זה מתאים לבסיס הרגשי באישיות שלי, האם אני מרגישה שייכת למקום הזה וכן הלאה. זה יכול להפריע, ליצור פחדים ולעכב ומצד שני להתוות דרך נכונה ואמיתית שבנוייה מתוך חיפוש נפשי ורגשי (ירח). התוצאה היא תחושת שייכות והשתתפות מלאה בכיוון שאת הולכת אליו.
אין לי מושג אם זה מה שזה אומר, אבל זה מרגיש לי נכון 
19:34
כן, נכון - אישי. הכל נורא נורא אישי וצריך להיות כזה...
אני חושבת שבנדנדה לדרקונים יש הרבה עבודה להבחין במקומות שזה משרת ובמקומות שזה מחבל. ולדעת להשתמש בזה כדי להיות במקום טוב.
אגב, אריה (שמש) קשור לאיזור הלב וסרטן (ירח) למעיים והרחם - לאיברים הפנימיים. לא סתם קוראים לזה GUT FEELING או תחושת בטן.
20:08
גיבגוב, כל מה שכתבת נכון, במיוחד מהדהד לי :
"הכיוון ההתפתחותי הנכון הוא המקום שגורם לך להרגיש שייכת ומלאה ובטוחה מבחינה רגשית/נפשית".
אני מרגישה אובססיה לכל העניין עם הדרקונים, עם להבין מה אני אמורה לעשות בגלגול הנוכחי ולעשות אותו במקסימום שאני יכולה כדי ששם למעלה יהיו מרוצים ממני..
אני מרגישה שכאילו אין זמן, החיים קצרים ואני רוצה לסיים אותם כשהגעתי לכל הדברים שהייתי אמורה להגיע בחיים האלה מבחינה התפתחותית.
אני באמת מרגישה נורא טוב כשאני מרגישה שאני פועלת נכון לפי הדרקונים. בכל מקרה, יש משהו במילים שמגי כתבה:
כוכב מפתח להתפתחות הנכונה ואיזון של האדם
איזושהי משמעות יותר עמוקה ודרמטית. שזה לא רק שהציר משפיע על ההרגשה שלי אלא שהמשמעות של הירח היא אקוטית ביותר. זה אומר אולי לתת יותר במה לרגשות? את כל הבמה? כי הירח הכי חשוב? אולי מדובר על האמא ועל התפקיד שהיא משחקת בחיי?
21:02
מון מון, כן כאילו המארס שלי הוא המפתח להתקדמות, אני מפרשת את זה ככה. שאני צריכה להשתלט עליו ולהטמיע אותו באישיות שלי הכי (או יותר לפחות..). to own him.
כי בעצם במפה של אשה המארס מסמל את הגבר ואם היא אקטיבית מאד (נגיד לא אשה מסורתית של ירח-ונוס רק) אז היא מפעילה את המארס שלה ומרגישה אותו יותר כמו שגבר מרגיש.ואז הרבה פעמים אם כשהיא מתחברת לגבר היא "מוסרת" לו את המארס שלה והוא מסמל לה את האנרגיה הזו (לא נותנת את מארס לאף אחד!)
אז בעצם אני צריכה לפתח את המארס, עם כל הסקווירים שלו. להיות פעילה, לאמץ את הנושאים שבו הוא מתעסק יותר בחופשיות, שזה יהיה ממש חלק ממני.
כי בתור זנב במאזניים, הייתי נורא תלותית, לא ידעתי מי אני ומה אני גם עם הפלוטו צמוד לשמש.. במיוחד בתיכון אני זוכרת שהרגשתי שאין לי אופי. זה הרגיש ממש גרוע ועכשיו שאני מתעסקת וחופרת בכל הדברים האלה אני מרגישה שפיתחתי עמוד שדרה, יש לי דעות, אני נוקטת עמדה (דלי), אני עקשנית ואני שמחה על זה, יש לי תחומי עניין שהם שלי וממני ולא בהשפעה מאף אחד, אני במודע שומרת שאהיה אקטיבית ואתעסק בדברים שמעניינים אותי כי הייתי פעם נורא פאסיבית ומעפנה.
לכן אני מנסה להבין מה התפקיד של הירח בכל הסיפור..


לושה אמר
קשה לי עם גברים , הם מעצבנים אותי באופן כללי..יש לי הרבה אנטגוניזם בסביבת גברים, אני סוג של מתחרה בהם.. וגם הקשר איתם מעלה בי הרבה פחדים עמוקים ברגע שהקשר נוצר. אבל אלו שכן יצאתי איתם כן לימדו אותי המון
הנה לך ירח במרכז הדרקונים... עבודה על הביטוי הנשי
עם מרס בדלי ושמש בחמש, הייתי אומרת - הרבה פחות חפירות וציפיות רגשיות ביחסים איתם
והרבה יותר כבוד.
לא לחכות ולהתנות את זה בכך שיהיו ראויים לכבוד - קודם לתת אותו, ואז יהיו.
8:14
לושה אמר
אל תרגישו רק לא בנוח או לא נעים, בשבילי זו זכות גדולה להיות מסוגלת לחלוק את הדברים הללו אתכם. מי עוד יבין איך זה מרגיש באמת?״ כן.. לא בקשר עם אבא שלי כי.. פלוטו מטיל אימה על השמש שלי. מבין?״
חמודה! אני שמחה לקרא שאת פתוחה ככה. קצת חששתי שתעלבי ממה שכתבתי
גם לי אין קשר עם אבא שלי, השמש ושבתאי בבית 8. בעיני זה הפוך, זה לא שהמיקום הזה עושה לי בעיות, זה שנולדתי בזמן ההוא ,ברגע ההוא כדי לעבוד על הדבר הזה ,הקושי הזה שיש לי ביחסים, והמיקום רק משקף את זה. עוזר לי להבין. האחריות שלי. לא של פלוטו
אולי יגיע אלייך בחור שאפשר לדבר ולהרגיש איתו את הדברים האלה
קראתי אפשהו שכניסתו של יופיטר לאריה, מעוררת גם זרקור לנושא האבא...וזה מעניין, כלומר כל נושא הערך העצמי , האפשרות לזרוח ולהאיר, שמגיעה דרך דמות האב. שיש להתמודד שם, עם האגו ...ממממ
10:14
לא נעלבת בכלל. להפך, הפורום הזה הוא נכס עצום בשבילי. אפשר לכתוב לי הכל, בלי צנזורה. אני אעריך את זה מלאנתלפים.
אני יכולה לקרוא הרי עד מחר על שמש ושבתאי ב8 אבל אני אפנים את זה באמת רק מחוויה אנושית, מלשמוע איך זה באמת מרגיש.
זה אקסטרים פלז׳ר לעקרב, כל העסק הזה.
אני מסכימה שהמפה על כל מיקומיה היא בדיוק מה שאנחנו צריכים להתפתחות והאחריות היא שלי ולא של פלוטו, אני לא יודעת איך את מרגישה תאכלס עם אבא שלך אבל אצלי זה כאילו הגישה אליו סגורה חתומה ונעולה, מהצד שלי. הוא בן אדם ממש קשה להתמודדות, אני רואה מאיך שאחותי סובלת ממנו וזה כל פעם מאשר לי שעדיף לי להתרחק ממנו. גם לה יש שבתאי צמוד לשמש,, אצלה באמת אני מרגישה את הקושי ששבתאי נותן. הוא מתסכל אותה, מקצץ לה את הכנפיים כל פעם, מעביר עליה ביקורת ומוריד לה את הביטחון העצמי שהיא זקוקה לו כל כך. עושה לה הרבה מניפולציות רגשיות ( שמש ושבתאי בדגים) בדמוי רגשות אשמה שהוא נורא מסכן והיא צריכה לדאוג לו כשהוא יזדקן, ממש חופר לה כל פעם ביחד עם כל השיט שהוא מאכיל אותה. דמייני לך מה זה עושה לפסיכה של בן אדם רגיש.
עם פלוטו...זה פשוט פחד. אין כל כך אפשרות להתמודד אפילו כמו עם שבתאי. אפשר לבכות משבתאי,להיות מתוסכל ולאכול הרבה סרטים אבל פלוטו אפילו את זה לא מאפשר.
כשהוא היה מתקשר פעם הלב שלי היה נופל לתחתונים, הרגשה של כאילו לורד האימה בכבודו ובעצמו מתקשר.
ואני מבינה את זה. אני יודעת שזה חוזה שהנשמות שלנו חתמו למעלה ואני מעריכה את העובדה שהוא התנדב לשחק את התפקיד הזה בחיי כדי לתרום להתפתחות שלי באיזשהו אופן. לכן אין לי רגשות שליליים כלפיו. אולי יופיטר באריה תרם להתנקות הזו כי זה באמת קרה בחצי שנה האחרונה. מצד שני קל לי להגיד את זה כי אני לא מתמודדת איתו.

1 Guest(s)
Log In
Register
Offline
