Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
10:58
לדעתי זה תלוי ברמת ההתפתחות בא נמצא האדם אני לא חושב שניתן ולטעמי גם קצת יומרני לקבוע האם אדם יבגוד או לא
ניתן לראות במפה נטיות חזקות יותר או חזקות פחות לנאמנות או לחוסר נאמנות , אבל כל אדם יכול לקחת את זה למקום אחר , אחד יבגוד בבן בת זוגו ואחר ברמת התפתחות גבוהה יותר יקח את זה למקום חיובי של תיקון ושיפור החיים הזוגיים , או יחליט להיפרד אם לא טוב לא במערכת הזוגית.
אני חושב שבייעוץ אסור לנו להגיד דברים כאלה.
כשלקוח/ה שואלים אותי שאלה בדבר נאמנות בן/בת הזוג אני מתעל את השיחה לכיוון של הבנה שיש בעיה בחיי הזוגיות של אותו לקוח ולכיוון של לשלוח אותו לייעוץ זוגי על מנת לנסות ולפתור את הבעיות .
כאסטרולוגים יש לנו אחריות עצומה ואנחנו צריכים להיזהר במה שאנחנו אומרים כי הלקוחות שלנו עלולים לקבל החלטות הרות גורל בעקבות הייעוץ.
דוגמא ספציפית מנסיוני האישי:
די בתחילת דרכי האסטרולוגית פנתה אלי חברה של ידידה טובה ובקשה יעוץ נומרולוגי שבו אני עוסק מספר שנים
כמובן שבניתי מפה נומרולוגית וגם אסטרולוגית בשתי המפות נראו שיש בעיות בזוגיות והמורה שלמדתי אצלו אסטרולוגיה באותה תקופה אמר שבטוח יהיו שם גירושים.
השאלה הראשונה ששאלה הבחורה כשבאה לייעוץ היה מתי אני מתגרשת?
אני עניתי לה שאני רואה שיש בעיות שוחחנו על הבעיות ושכנעתי אותה ללכת לייעוץ
היום המשבר עבר המצב הזוגי בינהם יותר טוב נולד להם עוד ילד מבחירה.
ויכול להיות שעזרתי למנוע פירוק של עוד משפחה.
אם היתי אומר לה שאני רואה גירושין בעוד כך וכך חודשים סביר להניח שכשהיה מגיע המשבר ידה היתה קלה על ההדק והיתה מתגרשת.
11:27
Moderators
10/10/10
Offline
.
.
זאב איזה יפה וחכם מה שאמרת! כל כך קל להרוס, וכמה נכון לבנות…
מה זה "בגידה"? אני לא אוהבת את המילה הזאת.
במשך דורות על דורות גברים נשאו להם מספר נשים,
בלא מעט עמים ותרבויות עתיקות נשים היו זכאיות לבחור להן בכל פעם גבר אחר
ויש עד היום תרבויות ששומרות על חגים ומועדים מסויימים שבהם
מותר וידוע שנשים 'חוגגות' עם מי שירצו…
העניין הזה, לסגור את עצמי בגיל 20-30 עד סוף החיים לאישה אחת -
ואם לא הרי זו "בגידה"
נראה לי יותר אידיוטי מאשר מוסרי.
אני לא רואה בזה שום קשר לאמינות. בעיני זה עניין תרבותי בלבד.
וכשהתרבות מנסה באופן מלאכותי להשתלט על הטבע - התוצאה היא בלגן וכאוס.
כי מה יש לנו היום?
עדיין גברים נושאים להם מספר נשים, אבל אחת אחרי השנייה ולא במקביל,
במחיר כלכלי ופסיכולוגי נורא,
שלא לדבר על הסבל של הילדים.
14:37
אני רוצה להתמקד במשהו שזאב כתב.
אני חושבת כמוהו שעניין של בגידה בבן זוג (בזוגות שמסכימים על אקסלוסיביות - בלעדיות) היא עניין של בחירה של האדם. המפה יכולה להראות את מידת החופש שאדם צריך בזוגיות, את מידת הבטחון הרגשי והחומרי שאדם צריך בזוגיות, אבל לא את רמת האדם ובחירותיו.
הכל עניין של מודעות של האדם למעשיו ולסטנדרטים שהוא פועל על פיהם. מה שלא יהיו הצרכים שמצביעה עליהם המפה, אפשר להשיג אותם בתוך זוגיות או מחוצה לה. ברגע שיש בעיות זוגיות - זוהי בחירתו של האדם אם להיות ישר עם בן/בת הזוג או לא. אם להשקיע את האנרגיה במקום שיצא מאיזון או לברוח לקיצוניות. (וגם את זה אפשר לעשות בדרכים שלא ייחשבו כבגידה).
לסיכום (כי אני מתחילה לגלוש) - לדעתי "בגידה" היא בחירה של האדם ולא של המפה. כמו שהרמה הרוחנית והמודעות של האדם הם דברים שמעבר למפה עצמה.
4:30
Moderators
10/10/10
Offline
capi אומר:
מגי, יש לך גישה ליברלית על פני השטח אבל שימי לב מה את אומרת, בעיקר משפט הסיום לא חבל על הסבל של הילדים...
הוא לכשעצמו מעיד על אמונתך בתא משפחתי אחד קבוע.
זו גישה טיפוסית לאישה שכבר נשואה, אבל מה עם האישה האחרת????
אני בעד לצרף גם אותה למשפחה הקיימת.... אני בעד שבט, משפחה גדולה...
מכל מקום, זה לא ליברליות, זה אולי חלום על תקופה שהיתה פעם או תהיה פעם,
אבל איננה בנמצא כרגע.
בעניין אסטרולוגי - כן, אפשר לראות נטייה לרומן סתר.
אבל כמו שאמרה גבגוב, בשורה התחתונה זו בחירה של האדם.
18:41
גבגוב כתבת: "ברגע שיש בעיות זוגיות – זוהי בחירתו של האדם אם להיות ישר עם בן/בת הזוג או לא. אם להשקיע את האנרגיה במקום שיצא מאיזון או לברוח לקיצוניות".
והזכרת לי דיון שהיה לי פעם בנושא. מה לגבי הבחירה של בן הזוג הנבגד?
ברגע שאדם בוחר לבגוד בבן זוגו ולהסתיר זאת ממנו, זו לא רק חוסר כנות ובגידה במערכת היחסים שלהם ובהתחייבות שלהם זה לזו - הבחירה החופשית היא שנרמסת פה. בן הזוג הבוגד שולל את הבחירה החופשית של האדם לצידו, שאולי היה בוחר שלא להשאר לצידו, ובכך מבטל את אלמנט החופש ואת האחריות האישית של הזולת לחייו ואושרו הוא.
6:47
Moderators
10/10/10
Offline
.
.
קראתי עכשיו ב'מקור ראשון' (דיוקן עמ' 28-24 ) כתבה נהדרת
על חוקרת בשם היידה גאוטנר-אבנדרוף (גרמניה) שחוקרת את הנושא של
מטריארכליות בימינו.
בעקשנות רבה היא הגיע לשבט סיני מרוחק שתנאי הגישה אליו קשים ביותר,
שבט שנקרא מסאו, והם חיים עדיין בעידן המטריארכלי.
אשכרה.
בשבט הזה אין נישואין, אין מלחמות, אין אונס ואין קונפליקטים קיצוניים, הכל נפתר בדיון.
רמת התקשורת בין האנשים, גברים, נשים וילדים
והרגישות לזולת היא מאד גבוהה, תקשורת פתוחה וחיובית.
נשמע גן עדן? לא. הם פשוט גדלים בראש אחר.
האגו לא משחק אצלם תפקיד כה גדול כמו אצלנו.
הנה כמה ציטוטים עסיסיים מהכתבה.
שווה:
" נ י ש ו א י ה ל י כ ה
אצל המסאו, קבוצה המונה כ-50 אלף איש, אין נישואין.
[...] אם בני זוג מעוניינים בקשר רומנטי, הגבר יכול להגיע לבית האישה ולבלות איתה את הלילה,
אך בבוקר עליו לחזור לבית אימו. את הילדים שנולדים ממפגשים אלה מגדלת
המשפחה המורחבת של האם – דודות, סבתות, אחיות ואחים.
במרבית המקרים הילדים יודעים מי הוא אביהם הביולוגי, אבל אין לאב שום מחוייבות
כלפיהם או כלפי אימם, ולילדים אין קשר משמעותי איתו.
מערכת יחסים זו מכונה 'נישואי הליכה'
משום שגבר הנמצא בדרכו אל בת הזוג ונתקל בזר חטטני,
נוהג בשם הדיסקרטיות להגיד כי יצא מביתו סתם להליכה.
בנישואין אלה השושלת המשפחתית נקבעת על פי האם. אצל המסאו,
הנשים הן הדומיננטיות ובראש המסגרות החברתיות השונות עומדת דמות אם ולא דמות אב.
שלא במקרה, גם הישות המיתולוגית המרכזית היא נשית.
אחד ההרים הגבוהים הסובבים את האגם, גון מו (הר האם) נחשב לאליל המגן של העדה,
ומשמש גם בתפקיד אלת האהבה.
האגם עצמו נקרא בשפת המסאו 'אגם האם' ונחשב אף הוא למקודש. "
הללויה. החוקרת הזאת, שחוקרת את הנושא המיוחד הזה כבר שנים,
וכמובן מאליו, נתקלת בלעג חוסר הבנה ולהד"ם מצד עמיתיה הגברים, גילתה עוד
כמה וכמה חברות מטריארכליות כאלו, שהגדולה שבהן נמצאת באינדונזיה, בלב העולם המוסלמי.
תיכף אני אמצא את הקטע.
אבל לפני כן יש עוד קטע מעניין:
" ג ב ר ה ו א ל א ס י ב ה ל מ ר י ב ה
כשאני מסרבת להשתכנע שחברה יכולה להתנהל לאורך שנים בשלווה מוחלטת כזו,
ד"ר גאוטנר-אבנדרוף לא מופתעת.
היא אומרת:
- אנשים רבים ניגשים אלי אחרי ההרצאות ואומרים לי 'את מתארת גן עדן'
ואני עונה שזה לא גן עדן ,אלא דפוס של חברה שונה מאד משלנו.
העיקרון של חברות מטריארכליות הוא איזון: איזון בין המינים, בין הדורות, בין האדם לטבע.
לא מכירים בהן את המושג אונס, וגם לא אלימות כלפי נשים או ילדים.
הכבוד לנשים כל כך חזק, שדברים כאלו פשוט לא קורים. גבר שיעשה זאת כבר לא יהיה
לו בית בחברה. גם רכושנות או קנאות הן בניגוד לקוד המוסרי שלהם.
[...]
בחברה המסאוית כל מערכת היחסים בין המינים מתנהלת אחרת.
עד גיל 13 הילדים נחשבים קטינים. בגיל 13 הם עוברים טקס חניכה ואחריו הילדות מקבלות
מפתח לחדר משלהן, והן יכולות להתחיל לקבל שם את המאהבים שלהן כשירצו בכך. המילה לתיאור
'מאהב' או 'מאהבת' היא "אקסיה" . את האקסיות בוחרים המסאו אחת לשנה, בחג האהבה.
אז הם יכולים לבחור בן זוג חדש, או להמשיך להיפגש עם אותו אדם כמו בשנה שחלפה.
כאשר אחד הצדדים לא מעוניין להיפגש יותר, ההתקשרות נגמרת בצורה הכי פשוטה".
- ככה? בלי קשיים ומשקעים רגשיים עמוקים?
- בדיוק. אהבה רומנטית לא יוצרת אצלם כאלו בעיות, כי הם לא גרים לבד אלא בתוך משפחה
מורחבת. אם אישה מאבדת גבר או להיפך, הם מקבלים תמיכה מכל החמולה ואינם חשים בדידות.
בחברה שלנו אהבה רומנטית היא כל כך מסובכת משום שבני הזוג נשארים רק עם עצמם
וכשהם נפרדים או נתקלים בבעיות
אין סביבם משפחה לעזור להם (בגלל זה יש לנו כל כך הרבה פסיכולוגים עסוקים…)
גם לילדים אין קושי עם הפרידות הללו,
כי הם תמיד גדלים בבית משפחת האם. כשאמא מחליפה מאהב, זה לא משפיע על הילדים.
לנו יש נטייה להשליך את המבנה הרגשי שלנו על אחרים, אבל המבנה הרגשי בחברה מטריארכלית
שונה מאד. אישה צעירה מרגישה הרבה יותר חיבה וקירבה לאחיות ולדודות שלה
מאשר לאהוב שלה. בני זוג רואים זה את זו רק במפגשיהם הליליים, ואינם מתגעגעים ביתר הזמן.
האהבה נועדה להנאה ולא לשום דבר אחר.
כשהמאהב הולך, האישה יכולה להיפגש עם גבר אחר, הרומן הוא קצר ואינו מעסיק אותה כל כך.
כיוון שכך, גם סערת הרגשות סביב בגידות או תחרות על בני זוג אינן קיימות בחברה המסאוית.
המקומיות הסבירו לי שגם אם שתי נשים אוהבות גבר אחד, אין ביניהן קנאה.
'למה שאחיות יריבו על גבר אחד?' הן אומרות, הענין לא אקוטי כי 'מי שזכתה בגבר יכולה כעבור שנה
לוותר עליו, והאישה האחרת יכולה לקבל אותו…'"
מה דעתכם? מוכנים לאמץ לחייכם משהו מהרעיונות הללו?
….
14:23
מגי,
לא יודעת, זה נראה לי עניין שמתאים לו לעלות כשמרקיורי בנסיגה. הדברים לא כפי שנדמה שהם.
החברה הזו מונה רק 50,000 איש וכנראה לא סתם.
ראשית, מנגנוני ההישרדות של הטבע – כשלא יודעים מיהו האב וחיים בחברה שבטית סגורה יש יותר סיכויים לנישואים של אחים ואחיות (מאותו האב – הלא ידוע בעצם) וכך יש יותר סיכוי ללידות עם פגמים גנטיים.
שנית, מה שציטטת מאותה החוקרת נשמע לי מאוד חד צדדי ושטחי. אני מאמינה שרגשות כמו קנאה, חוסר סיפוק, תלות רגשית, ואלימות קיימים בבסיס האנושי ויבואו לידי ביטוי כלשהו, לפי התרבות והקודים החברתיים שמאפשרים להם לבוא לידי ביטוי. "גן עדן" זה בטוח לא. היא לא סיפרה מה הבעיות של החברה הזו. היא לא כתבה את המקומות שבהם זה לא "גן עדן".
שלישית, ילדות בנות 13 ומעלה שמקבלות מאהב לחדרן "רק ללילה" ו"לא אכפת" להן ממנו יותר, כי הן עסוקות עם השבט שלהן – כמה דברים: א. נשמע לי בדיוק כמו ה"זיינים" התל אביביים שלא מסוגלים לקיים קשר אינטימי ורק מחפשים בחורות ללילה. ב. לא ברור אם חוסר הקשר הרגשי למאהב הוא בגלל קוד שבטי שאומר להן שאסור להיקשר או מבחירה חופשית שלהן.
רביעית, הכתבה והחוקרת כפי שהיא נשמעת מהכתבה, לא לוקחות בחשבון שחברה בנויה מפרטים. לפרט יש רצונות שונים שלא תואמים תמיד את רצון הקבוצה. ומכך מתעלמים. אני תמיד נזהרת ממקומות שמגדירים קבוצות ענק כגן עדן. היכן הפרט? האם כל מי שהיה שם חווה גן עדן? יש כאן הרבה שאלות שאפשר לשאול, זה רק קמצוץ.
לסיכום, יש מעט מדי במה שרשום כדי באמת להאמין שזו פנטזיה גן עדנית. גם בגלל שלי אישית זה לא נשמע כמו גן עדן בכלל, וגם בגלל שרשום כאן מעט מדי ושטחי מדי. זו דעתי 
16:29
17/10/10
Offline
האם דברים ככה התנהלו תמיד בחברה המטריאכלית? כמו למשל אצל שבט המאיה?
אני קראתי את הטקסט הזה ובאמת הרגשתי שהחוקרת מתייחסת לדברים באופן מרוחק ואובייקטיבי כיאה לחוקרת חברה.היא מביאה את הנתונים היבשים.
כמו שגבגוב אומרת, אי אפשר לדעת מי מהבנות ניקשרת או לא ניקשרת רגשית לבחור. בכלל, זה ידוע שמבחינה ביולוגית כשמקיימים יחסי מין נוצרת היקשרות כזו או אחרת, זה אותו הורמון שמופרש כשאישה יולדת וגורם לה להיקשר לתינוק.
"כאשר אחד הצדדים לא מוכן להפגש יותר ההתקשורת ניגמרת בצורה פשוטה". חחחחח פשוטה? מצטערת, זה תיאור הזוי. אין מצב, אין מצב בעולם שזוג שניהל מפגשים משותפים מיניים וכל מה שמסביב, יפרד בצורה "פשוטה". עצם העובדה שמשהו גרם לקשר להיפסק, היא עצמה לא פשוטה. החמולה התומכת שמסביב לא מחפה לדעתי על הכאב שבאובדן בן זוג. אהבה של אמא היא לא כמו אהבה של חבר.
תאכלס מאיך שאני רואה את זה,מתייחסים שם לגברים כמו לכלי לסיפוק צרכים והבאת ילדים. אתה בא ללילה,אם באלי שתישאר אז נמשיך להפגש, אם לא, אז ביי. נולד לך ילד? אתה לא מגדל אותו ואין לך באמת קשר אליו. אתה מספק את מה שצריך ושלום.
למה ? לאבא אין זכות בגידול הילדים ולקיחת חלק בחינוך שלהם? זו פשוט הקיצוניות השניה ממה שאנחנו חווים כפטריאכליות קיצונית. זה כמו שהנשים אצל הדוסים נמצאות רק בשביל להיות רחם אנושי...
אולי קל לי לדבר בתור ילדה בת 19 ולא אישה בת 50 שנשואה לאותו בן אדם שנים. אבל אני מאמינה בלב שלם ובאמת ובתמים באהבה ובמוסד הנישואים. אני מאמינה בחלוקת תפקידים, כמו שצריך גם גבר וגם אישה להביא ילד, צריך גם גבר וגם אישה לגדל את הילד. ואני פשוט לא מבינה את הזוגות שמפסיקים לאהוב. לא מבינה, לא יקרה לי.כמו שאני אוהב לכל החיים את המשפחה שלי, ככה אני אוהב לכל החיים את מי שאני אבחר לחיות איתו את כל החיים. העולם הזה לא שווה כלום בלי אהבה רומנטית לדעתי, הקיום שלנו לא שווה כלום בלי הנסיון היום יומי לחלוק את החיים שלנו עם בן אדם שהבנו שמוסיף ומעמיק ומאתגר ומעצים את הקיום הבודד שלנו בעולם. 
להם שם אין את זה. אני כל כך לא מתחברת לזה, ודווקא לשבט המאיה תמיד התחברתי (ובתחושה שלי הנשמה שלי גם הייתה באיזור) לכן מעניין אותי לדעת אם גם הם חיו ככה בתור חברה מטריאכלית.. מישהו יודע?
no one forgets the truth,they just get better at lying
18:24
גם אני חושב כמו ג'סי...
זה פשוט, לא טבעי להיפרד מבן אדם שאתה כל כך אוהב, אז כנראה שכבר מההתחלה לא באמת אהבת אותו.
כי כשאוהבים מישהו אף אחד אחר כבר לא משנה....שום בחורה שהולכת ברחוב כמה יפה שתהיה לא תעניין....
אם לא היינו שולטים על עצמנו ולא היה לנו איפוק, תכל'ס- העולם היה נחרב והיה תוהו ובוהו, במהלך השנים רכשנו את תכונת החמלה, הלעבוד ביחד ולא כל משפחה לעצמה ויאללה חפלה.
מגי אני לא רוצה לבקר אותך אבל....זה נשמע כאילו את משקרת לעצמך, אני מרגיש בעצמי שאת לא מאמינה למה שאת אומרת,
בתור עקרב אני אומר לך חחח, אני לא חושב שאי פעם הייתי רוצה לגלות שפתאום אשתי עושה משהו עם גבר אחר,
או ששואלת אותי אם אפשר שהוא יספק את צרכיה...
זה פשוט....חחחח אני קצת מתרגז.
אם אתה לא בן אדם שיכול לבחור באישה אחת, אתה לא יודע לאהוב, או שאתה לא יודע מהי אהבה, נקודה.
11:03
זה נשמע אולי אידיאילי אבל זה טוב למי שנולד בחברה כזאת וגדל בדרך הזאת להם זה נראה טבעי
אבל אדם שנולד בתרבות המערבית בחיוך להקמת משפחה מונוגמית לא נראה לי שיכול לשנותת את תפיסת העולם ב 360 מעלות .(טוב מגי על תשכחי שאני גם סרטנון ובכלל קשה לי עם הקטע הזה :-))
מה שמענין הוא שגם זוגות נשואים שבוגדים קשה להם לקבל את הבגידה של בן זוג שלהם.
כל זה וכמות הבגידות ובכלל הבעיות בחיי נישואין וכמות הגירושים היום מראה על בעיתיות מסוימת ויכול להיות
שבעתיד יתהוו גם דרכים אחרות אולי נראה חזרה לחיים בקומונות הרי בואו לא נשכח אנחנו בעידן הדלי
עידן של קידמה פריצות דרך ושינויים מהותיים בסדרי עולם.
13:23
Moderators
10/10/10
Offline
.
.
מה שאתם אומרים, גבגוב, ג'סי, עידן – מתאים להתפתחות שהטבע ביקש.
כלומר, החל מעידן הסרטן, שהיה השיא של העידן המטריארכלי,
הטבע ביקש ניסיון חדש, התפתחות חדשה לכיוון אינדיבידואלי, וזה מה שהביא את העידן הפטריארכלי.
החל בעידן התאומים, שם שלטו אח ואחות, והמשך בעידן השור, שם התפתחה השליטה בחומר
ובאדמה ובחקלאות ואט אט מעבר לשלטון זכרי יותר,
והמשך בעידן הטלה, בו הושלם לחלוטין המעבר לכיוון עליונות הגבר.
צריך גם לזכור שהעידן הפטריארכלי הוא צעיר יחסית – בקושי חמשת אלפים שנה,
ולכן עדיין מחפש את דרכו, עדיין עושה טעויות, לעומת העידן המטריארכלי, שהוא עתיק ביותר.
וכך נכנס העידן הפטריארכלי, אלהים הפך אט אט מאישה לגבר,
טובת הכלל הוזזה הצידה לטובת רצון הפרט, הטבע הוכפף לרצון האישי של האדם.
ודבר ראשון שעשו הגברים היה לדכא ולדלל עד כמה שאפשר את כוח האישה,
בדיוק כמו שהדבר הראשון שעושה מלך חדש הוא לדכא עד כמה שאפשר את המלך הקודם.
דבר אחר הוא שגברים היו חייבים לסגור את האישה ולהמציא את חובת הנאמנות,
אם הם מבקשים חזקה על הילדים.
ילדים זה כוח, עושר, עוצמה, ואם האישה עושה כרצונה,
הרי שלגבר לא היתה שום דרך אחרת להוכיח את אבהותו וזכותו עליהם.
היתרונות של העידן הפטריארכלי הם רצון עצמי והגשמה עצמית, ייחודיות הפרט והעצמת הפרט.
היתרונות של העידן המטריארכלי הם הכלה, הרמוניה, העדפת טובת הכלל ואיזון.
החסרון המרכזי של העידן הפטריארכלי הוא מלחמות, תוקפנות, שימוש בכוח וחוסר איזון.
החסרון המרכזי של העידן המטריארכלי הוא סבילות וחוסר התפתחות.
כל עידן שעברנו השאיר 'מזכרת' בצורת קבוצה של אנשים החיים במקום מרוחק וממשיכים
לשמר את המנהגים והידע הקדום. וכך השבט הזה, המסאו, שלא בכדי גם מנותק מבחינת תנאי הטבע,
ממשיך לשמר את עידן הסרטן.
ברור שאין להם מקום בימינו.
אבל,
מה שאפשר ויקרה בעידן הדלי, כמו שאומר זאב, היא הזדמנות פז להוציא את המיטב משתי הגישות.
דלי הוא גם מקום שמכבד אינדיבידואליות, וגם מקום שמכבד קבוצה ומבין את החשיבות של טובת הכלל,
וגם מקום של שיוויוניות, בלי עליונות של מין זה או זה.
בנוסף דלי אינו מאמין ברכושנות ובעלות על אדם אחר (ואפילו לא על בעל חיים.)
כך שהעידן החדש יאפשר אולי לשמר את ההתפתחות והאינדיבידואליות ומתן מקום לרצון אישי
והגשמה אישית -
תוך כדי איזון עם טובת הטבע וטובת הכלל
ופתיחת הדלת לנישואים פוליגמיים או נישואי קבוצה.
חומר למחשבה לצעירים.
14:23
17/10/10
Offline
מגי... זה מעניין מה שכתבת כאן על עידנים, אבל אני מרגישה שלא ענית על מה שדיברתי עליו. לנהוג כמו ששבט המסאו מתנהגים הורג את האהבה! אין דבר כזה זוגיות!! מה זה שווה??
no one forgets the truth,they just get better at lying
14:42
מגי,
מה שרשום בהקשר לכך שלא יודעים על מיהו האב והילדות בנות 13 שמקבלות מאהב ללילה אין לו שום קשר לעידן המטריארכלי. בעידן העתיק ההוא למיטב ידיעתי ידעו מיהם אבות הילדים, מהסיבה הפשוטה שזה הכרחי להמשך הקיום ההישרדותי מבחינה גנטית. הגברים התרכזו בלהביא אוכל למרכז השבט ולהגן עליו מפולשים וחיות טרף. הנשים היו בעמדת כוח כי הן ניהלו את מרכז הפעילות - המקום שבו גידלו את הילדים ואת המשפחה, להכין מזון ולארגן את העניינים. הגברים, בהתאם למבנה הפיסי החזק יותר שלהם, היו אחראים לספק את האוכל וההגנה לשבט.
זה לא קשור לפוליגמיה או לבגידות/לא בגידות או להכרה במיהו האב.
16:45
Moderators
10/10/10
Offline
Morgan אמר
מגי... זה מעניין מה שכתבת כאן על עידנים, אבל אני מרגישה שלא ענית על מה שדיברתי עליו. לנהוג כמו ששבט המסאו מתנהגים הורג את האהבה! אין דבר כזה זוגיות!! מה זה שווה??
מורגן, גיבגוב - צודקות, לא עניתי ישירות, אבל עניתי בעקיפין.
מה שגבגוב כתבה על קשיי הפרט, על בעיות פסיכולוגיות כאלו ואחרות, חוסר סיפוק, חוסר אהבה, חוסר הגשמה - בחברה מטריארכלית אין לזה שם. לא מדגישים את זה, לא מדברים על זה, לא חושבים על זה. בעיקר - לא נולדים עם זה.
מכיוון שכל הכיוון המטריארכלי מופנה לטובת הקהילה, הפרט לא חושב על הגשמה אישית, מה הוא רוצה לעצמו, כאילו, מלידה אין לו את האיבר הזה. לכן חברה מטריארכלית אמנם חיה בהרמוניה והכלה, אבל לא מתפתחת. אין רעב. אין דחף לביטוי עצמי. ואם יש אצל יחיד נדיר תחושה עמומה של אינידיבידואליות, הוא לא יידע אפילו איך לקרוא לזה או איך להתחבר לרגש הזה, וזה יקמול מאליו. שבט המסאו נמצא שם, לא כאן. זוהי קבוצה זעירה של אנשים המשמרת עידן שכבר איננו פה אלפי שנים. זה גזע אחר של אנשים.
מה שאני מנסה להגיד פה זה שאנחנו לא יכולים לדמיין חשיבה כזו או רגשות כמו שלהם. לא סתם כתבתי שלקח כמעט ששת אלפים שנה לעבור מעידן מַטריארכלי לפָּטריארכלי! ששת אלפים שנה! השינוי הפנימי הוא כל כך מהותי, שצריך דורות על דורות על דורות כדי שייווצר האדם מהסוג החדש, שזה אנחנו. ועדיין העניין הפטריארכלי לא יושב טוב, עדיין אנחנו מחפשים את הדרך איך להתגבר על תחרותיות, מלחמה, קנאה, רכושנות - מבלי לאבד את הדחף לביטוי אישי ייחודי.
נראה לי שהאנושות תמצא את הדרך הנכונה בעידן הדלי. באמצעות הנאורות המתפתחת כלפי החי והטבע, נראה שנגיע לנאורות אמיתית בינינו. נגיע לכך שאדם יהיה בו מלידה האיזון העדין הזה בין הפרט לכלל. בין הצורך להקדיש את חייו לביטוי שלו כיחיד לבין הצורך להקדיש את חייו לטובת הכלל.
לדלי ברעיון הטהור יש את זה. זה המחר.
12:18
17/10/10
Offline
האיזון מגיע מהבנה רוחנית של זה שהפרט הוא בעצם הכלל....
כל אחת מאיתנו הוא חלק מהאלוהות, בכל אחד מאיתנו רוחש ומתבטא הרצון האלוהי, בצורה ייחודית מאוד, חותם נשמה. כאשר כל אחד מסתנכרן עם המקום הזה בתוכו, אנו עוברים ממצב תודעתי של אשליית נפרדות, למצב תודעתי של אמת- אחדות. אז זה לא אומר שאנחנו אותו דבר, ממש לא, זה אומר שכל אחד מנגנן באהבה את התפקיד שלו ומבטא את הרצון האלוהי שלו מתוך חיבור ישיר ובלתי מוגבל לאלוהות, ואז זה פשוט נראה כמו נגינה של תזמורת..כל נגן יש לו את התפקיד הייחודי שלו והוא עושה אותו באהבה, וכל הנגנים הם במצב של אחדות במובן הזה שכולם יחד יוצרים הרמוניה וסינכרון מוסיקלי מכך שכל אחד פשוט מתרכז בתפקיד שלו תוך ערות וחיבור לסביבה ולסימנים של המנצח (אלוהים :). אז זה מצב של אחדות וסינכרון הרמוני, מתוך הביטוי של הייחוד. זו אטלנטיס שלפני הנפילה. עידן הדלי הקדום של הזהב, שעכשיו מתעורר מחדש. וזה כבר כאן, מגיע יחד עם אותן נשמות שהבטיחו להביא מחדש את גן עדן עלי אדמות, ולעשות הכל הכל מאהבה, לעבור תהליך של הסתנכרנות עם הרצון האלוהי בתוכן וניפוץ תפיסות ששורשן הוא אשליית נפרדות, ואז מראים לאחרים כיצד לעשות את זה.
no one forgets the truth,they just get better at lying
Online
1 Guest(s)
