Topic RSS21:56
23/10/10
Offlineהיי מגי וכולן/ם,
אשמח לעזרה בסוגיה הבאה.
כיצד מסייעים לאנשים עם בית 7 מודגש להתמודד עם הנטייה להשליך את תכני בית 7 שלהם על הזולת? ואיך אפשר לסייע בהבנה שאותם חלקים מושלכים הם למעשה חלק של העצמי?
איך עובדים עם האיכויות של בית 7 בצורה בונה?
כמובן שזה עניין של מודעות עצמית, אבל פיתוח מודעות זה תהליך ארוך וקשה.
מה עוד אפשר להגיד על זה?
תודה מראש
22:19
23/10/10
Offlineאני מניח שאת צודקת ושיקופים (מראות) הם אמצעי יעיל לעבודה עם העניין הזה. אבל ביתר פירוט...
את שיטת ביירון קייטי אני מכיר, שיטה טובה, עד כמה שאני יודע היא עוזרת להתמודד עם דפוסי חשיבה בעייתיים.
השאלה שלי מכוונת יותר למישור השיחתי, באינטראקציה אחד על אחד עם האדם.
אגב, אם יופיטר שלך על ה DC אז בית 7 שלך לא ריק... או שהוא מדגדג את ה DC מכיוון בית 6?
0:26
13/12/12
Offlineאני זורקת על בן-זוגי החמוד את הכל. :-)
למזלי, בית 7 שלו מכיל את השמש ואת מרקורי (על ה-DC) ונוסיף גם את אופק מאזניים, כך שנטיות ההשלכה שלי לא יוצרות בעיה של ממש. הוא פשוט כל-כך מבין זוגיות, שלא עולה על דעתו שלא לקבל אותי. לכן אני גם לא בטוחה שכל פלנטה מביאה להשלכה לפחות לא באותה הצורה. לקיחת אחריות היא מומחיות (או נקות כאב) של סאטורן. השמש ומרקורי מתנהגים אחרת לגמרי.
אנסה להידרש לתשובה מעמיקה יותר מחר. כמובן שלא הכל מסתכם במה שעניתי. זו עבודה איטית ומסובכת. אבל האינסטינקט של ההשלכה המידית קיים.
יגאל אמר
היי מגי וכולן/ם,אשמח לעזרה בסוגיה הבאה.
כיצד מסייעים לאנשים עם בית 7 מודגש להתמודד עם הנטייה להשליך את תכני בית 7 שלהם על הזולת? ואיך אפשר לסייע בהבנה שאותם חלקים מושלכים הם למעשה חלק של העצמי?
איך עובדים עם האיכויות של בית 7 בצורה בונה?
כמובן שזה עניין של מודעות עצמית, אבל פיתוח מודעות זה תהליך ארוך וקשה.
מה עוד אפשר להגיד על זה?
תודה מראש
איזה שאלות טובות יש לך, יגאל.
טוב, העניין הוא שהארכיטיפ השביעי ניתן לנו כדי שנוכל לחיות עם עצמנו קצת יותר טוב ולא נתפוצץ מתוך הניגודים והסתירות שבתוכנו. השלכה איננה בהכרח דבר שצריך לשנות, איננה בהכרח דבר שלילי. היא נמוגה או משתנה מאליה כשאנו מגיעים לגיל או לנקודה שבה אנחנו יכולים כבר להכיל את אותו דבר. אבל זה מותנה בגיבוש ובהירות של מה שאנחנו כן יכולים.
זה כאילו שהיית שואל אותי - איך אני יכול לנקות את כל הבית ברגע אחד ולא חדר חדר?
אתה לא יכול. אתה חייב לנקות חדר חדר. ולכן אתה אומר - אני עושה את שני החדרים האלה ואת בינתיים תעשי את השלישי. כרגע אין לי כוח או זמן או הבנה או יכולת או ידיעה איך עלי לנקות את השלישי. נכון לעכשיו אני מתרכז בשני אלה. עדיף לי להעמיק ולנקות היטב את השניים שאני כן מבין, ולא לנקות חפיף ולחצאין את כל השלושה.
זה תפקידה של השלכה. היא עוזרת לנו להתקדם איפה שאנחנו כן מסוגלים, ולהניח לבינתיים את מה שלא.
אז מה שאתה אומר לאותו אדם עם בית 7 מודגש זה במה כן להתרכז. כשהוא יגבש ויעבד היטב את מה שהוא כן יכול, אותם נושאים של ונוס או 7 או מה שקודם נהג להשליך החוצה, יסתדרו מאליהם.
(תסתכל בעמוד 114 בכרך השני שאצלך, יש שם דוגמאות על השלכה וכיצד היא תומכת בהגשמת השמש).
Givguv אמר
אוקיי, יש כאן שתי מאותגרות אדמתית (פוליטיקלי קורקט לחוסר באדמה) שיש להן בבית שבע מורה נחמד (יותר או פחות).אז עם יופיטר בשיטת המראות - להשליך על הצד השני את הרצון בחופש כשהוא בעצם אצלי? זהו?
אם זה בסדר מצידך לדבר על שבתאי, LEE, מה הוא יכול להראות לדעתך?
בדיוק. המון אנשים עם יופיטר ב-7 מושכים לחייהם אנשים החרדים ממחוייבות, וכך בעצם יכולים לשמר את החופש לו הם זקוקים בעצמם מבלי ליצור קונטרסט גדול מדי מול שאר מרכיבי המפה שלהם, שאולי כן רוצים מחוייבות.
21:58
13/12/12
Offlineאופס סליחה שלא עניתי לך עד כה, גבגוב 

(כן, אני הדברנית).
יגאל, אני חווה את הדברים מעט אחרת ממי שכתבו לפניי. ואפילו הדימוי של מגי, של ניקיון חדר-חדר, אינו נהיר לי.
אנחנו משליכים משהו על האחר, משמע: אנחנו רואים אותו בו.
ואנחנו רואים אותו בו - משום שזה מה שאנחנו מבקשים בזולת (וצריכים לבקש בזולת) - כדי לעבוד ביחד.
ההשלכה המתעלמת מהחלק העצמי - היא הפספוס, כפי שקורה בכל בית עם האתגר המיוחד שלו - אבל לא העובדה שהפלנטות הנמצאות בבית 7 אכן מתבטאות במיטבן בעבודה זוגית משותפת.
אין לי הצעות מהירות. אני לא בטוחה שהחיפוש אחר הדרך הפסיכולוגית הקלאסית, ואפילו זו הניו אייג'ית (מה שאנחנו רואים באחר - נמצא בנו, הבה נתרכז בעצמנו) הן הפתרון.
בית 7 מתממש ביחד. האינטואיציה הבסיסית של החיפוש באחר אינה שגויה מיסודה. קרוב לוודאי שיופיטר, שמשליך על האחר את הצורך בחופש, כפי שמגי כתבה, ויזמין גברים קשיי-התחייבות - ימצא בסופו של דבר את מנוחתו (או את הרפתקנותו) בזוגיות שיהיה לה אופי משותף של הרחבת אופקים וחירות, ככל שהיא תהיה יותר חופשית - היא תהיה יותר יציבה. (מסובך לי יותר לכתוב על סאטורן, וחוץ מזה המפה שלי כה סותרת את עצמה בהקשר זה, כך שזה באמת קשה לתמלול).
ואם מרקורי על ה-DC, (יותר קל לי לכתוב על האיש שלי, מהניסיון שלי, מאשר שעל עצמי, כנראה... :-) ) - אז אכן כן, אני הדברנית. וזה בסדר גמור שהוא חיפש מישהי שתדבר יותר ממנו עם מיקום כזה של מרקורי. הבעיה תהיה אם הוא יסתפק בכך - וישתוק. אבל זה לא מה שקורה, מאז שאנחנו ביחד הוא מדבר הרבה יותר. נדמה לי שלא רק איתי, אפילו עם אחרים... לא סתם יש לנו קומפוזיט עם ארכיטיפ שלישי מפותח - הדיבור הוא חלק עמוק ומניע. (וקיבלתי את אישורו לכתוב את זה
)
hadasa אמר
והדחקה כנראה - עקרב.
הדחקה זה גדי. עקרב לא מדחיק. הוא מעלים. דוחף את מה שהוא דוחף למקום כל כך נמוך ועמוק שזה הופך להיות בלתי נראה, בלתי קיים, מעין סריטה נעלמה שקיימת במערכת, מניעה את האדם ממקום בלתי נראה וקשה מאד לעקוב אחריה או לשלוף אותה גם בטיפול פסיכולוגי של שנים. הדחקה זה גדי, ואותה ניתן לרפא בטיפול.
יגאל, לחיים 
Lee אמר
אנחנו משליכים משהו על האחר, משמע: אנחנו רואים אותו בו.
כל העניין של השלכה הוא פשוט. אנחנו משליכים אל האחר את מה שקשה לנו להכיל באישיות שלנו. זה יכול, כמו שאמרת, לעזור לנו לתפקד ביחד טוב יותר, להשלים חלקים אחד של השני. במקרים מסויימים זה עוזר. נותן זמן. אבל לא תמיד. רואים את זה הרבה מאד עם כסף. אנשים בזבזנים הרבה פעמים מאשימים את ילדיהם או בני זוגם בבזבזנות, מטפחים באופן לא מודע את חוסר האחריות של הילדים או האישה עם כסף, וכשאת מתחילה איתם טיפול את תמיד שומעת אותו דבר - אני שומר על כסף, אני אחראי ומחושב ועובד קשה, זה היא, זה הם, מה אני יכול לעשות... זוהי השלכה מסוכנת לבריאות החיים. עוד השלכה נפוצה זה קושי להחליט. ראיתי את זה הרבה אצל נשים, שמאשימות את הגבר שהוא לא מוכן לזוז, לא מוכן לשנות, אבל למעשה הן עצמן מהססות ולא סגורות על עצמן אם כן-או-לא הגיע הזמן לעבור דירה, לשפץ או לקדם את זה או ההוא. אז הן מנדנדות ומנדנדות אבל דואגות יפה מאד שלא נגיע לידי מעשה. זה יכול להיות גם הפוך, אבל ראיתי את זה יותר עם נשים. "אני הייתי עוברת מחר, זה הוא..." תורם או לא תורם? לא יודעת, אבל שומר על הסטטוס-קוו...
1 Guest(s)
Log In
Register
) זה אכן יוצר אינסטינקט מידי של השלכה.



)