מאז ומעולם הרגשתי הילד של הקוסמוס, לא שייך לאף אחד ובקושי לעצמי,

הורי היו לי למשמרת ואני להם כיצירה אישית,

להתחייב לאנשים סביבי פחדתי כי ליבי שייך היה לכוכבים,

את רחשי מוחי הסתרתי פן יוודעו בפראותם הלא חוקית,

את כוחי לבודדים הוכחתי כי את עצמי לקבל סירבו,

את חברי בדיקדוק בחרתי כי את עצמי באיטיות הכרתי,

ואת דמיוני האכלתי בספקולציות שערוריתיות שלדמי זרמו,

מי אני אם לא פיסה מהרוח ומהאש, פיסה שרק רוצה להתממש, מצאה לה בית ושריון ואת המים לשיכרון.