shemesh אמר
 
בטח, .... איזה סלט עשיתי :)
  

בדיוק ולמה סלט? כי

1. כל מפה היא מושלמת לעצמה. את לא יכולה להסיק ממה שהיה נכון במפה אחת לגבי מפה אחרת. 
מספיק שמשהו קטן משתנה, וכל מרכז הכובד משתנה. צריך להבין  נ י י ט ר ל י ת , אובייקטיבית
את המשמעות של כל גורם אסטרולוגי ואז לראות איך זה מתפרש במפה שלפנייך.
(במפגש הבא נדבר ב"ה בדיוק על זה.) 

2. במפה של אורלי התייחסנו לאופי של אורלי מול האופי של האימא משום שרצינו להבין לאיזה
כיוון מושך המרס שיש לה ב-10. במפה של הבת שלך אין לנו צורך בזה משום שבית 10 שלה מאוכלס
בכוכבים שביחד אומרים לנו דברים ברורים. 

3. דבר אחר שמטעה אותך הוא שאת מנסה להסיק מסקנות ברגע שאת רואה משהו.
את רואה שמש באריה בית 3 וכבר מתחילה לתאר את האבא וסוגרת לעצמך מסקנות שיכולות
להיות נכונות ויכולות לא. 
 זה כמו שתראי בחורה מאחור, ויש לה שיער גולש וטוסיק נחמד ואת מיד אומרת "הנה בחורה יפה".
ואז היא מסתובבת.... צריך לראות את כל התמונה, רק אחרי כן להסיק מסקנות.  

4. עכשיו ננסה לראות את דמות האם במפה של הבת שלך, כי זה מה שמעניין אותך.  

מה יש לנו פה? בבית 10 ירח, נפטון, כירון + הירח בדלי.  עם אלה את צריכה לעבוד.
הילדה חווה אותך כאימא מכילה, חמה, מחבקת, איכפתית, אוהבת (ירח-נפטון) אבל לא פראיירית.
לא אימא כזו שהיא תוכל לסדר אותה ולהוציא ממנה את כל מה שירצה השור-אריה שלה כי היא גם
אימא נבונה, ביקורתית וחדה וכדאי להיזהר (דלי-כירון). מצד שני זו אימא שכדאי להתייעץ איתה
על כל דבר מעשי, מבגדים ועד לימודים ויחסים, אבל לא מעבר לזה.  

את הגדרת את עצמך כטלאית. יש בזה משהו.
הבת שלך לא חווה אותך כטלאית באופן ישיר, אבל לפעמים כן משום ששליט הירח ובית 10 נמצא בטלה. 
דבר זה עוד מגביר את החוויה הזו שלה, שהכל טוב אבל כדאי להיזהר. אימא בשבילי תמיד, אני יודעת,
אבל כדאי לשים לב... (ולא שזה משהו רע. זה דווקא טוב מאד במקרה שלה. יגן עליה בעתיד).

כשור-אריה-דלי לעצמה (שלושה פיקסים) היא סופר עקשנית. אבל לפעמים היא פתאום נכנעת לך
ועושה מה שאת אומרת. זה בא מכאן. היא מספיק חכמה ומנוסה איתך כדי לדעת שאי אפשר לדעת
מתי תתהפכי עליה. ומכיוון שהיא ילדה שלא אוהבת מלחמות אז אינטואיטיבית היא מבינה שכדאי לה
לשמור על הזרימה החיובית והדעה הטובה שלך עליה כמה שיותר...
ילדים הם פיקחים וערמומיים פי כמה וכמה מאיתנו. 

5. דמות האב.  בבית 4 יש לנו מרקורי פלוס שמש בבית 3 פלוס אריה. 
קודם כל אבא הוא כמו אח שלה, אוהב לדבר איתה בשפה שלה, לעזור לה בשיעורים, והיא תופסת אותו
כמי שמבין את העולם, מעשי, ושגם הוא אוהב אותה, אפילו מעריץ. אלא שאיתו הכל פשוט וכייפי.

6. הילדה עצמה.
לעצמה היא אכן מוכשרת ביותר ויצירתית ביותר, כמו שאמרת, ילדה מושלמת. רוקדת או מנגנת או שרה,
ילדה מרשימה, עיניים גדולות מדהימות, גוף טוב, רגליים נאות, שיער בצבע מיוחד. תלמידה טובה
שהמורים מכבדים, חברות טובות. הכל סבבה.
אבל... תמיד יש אבל.
אצלה זוהי ההשקעה המוגזמת שהיא משקיעה בשמירה על התדמית החיצונית החיובית והמושלמת
כמו שהיא בעיני אבא ואימא וכולם, ואינה נותנת מספיק תשומת לב לעולם הפנימי שלה.
לא מפתחת מספיק את היכולת להביע רגשות באופן אותנטי, לא מלמדת את עצמה לווסת רגש
וזה יכול להופיע פתאום כבעיה לא צפויה, סביב אירוע הכי פשוט.  תפקיד שרצתה ולא קיבלה,
מילה לא נעימה מבחור, כישלון קטן במשהו שהיתה בטוחה בו.   
אז מה עושים?
יש לה שמש בשלוש. הפתרון המיידי לכך הוא כתיבה. לכתוב יומן. קני לה במתנה יומן יפה ויקר עם
עט יקרה ומיוחדת (אולי אפילו לחרוט על העט את השם שלה), והכי חשוב שהיומן יהיה עם מנעול ומפתח.
כתיבה היא כלי מדהים לשחרור והבהרה של רגשות כלואים.

וחס וחלילה שלא תתחילי לדבר איתה או לנסות לדובב אותה על זה. תפתחי את העיניים והלב, לא את הפה. 

עד כאן. 

shemesh אמר
וואי איזו תגובה ארוכה ומפורטת, ממש תודה !! מעריכה מאוד :)
קודם כל ההסבר איך בכלל לגשת להסתכלות על מפה עם קצת יותר רצינות ותשומת לב - ממש חשוב לי! לומדת... 
וגם הניתוח מענין - ומדויק !

ישש. 

אימא שכדאי להתייעץ איתה על כל דבר מעשי - מאיפה הקטע של ה'מעשי'? בגלל הטלאיות?

כדי לא לגלוש לעניינים רגשיים שיחשפו אותה בחולשה. 

ואיזה יופי של ניתוח על הקשר עם האבא! נכון אחד לאחד, למעט 'שאיתו הכל פשוט וכייפי' -יש הרבה כייף אבל גם הרבה תקלים.. אולי באמת כמו 'אח ואחות'.

כן. וגם גלוי. היא לא מוטרדת מהרושם שהיא עושה עליו, וזה דבר טוב. מרשה גם לתקלים לצאת החוצה. מעולה.   

הילדה...'תלמידה טובה שהמורים מכבדים' - אפילו שהיא עושה מה בא לה! זה מדהים אותי תמיד..
וגם אותה הגדרת באופן מדויק.. מדהים. 
והיא באמת כותבת ממש טוב. רעיון מאוד מענין..

הכתיבה חשובה. כמה שיותר. לא כתיבה להקריא ולהראות לכולם. מזה יש לה מספיק. לעצמה בלבד. נעול במפתח. 

אגב אם כבר, יש איזה תחום עיסוק / ענין שיכול לבוא לה בטוב? היא מוכשרת בהכל אבל רוצה להשקיע רק בדברים 'מיוחדים' ומרוב רצון להיות מיוחדת ולעשות 'דברים ענקיים' היא לא ממש עושה משהו משמעותי מעבר ליום יום וזה מתסכל אותה..

אהה. כאן הגענו ללב הבעיה. חוסר היכולת שלה להתמודד עם כישלון. איכשהו, שמש יקרה, את חייבת להפחית
מחמאות ולהפחית ביקורת. שניהם מיותרים. את יודעת שאדם שנמצא על במה -- כל פסיק, כל טעות, כל תנועה שהוא עושה כולם רואים. את יודעת כמה זה קשה? אבל ככה היא מרגישה כל הזמן! ככל שתסיטו ממנה את אור הזרקורים, תפחיתו מחמאות והערות ואיזה נהדרת את, ואני מאמינה בך, ואת תצליחי, ואיזה יופי על כל פסיק -- ככל שתרדו מאלה ככה היא תעיז יותר לנסות. 

צריך להתעלם. לא לייעץ, לא לעזור, לא לעודד, לא להציע. תנו לה לנסות דברים בשקט, שתחשוב שאתם לא רואים ולא שמים לב. רק אז היא תעיז באמת לנסות משהו באופן רציני. ואם היא תשאל אותך ישירות על משהו, תמלמלי משהו כמו "איזו חוויה מעניינת" ותסתלקי לענינייך. בלי אני בטוחה שתצליחי וכל אלה. אל תהפכי את זה לשיחת מוטיבציה. זה בדיוק מה שמזיק פה.  אנחנו לא לומדים לרכב על אופניים בלי ליפול כמה פעמים, ולאט לאט אנחנו לומדים שהעיקר הוא לא הלא ליפול אלא איך קמים מהנפילה. אבל הילדה המוכשרת הזו לא יודעת את זה משום שהיא לא מעיזה לעלות על האופניים של החיים מחשש שהיא תאבד את תדמית הילדה המושלמת והמוצלחת שכולם מעריצים ואוהבים.

ברור שזה חשש לא מודע וברור שאי אפשר לדבר איתה או לשאול אותה על זה. זה משהו שמפעיל אותה מבלי שתהיה מודעת לו. אבל כן צריך שאת תדעי ותוכלי לשנות דברים כך שיעזור לה לצאת מזה בלי דיבורים. (וגם לא עם אבא שלה. הוא לא יצליח להתאפק... )

אז יש לך עבודה פה. שימי לב. ותתחילי כבר, זה לא ישתנה מעצמו.