Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
3:24
עברו עלי כמה ימים לא קלים אנרגטית, המון כעס יצא ממני כלפי העולם וכאלה שקרובים אלי, הייתי ממש אובד עצות עד שניזכרתי במשפט שאמר לי חבר כשהייתי בן 17.. הוא אמר לי "כשאתה מרגיש בודד פשוט תדבר לעצמך זה עוזר" -עשיתי את זה אז וזה באמת עזר, עשיתי את זה היום זה ממש ממש עזר.
יצא לי גם לחשוב על זה שדיבור מרגיש לי כמו דו שיח בין האופק לשאר המפה.. אופק לדעתי מתבטא הכי טוב בדיבור, כשאני פותח את הפה גוון הקול שלי והדיקציה שבוקעים ממני הרבה פעמים זרים לי.. לוקח לי כמה שניות להבין שזה אני ולהתחבר לזה.. אותו דבר גם לראות את הבבואה שלי -כמה שניות של הפנמה כל פעם מחדש.
האופק תמיד שם. הוא אמנם פותח את הטלה הנימרץ אבל בשבילי הוא תמיד הילד הפנימי הזה שיושב בצד ומחכה שאני אתייעץ איתו על החיים... הוא ממש מחכה לי שאני יבוא אליו "אוף! החיים כלכך מסובכים ומעצבנים" והוא כזה יחייך אליי בחיוך שובב ויגיד לי "מעצבנים זה המשפטים האלה.. יאללה לך תעשה משהו כיף" ואז כל הבעיות בחיים יתפוררו ברוח ואני כמובן כלכך ישמח שהקשבתי לו.
אני רואה את האופק כמו תמונה, תמונה שמספיק מבט אחד והכל מסתדר במקום.
או משפט, משפט שאני אומר לעצמי ופתאום הכל הרבה יותר ברור.
אשמח לשמוע מה האופק אומר בשבילכם...?
3:50
Moderators
10/10/10
Offline
אדיר... מתה על הרעיונות שלך, תני.
איזה כיף זה הדיונים האסטרולוגיים האלו ב4 לפנות בוקר....23:38
תני ,לקחתי את עצתך במלא הרצינות והתחלתי לדבר לא רק עם האופק ,אלא עם כל הכוכבים
היתה ישיבה קשה
ונוס נדחפת ונעלבת, מרקורי קופץ כמו קוף בצד, הירח החשדן לא הוציא מילה
סטורן כרגיל היה היחיד הרציני, ושיעמם את כולנו
אז החלטתי פעם הבאה, שיחות רק אחד על אחד
2:47
חח שמח שהתנסית בחוויה.. אני מאמין שאנחנו כל הזמן מדברים עם הכוכבים שלנו, אבל אולי מה שכלכך יפה באופק זה שהוא יודע הכי טוב לענות 
10:22
Moderators
10/10/10
Offline
הכתיבה שלך מקסימה, מון 
10:37
13/12/12
Offline
מעניין תני 
אני מכירה את החוויה מול המראה: לוקח רגע לזהות שזו באמת אני (משום מה בכל פעם אני זוכרת את עצמי אחרת).
אבל בנוגע לאופק, דווקא הייתי רוצה שיירגע קצת. אם הייתי יכולה לדבר איתו, הייתי מבקשת שלפעמים ירשה גם לכוכבים אחרים להתבטא... בעיקר הירח.
היו כמה שנים שדי כעסתי על האופק שלי. עכשיו קצת התפייסתי, אבל עדיין יש רגעים שבהם אני שואלת את עצמי בשביל מה ארכיטיפ דלי הזה טוב בכלל...
15:42
מעניין לי..
את יודעת, אני חושב שכשאנחנו קטנים אנחנו כל הזמן ביחד עם האופק ובגיל ההתבגרות הכי חשוב לנו להבליט אותו.. לתת לו ביטוי, ואז ככל שמתבגרים כבר מרגישים שהוא חלק מאיתנו אז יש אולי אפילו איזושהי נסיגה איתו (או אולי קבלה עיוורת..) אבל בגדול אני חושב שהוא סוג של כוכב הצפון שלנו.. המצפן שניקרא לו תמיד כשנרגיש אבודים..
17:57
13/12/12
Offline
זה תיאור נדיב מאד, תני.
במקום לכעוס על האופק...
אני חוששת מהאופק שלי, מהנתחנות והרציונליזציה ו-(אופססס...) ההתנשאות...
אבל מניחה שכל אופק יש את המגרעות שלו. ובכל זאת, הוא גם מגן.
ואם לדבר על הדיבור - כשאני קוראת לאופק שלי, הוא מסתכל מבעד למשקפיים העגולים שלו בתימהון, ואפילו במעט סרקזם, על כל המהומה הרגשית והייצרית שאני מחוללת...
ואולי גם למבט הזה יש ערך.
19:04
אני מאמין שכן 
תנסי להתגרות בו, לכי תדעי.. אולי פתאום הוא יקום וירצה לרקוד איתך... 
19:46
אורנוס מחולל מהומות לא קטן כשלעצמו!
זה הכוכב עם או בלי משקפים ,יכול להאיר בברק שלו, דברים שחבאו מתפיסתנו
ובנוגע לריקודים, סופר לי היום על חלום מרתק שבו החולם רקד ריקוד מרומם עם חוויאי ענק
אני אחלום הלילה על ריקוד עם סטורן
בקצה רחבת הריקודים, איפה שהאור האחרון מגיע
20:29
פעם כשהיתי צעירה וראיתי תמונות של סטורן, התפעמתי
חשבתי שהכוכב הכל כך יפה בטח שייך לאלת האהבה
מאוחר יותר ראיתי בטבעותיו ,סוגרים
והינה מפציעה בי הבנה,שלא טעיתי בפעם הראשונה
סטורן הוא כוכב של אהבה
שוב ושוב מוכן להציע לך ללמוד את עצמך
סטורן אף פעם לא מוותר עליך
זה אתה שמוותר על סטורן
21:27
תני ,אתה סופר חמוד!
האופק באמת הוא זה שיודע לענות
תודה
גם הירח, אבל על שאלות אחרות
23:50
13/12/12
Offline
תני, אנסה לעשות כדבריך, ללכת להרקיד את אורנוס.
בינתיים הוא קצת התבלבל מעצם הרעיון, אבל הוא הבטיח לחשוב.
