Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
4:04
זה יפה, מגי! אני חושבת שהצורך בשליטה אצל המשתנים נובע מזה שזה לא אנושי להכיל ולראות את כל האפשרויות או הפרטים או היקומים המקבילים והרגשות בו זמנית... יש תחושה שצריך לחבוק הכל במשתנים וזה יכול להטריף את הדעת כשאין מיקוד או סדר או סוג של שליטה. כמובן, שאם הפחד מאיבוד שליטה בגלל עודף אפשרויות לא עולה, כי אין מודעות או מחשבה או ניסיון מפחיד של איבוד שליטה, אז פשוט זורמים עם מה שבא באותו רגע בלי לנסות להיאחז כשהאפשרויות מתחלפות בפנים ובחוץ כל הזמן.
22:29
17/10/10
Offline
כן מגי, תמיד נהנת לקרוא את מה שאת כותבת על נושא מסוים וללמוד עליו מחדש.
שאלה- דיברת על הצורך של דגים בשליטה ומאיפה הוא נובע. מה ההבדל בין הצורך הדגי בשליטה לבין הצורך העקרבי בשליטה? מאיפה נובע הצורך העקרבי ובשליטה ואיך יבוא לידי ביטוי?
no one forgets the truth,they just get better at lying
11:13
Moderators
10/10/10
Offline
דגים זקוק לשליטה לצורך הגנה, הישרדות, הצורך הדגי בשליטה נובע מחוסר אונים ופחד מפני החיים או מפני העתיד.
הצורך העקרבי בשליטה נובע מכוח - ומחוסר מוכנות להיות במצב של חולשה. הפחד פה הוא לא מהחיים אלא מהגורל. עקרב מבין את הגורל ומבקש לשלוט בו, לשלוט באירועים, לשנות את כיוונם. בנוסף הצורך בשליטה נובע מפחדי נטישה, שהם חזקים אצל כל המים, אבל אצל עקרב במיוחד.
דגים זקוק למישהו שייתן לו טרמפ, שיאפשר לו להמשיך. עקרב זקוק למישהו שייתן לו ביטחון מפני אובדן.
17:47
17/10/10
Offline
אה מעניין מאוד... עם פלוטו ב8 ואופק דגים אני ממש מרגישה ששני המאפיינים רלוונטים אליי...ויש לי שאלה לגבי ההיבט הרוחני של הדברים.
אמרת שהעקרב מבקש לשלוט בגורל. אבל האם השיעור ההתפתחותי שלו הוא אכן לשלוט בגורל? ברור לי שאצל דגים השיעור ההתפתחותי הוא לצאת מחוסר האונים ולתת אמון בחיים... כלומר ההיפך מהנטייה אותה את מתארת. אך האם השיעור ההתפתחותי של עקרב הוא ההפך משליטה בגורל? האם יש כאן של שיעור של קבלת המאורעות הגורליים בהכנעה והשלמה עם המוות?
no one forgets the truth,they just get better at lying
18:23
תודה רבה מגי
ההסבר שלך על הבתולה האדמתית המשתנה גרם לי בפעם הראשונה להבין על מה מדבר הארכיטיפ הזה. 
19:20
Moderators
10/10/10
Offline
את חמודה אמיתית, גיב 
19:24
Moderators
10/10/10
Offline
jessi_8 אמר
אה מעניין מאוד... עם פלוטו ב8 ואופק דגים אני ממש מרגישה ששני המאפיינים רלוונטים אליי...ויש לי שאלה לגבי ההיבט הרוחני של הדברים.
אמרת שהעקרב מבקש לשלוט בגורל. אבל האם השיעור ההתפתחותי שלו הוא אכן לשלוט בגורל? ברור לי שאצל דגים השיעור ההתפתחותי הוא לצאת מחוסר האונים ולתת אמון בחיים... כלומר ההיפך מהנטייה אותה את מתארת. אך האם השיעור ההתפתחותי של עקרב הוא ההפך משליטה בגורל? האם יש כאן של שיעור של קבלת המאורעות הגורליים בהכנעה והשלמה עם המוות?
לא, ממש לא. השיעור שלנו הוא לא להיות הפוך מטבענו אלא שימוש בטבענו המסויים בדרכים תורמות. אם אתה עקרב השיעור שלך הוא כן להשיג כוח, כן להשיג שליטה - אבל להשתמש בה נכון. אם זה כוח של ידע - לדעת למי לתת אותו ולמי לא ומה לעשות בו. אם זה כוח כלכלי, פיסי, פסיכולוגי - לדעת לעזור בצורה נכונה, בזמן הנכון. להקפיד על מידת העזרה, מתי לעצור, ולא להפוך אותה למכשיר להרגיש כמה אתה טוב או חשוב. ואם יש לך כוח נתינה - שתהיה זו נתינה בסתר, כזו שאינה מביישת את המקבל ואינה הופכת אותו לבעל חוב.
לכל מזל יש המקום שלו במכלול, התפקיד שלו במכלול. השיעורים ההתפתחותיים הם תמיד השימוש הנכון במה שכן יש, לא הפוך להם. אם אתה דגים אתה אמור ללמוד זרימה וכניעה והכלה - אבל לא כזו שהופכת לחולשה, תלות, ניצול כוחם של אחרים או הכלה שהופכת לקורבנוּת. אם אתה אריה השיעור שלך הוא כבוד ויצירה - אבל לא כזו שדורסת את האחרים או מרוממת אותך על חשבונם. וכך כולם.
הבנת את הרעיון 
21:13
17/10/10
Offline
אהה.. הבנתי. מעניין, זו פעם ראשונה שאני שואלת אותך על הנושא הזה.
אבל דבר אחד אני לא מבינה לגבי עקרב- לגבי הרצון שלו לשלוט בגורל, איך זה מתבטא ברמה רוחנית? האם רצון לשלוט בגורל הוא לא ההיבריס הנודע ואין לו מקום לאדם מפותח רוחנית? מה זה בעצם שליטה בגורל?
no one forgets the truth,they just get better at lying
22:26
Moderators
10/10/10
Offline
אדם עקרבי ברמה רוחנית יכול לעצור מלחמה, לשנות נתיבו של נחל, לתת את כל מה שיש לו בלי לחשוב פעמיים, להיות מסוגל להרוג או להכניע אדם אחר במכה ובכל זאת לא להשתמש בזה כשהוא מותקף, לשלוט בכל דחף שהוא, לעצור גל בתנופתו, להוריד בולדוג מסתער על ברכיו, לעמוד לבדו מול חמישה אנשים ולהציל מידיהם אדם זר לחלוטין... אדם שמשנה אותך וגורם לך לראות את האמת העירומה על עצמך, בלי שום קישוטים.
ראית את הסרט The silent warier ? (בעברית "תפוס את הרגע"). אם לא ראית, רוצי לראות לפני שאת נוסעת. תורידי מהאינטרנט או מה. סרט מופלא, ראיתי אותו עשרים פעם. המורה שלו בסרט הוא אדם רוחני עקרבי. תראי את הסרט, תביני למה אני מתכוונת.
ודרך אגב, זה סיפור אמיתי. דן מילמן חי ומלמד וכותב ספרים בנושא.
14:43
17/10/10
Offline
הבנתי... חזק ביותר. זה גרם לי להיזכר בדוד שלי, אני צריכה לספר לך בפרטי למה...
ולא ראיתי את הסרט, אראה אותו. ויש קצת זמן עד שאני נוסעת, הנסיעה היא באוקטובר :)
no one forgets the truth,they just get better at lying
11:35
Moderators
10/10/10
Offline
דום אמר
בשביל באמת לכבד צריך לאהוב.
תן לי בכל רגע כבוד לעומת אהבה. מעדיפה.
גם בשם הכבוד וגם בשם האהבה נעשו ונעשים פשעים נוראים בעולם, אבל אני חושבת שבשם האהבה יותר.
נורא מודרני היום לאהוב. כולם אוהבים את כולם, שיהיה לך יום נפלא, כמה אני אוהב אותך ומבין אותך ומוכן להקשיב לך ולהכיל אותך... אבל ברגע האמת, כשאתה אומר לבן אדם הזה שכל כך אוהב אותך אם הוא מוכן לתת רגע יד לעזור במשהו, אז תמיד זה לא מתאים לו באותו הרגע, והוא ממש ממש מצטער אבל הוא נורא עסוק, יש תוכנית בטלויזיה שהוא חייב לראות כי הוא נורא אוהב את התוכנית הזו... או שזוגות שנורא נורא אהבו והיו לא פחות מנשמות תאומות - בלי שום בעייה מנפנפים אחד את השני בסמס או בהודעה בפייסבוק, בלי לתת שום ערך וכבוד למה שהיה ביניהם. או הורים שנורא אוהבים את הילדים שלהם לא מכינים אותם בגרוש לחיים וכל האהבה הזו מתבטאת בלשמור את הילדים לעצמם כמו בחממה או לריב עם המורים שדורשים מהילד להכין שיעורי בית. דברים אלה לא מתרחשים אצל הורים שיש להם כבוד ומחנכים את הילד לכבוד.
אדם של כבוד יבוא וייתן לך יד ברגע האמת, בלי לחכות שתבקש ממנו, וגם ידאג שלא תרגיש רע עם זה.
נראה לי שאנחנו חיים באופנה של אהבה, כמו שאתמול חיינו באופנה של כבוד. אבל אני חושבת שצריך לחשוב לעומק על שני המושגים האלה, הם חשובים מדי, לא להיסחף אחריהם בגלל אופנה. והם לא חופפים.
ודום, אני יודעת שהוצאתי את דבריך מהקשרם, פשוט יצא לי לחשוב על העניין הזה הבוקר בגלל משהו שרוג' אמרה, והמשפט שלך האיר לי פתאום.
22:39
Moderators
10/10/10
Offline
יעקב, על השיעור של תאומים - ספר ראשון עמוד 122 והשורה האחרונה בעמוד 214.
0:08
25/1/17
Offline
מגי אדם אמר
דום אמר
בשביל באמת לכבד צריך לאהוב.תן לי בכל רגע כבוד לעומת אהבה. מעדיפה.
גם בשם הכבוד וגם בשם האהבה נעשו ונעשים פשעים נוראים בעולם, אבל אני חושבת שבשם האהבה יותר.
נורא מודרני היום לאהוב. כולם אוהבים את כולם, שיהיה לך יום נפלא, כמה אני אוהב אותך ומבין אותך ומוכן להקשיב לך ולהכיל אותך... אבל ברגע האמת, כשאתה אומר לבן אדם הזה שכל כך אוהב אותך אם הוא מוכן לתת רגע יד לעזור במשהו, אז תמיד זה לא מתאים לו באותו הרגע, והוא ממש ממש מצטער אבל הוא נורא עסוק, יש תוכנית בטלויזיה שהוא חייב לראות כי הוא נורא אוהב את התוכנית הזו... או שזוגות שנורא נורא אהבו והיו לא פחות מנשמות תאומות - בלי שום בעייה מנפנפים אחד את השני בסמס או בהודעה בפייסבוק, בלי לתת שום ערך וכבוד למה שהיה ביניהם. או הורים שנורא אוהבים את הילדים שלהם לא מכינים אותם בגרוש לחיים וכל האהבה הזו מתבטאת בלשמור את הילדים לעצמם כמו בחממה או לריב עם המורים שדורשים מהילד להכין שיעורי בית. דברים אלה לא מתרחשים אצל הורים שיש להם כבוד ומחנכים את הילד לכבוד.
אדם של כבוד יבוא וייתן לך יד ברגע האמת, בלי לחכות שתבקש ממנו, וגם ידאג שלא תרגיש רע עם זה.
נראה לי שאנחנו חיים באופנה של אהבה, כמו שאתמול חיינו באופנה של כבוד. אבל אני חושבת שצריך לחשוב לעומק על שני המושגים האלה, הם חשובים מדי, לא להיסחף אחריהם בגלל אופנה. והם לא חופפים.
ודום, אני יודעת שהוצאתי את דבריך מהקשרם, פשוט יצא לי לחשוב על העניין הזה הבוקר בגלל משהו שרוג' אמרה, והמשפט שלך האיר לי פתאום.
חזק אהבתי.
1 Guest(s)
