.

  ג'ס, תקראי, את פרק 16, כתוב בפירוש:

"כוכבים אלה נמצאים מעבר לאישיות, מעבר לפסיכולוגיה, מעבר לביטחון. 

קשורים ברצון הנשמה להתפתח." (ע' 334)

…

שלושת הכוכבים הדוריים מביאים שינוי – משום שללא שינוי אין התפתחות. ללא שינוי, מה שהיה הוא שיהיה.

השינוי אותו יביא כל אחד משלושה אלה הוא לתמיד, שינוי עמוק ויסודי, ואין דרך חזרה.

הסגנון של כל אחד מהם שונה, אבל שלושתם מכוּוָנים להתפתחות. שלושתם עוצמתיים ומשנים גורלות,

וקשורים הן בחיים והן במוות.

נפטון קשור בהתפוררות, התאדות והיעלמות, ונפטון הוא המקור לפוריות.

אוראנוס שובר ומפרק ומחרב, ואוראנוס יוצר ומביא את החדש.

פלוטו מביא חורבן והרס, ופלוטו מציל חיים, מציל את האוד מן ההריסות. 

 הנה כך פועלים שלושת האלים הללו על היחיד ועל העולם. באים בזעם וברכּות, בבת אחת או לאט לאט.

הם שוברים, הם מפוררים, הם מאדים והם מחסלים כל מה שאינו מתאים יותר, ומפַנים מקום לחיים חדשים.

מהות היחיד משתנה, ומהות האנושות כולה משתנה מן היסוד, ומתרחשת קפיצה התפתחותית, ליחיד או לרבים".

(ע' 336)

את  מבלבלת בין סגנון לבין מטרה. המטרה היא זהה אצל שלושתם, הסגנון שונה. 

.

השינוי הנפטוני הוא בדיוק כמו השינוי האוראני או הפלוטוני. 

הוא משנה את האדם מבפנים, בדיוק כמו שהם עושים.

ההבדל בינו לבין אוראנוס הוא שעם נפטון לא ניתן לשים את האצבע בדיוק על הרגע.

תסתכלי על העננים, החומר של נפטון.

את מסתכלת ואת רואה – יו, הנה דוב, ברור, ממש… את ממשיכה להסתכל, לא מורידה את העיניים לרגע -

ומבלי שאת יודעת באיזה רגע בדיוק זה קרה, הדוב שלך הפך לפרפר, והפרפר לילד…

איפה הדוב? נעלם. לאן? לתוך הילד…

 אוראנוס מצלל את החומר, שובר ומשנה את צורתו. 

נפטון מעדן את החומר, מגמיש אותו וכך משנה את צורתו.

פלוטו אוגר ומרכז ומשנה את אופי החומר, ויוצר ממנו אנרגיה חדשה היוצרת חומר חדש. 

כל פרח שנובל הוא מזון לפרחים החדשים. 

לפני שנים, בהיידפארק, דיברתי על ההבדל בחוויית השינוי שמייצגים שלושתם דרך

הסרט "אישה יפה".

ריצ'רד עבר שינוי פלוטוני. דרך חיבור שהיא חיברה אותו למשהו קדום, אמיתי וחזק בתוכו,

הוא עבר להיות מאדם שמפרק והורס חברות לאדם שבונה ומייצר אוניות. 

ג'וליה עברה שינוי נפטוני. לא ראית בדיוק איפה ואיך, אבל מזונה שיורקת מסטיקים

ברחוב ומנהל המלון לא מוכן שתסתובב שם, הפכה, דרך היחס המכבד שהוא נתן לה,

לאישה נאה ואצילית המוזמנת לכל מקום. מהותה הפנימית השתנתה, נוקתה וטוהרה. 

איפה הזונה? נעלמה. לאן? לתוך הנערה האצילית…

ואילו החברה שלה (והעוזר שלו) עברו שינוי אוראני – לא מהותי. 

החברה החליטה לנפץ את דמות הזונה השמחה והישירה,

ולעבור להיות קוסמטיקאית שמחה וישירה, בעוד העוזר שלו, העורך דין, היה בן אדם רע ומחורבן

ונשאר בן אדם רע ומחורבן, אבל אולי עכשיו הוא לא יהיה יותר עוזר אלא מנהל בעצמו.

קודם הוא אהב לפרק חברות והוא ימשיך בזה במקום אחר ובצורה אחרת. 

אוראנוס יוצר שינוי שאינו באמת נוגע במהות, אלא הוא יותר מוציא אותה החוצה, 

מחדד אותה, מבהיר אותה. 

אוראנוס שובר לרסיסים על מנת לאפשר את השינוי העדין יותר שיביא נפטון.

נפטון משנה את המהות ומאפשר לפלוטו לנקות ולחסל סופית את שיירי

הישן, שיאפשר את לידת החדש.

שלושתם כאחד ממיתים, הורסים ומחסלים, ושלושתם כאחד מולידים את החדש. 

מגיפה נפטונית הורגת כמו שרעש אדמה הורג כמו שמהפיכה הורגת. 

מה זה משנה אם נפטון הורג אותך, או פלוטו או אוראנוס?

בסופו של דבר החדש בוא יבוא וההתפתחות תתרחש. 

.

.

ג'ס,

גם אוראנוס, גם נפטון, גם פלוטו. כולם משנים את המהות, שלושתם כאחד נוגעים

בעומק שבעומק ובנעלה שבנעלה. 

אוראנוס עובר על ונוס – כל מה שאת רוצה מאהבה מצטלל ונעשה לך ברור,

את מקבלת אומץ הנובע מהבהירות, ואת מכוונת את כל מה שיש בך, אל הזוגיות הנכונה.

זוגיות השולפת ומוציאה ממך את מהותך הייחודית.  

והרבה פעמים את זורקת ושוברת את הקשר הקיים, בין אם את האדם שאת איתו

ובין אם אופי הקשר איתו משתנה, 

ונולד משהו צלול, בוטח, יצרני, בורא. משהו נכון, נכון לייחודיות של מי שאת.

מעבר פלוטו על ונוס – את  פוגשת מישהו, מאבדת מישהו, מגלה משהו,

מתמסרת למשהו, מתחברת בשלימות למשהו, והעוצמה החדשה שזה מעורר בך מוליד את 

כוח האמזונה העתיק הטמון בך, ושוב לא תהיי אותה אישה.

טעמת מהי פרידה קשה ממוות, אהבה עזה ממוות…

נפטון עובר על ונוס – את נוגעת באהבה חלומית, את מרגישה משהו, חווה משהו,

שומעת משהו… אדם נעלה נוגע במצחך ואת חווה אהבה ללא תנאי… תינוק

מחייך אלייך ברחוב מן העגלה ואת מרגישה איך לבך הכועס נמס ומתרחב…

ואולי אדם יקר לך חולה ודרך הטיפול בו את לומדת על אהבה, ויתור, קבלה, כניעה… 

ואולי את פוגשת מישהו המתבונן בך בעיניים מכילות, את עושה איתו

אהבה רק פעם אחת יחידה או שהוא נשאר איתך לכל חייך בהמשך – לעולם לא תשובי להיות מה שהיית.

טעמת אהבה.

ולעיתים את שומעת באוטובוס שיר כמו השיר הזה, בקול סופרן מלאכי

וכשירדתי מן האוטובוס לעולם לא שבתי להיות מה שהייתי קודם לכן

    "ראיתי צפור רבת יופי,

       הצפור ראתה אותי.

           צפור רבת יופי כזו לא אראה עוד,

               עד יום מותי.

                 עבר בי אז רטט של שמש,

                        אמרתי מילים של שלום.

                             מילים שאמרתי אמש

                 לא אומר עוד היום".

זה מעבר נפטון על ונוס. מילים שאמרתי אמש, לא אומר עוד היום.

המהות טוהרה, התעדנה, לעולם לא תשוב להיות מה שהיתה.

.

.

תלמידים טובים עושים מורה טובה...