שאלה ממש מעניינת.

מכירה עורכי דין , הייטקיסטים וכל מני מנהלים שלא יגדירו עצמם לפי המקצוע וכאלה שכן.

בקהילת הרצים אליה נשאבתי בשנים האחרונות- רוב המורעלים יגדירו עצמם לפתע באמצע החיים כספורטאים,חובבי ספורט.(כאלה שלא רצו מטר בשיעורי ספורט בבית הספר).

כלומר יש מי שיגדיר את עצמו על פי תחביבו, משפחתו (גרוש, נשוי), על פי עניין מרכזי בחיים- שיכול להשתנות מעת לעת.

אותי עניינה בדיוק השאלה הזו ממקום פנימי. לא איל שאני מציגה את עצמי כלפי העולם.

2 משברים חוויתי. האחד הבת שלי גדלה :) זה היכה בי בבת אחת. עוד מעט צבא. היא מקרינה שהיא עצמאית ופחות צריכה. בד בבד עם ההתבוננות המוקסמת שלי מהגדילה והפריחה שלה, הרגשתי שהאמהות כפי שהיתה נשמטת ממני. אני כברא מדברת אחרי המשבר. :) (אבל עם דמעה קטנה). אז מי אני? פתאום הרגשתי חסרת משמעות. האמהות הגדירה אותי מהרגע שביתי נולדה. העצימה אותי. 

המשבר האחר היה קשור לכתיבה. לא כתבתי זמן רב. הודעתי לכל קרובי שזהו זה - אפילו לא מנסה לכתוב. כי זה כבר לא יילך. (לא משנה שבסוף כתבתי :)) אבל מי אני- לא מספיק היותי אוהבת מוסיקה. הכתיבה היא כל הווייתי, משמעותי, הביטוי שלי.

הרגשתי ממש חסרת ערך ומשמעות. סתם אדם שמסתובב בחיים האלה.

אז בינתיים כאמור חזרתי לכתוב (ולהתמודד עם הכתיבה). אגב- אני לא מוסגלת לקרא לעצמי מלחינה. אני אומרת שאני כותבת מוסיקה. או שאני מוסיקאית. אבל מרגישה שזה מגדיר אותי היטב.

מאמינה מגי- שעצם זה שהיותך כל כך מחוברת לייעוץ ואסטרולוגיה- זה מגדיר אותך בכל מקרה :).חלק מהמשמעות שלך ושל מי שהינך.

לא כל כך הצלחתי להבין איך אתן מגדירות עצמכן מהאופק? כלומר לא מרגישה שום דבר שקשור לשילוש הקדוש(שמש-אופק-ירח) שקשור אלי למשמעות או הגדרה. כן להתנהגות :)

יופי של פוסט , מגי. העלית לדיון משהו שלא ממש ניתן לענות עליו בשליפה, אלא מחייב מחשבה.