Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
17:10
אני לא ממש הבנתי, אבל גילתי שיש היבט שנקרא מקביל(parallel),
מישהו שמע על זה אי פעם?
9:37
Moderators
10/10/10
Offline
ברור. קוראים לזה התחלפות.
אם למשל יש לך ירח בדלי ואוראנוס בסרטן - זהו היבט פרלל, התחלפות השליטים.
המשמעות שלה דומה לצמידות. כלומר, קשר מאד קרדינלי, דינמי, חי, ראשוני.
ירח בדלי ואוראנוס בסרטן, למשל, זה כמו צמידות אוראנוס-ירח - ירח אוראני לחלוטין.
14:46
מגי, התחלפות שליטים?? 
ממה שאני יודעת זה קשור לחישוב של ציר התנועה סביב השמש והסטייה ממנו. כאשר הסטייה של שני כוכבים היא זהה לאותו הכיוון (צפון או דרום) הם נחשבים כפראלל ורואים אותם כצמידות, וכאשר היא זהה אבל אחד בצפון והשני בדרום היא נקראת קונטרה-פראלל ונקראת כמולות.
יש באסטרו.קום לינק מהמפה לטבלה עם החישובים והמיקומים של הפראלל והקונטרה. ויש על זה מאמרים ברשת, אולי אפילו באסטרו.קום (לא זוכרת כרגע).
שאלה: כמה משקל יש לתת לפרלל ולקונטרה-פראלל מול הצמידויות והמולויות במפת הלידה?
תודה
15:44
כן מגי, אני הבנתי מה שגבגוב הבינה(וגם לא כ"כ הבנתי חחח, אין לי ראש מתמטי...חחח)
19:29
Moderators
10/10/10
Offline
גבגוב,
תני לי בבקשה דוגמה מוחשית של מה שאת מתכוונת, לא הבנתי על איזו סטייה את מדברת.
14:48
Moderators
10/10/10
Offline
ובכן, מסתבר שחייתי בטעות שנים רבות...
אתן צודקות - התחלפות שליטים איננה פרלל, ומשום מה שנים חשבתי שזה התרגום להתחלפות.
שמעתי את הביטוי פרלל וקונטרה-פרלל אבל כמו שלא הבנתי עכשיו מה זה, גם אז לא הבנתי...
זוהי דרך חישוב מיוחדת שלפיה כוכבים הנמצאים באותה מעלה במעגל החיצוני או הפנימי של
מסלול כדור הארץ סביב השמש - יהיו בפרלל או בקונטרה פרלל...
הבנתם? גם אני לא.
אי אפשר לראות את זה במפה ברגיל, צריך שהתוכנה תחשב את זה עבורכם.
אז מי שיצליח להראות לי איפה זה במפה שלו ממש - אני אשמח.
מכל מקום, התחלפות שליטים זה משהו אחר, התחלפות איננה פרלל, אך היא מפורשת כצמידות.
19:22
הי מגי,
כתבתי לך תשובה בהייד פארק שאני מעתיקה לכאן:
אני לא יודעת איך מחשבים (אולי נתקלתי בעבר אבל אני לא זוכרת כרגע), אבל ב-http://www.astro.com יש אפשרות לראות את התוצאה.
1. יש להיכנס ל-free horoscopes ולבחור בתחתית הדף מימין את Extended Chart Selection.
2. אחרי שהזנת את נתוני המפה ונכנסת לדף של המפה, מעל המפה מצד שמאל לחצי על הלינק:
view the additional tables (PDF)
3. יפתח חלון שבו טבלת נתונים. פראלל וקונטרה-פרלל הם מה שרשום תחת הטור DECLINATION.
N מסמל צפון, S דרום.
4. מסתכלים אילו פלנטות על אותן המעלות - אני חושבת שלוקחים טווח מצומצם מאוד של מעלה -
מה שנמצא בצמידות (על אותה המעלה), יחשב לפרלל כששתי הפלנטות באותו הכיוון (שתיהן בצפון - N, או שתיהן בדרום - S). קונטרה פרלל יהיה כשהפלנטות בשני כיוונים שונים, אבל על אותה המעלה (אחת בצפון ואחת בדרום ולהיפך).
ועכשיו לי יש שאלה - איזה משקל יש לשים על זה בהתייחסות למפה?
ועוד:
http://www.falconastrology.com/oob.html
9:42
Moderators
10/10/10
Offline
תודה, גבגוב.
לגבי המשקל - אני צריכה לבדוק, לחשב קודם.
אבל בהרגשה שלי, זה לא יוכל להביא משהו חדש שלא קיים במפה מאליו.
תשימי לב שכל דבר חשוב ומשמעותי - יתבטא במפה מכמה כיוונים, תמיד.
ואם לא, הרי עדיף לא להתייחס אליו....
תודה!2:07
מקפיצה את נושא ה-Parallels.
למתעניינים - כדי לבדוק, אני רואה שכתוב כאן למעלה בכחול. (טבלאות נוספות - יש לינק מעל המפה באסטרו.קום. אלה הפרללים).
והנה מאמר נוסף שנותן טעימה:
http://www.cafeastrology.com/natal/declinationsparallels.html
חייבת לציין שממה שקראתי שם יש השלמה כמו שמגי כתבה לדברים שיש במפה. במקרה שלי הפרללים הדגישו והראו דברים שהיו מאוד חסרים לי וסה"כ קלעו בול.
ספרו מה גיליתם
13:54
תודה! מעניין מאד וקצת מבלבל במקומות מסויימים, אולי כי הנושא לא מספיק ברור לי ברמת הפרשנות ואשמח לעזרה. הבנתי מהכתוב שאם 2 כוכבים נמצאים באותו מרחק (לוא דוקא באותו מקום במרחב) ממישור קו המשווה שלנו בחלל, הם מקבילים זה לזה ואם הם באותו מרחק אבל אחד בהמיספירה הצפונית של (מעל קו המשווה) והשני בדרומית (מתחת) הם מקבילים מתחלפים (או איך שמתרגמים את זה). הבנתי שהמקרה הראשון מקביל לצמידות והשני למולות בפרשנות, אבל לא הבנתי מה ההבדל.. אצלי במפה יש שני מקרים של צמידות שהם גם מקבילים מתחלפים שמתפרשים כמולות... מבלבל קצת. לכן, אני משערת שיש הבדל הנובע מהעמדה השונה בחלל בין צמידות למקבילים. כלומר, צמידות היא עירבוב אנרגיות (אנחנו רואים מפה את שני הכוכבים באותו מקום) ומקבילים פועלים, לא מאותה נקודת מבט בדיוק, אלא באותו מישור ומאותו גובה עיניים ביחס אלינו או לנושא- זה יכול להיות במקומות שונים במפה ועם איכות שונה ומתבטא בתחום חיים שונה, אבל אנחנו נרגיש שזה באותו מישור בחיינו ושהם משלימים ומוכרים זה לזה ופועלים יחד באותו מישור ביחס אלינו. מה זה אומר? אולי אם נמשיך עם המטאפורה של מצב הכוכבים הפיזי, נבין. למשל 2 כוכבים המרוחקים מהמשווה ב 0 מעלות- נמצאים במישור בו יש איזון מלא- אין תנודתיות וחלוקה לעונות וכל הזמן יש לחות וחום- תנאי חיים אופטימליים לצמיחה ללא מחזוריות של זמני יובש. אם שני כוכבים מרוחקים ב23 מעלות מקו המשווה (הכי הרבה שראיתי בינתיים ומסתבר שקווי רוחב אלה הם חוג הסרטן וחוג הגדי- שמראים על מיקום השמש ברום שמיים ביום הארוך ביותר והקצר ביותר בשנה) הם נמצאים כבר באיזור הסוב-טרופי שיש בו כבר משרעת טמפרטורות גדולה יותר ועונות שנה מובחנות יותר בין אם מדברי, סוב-טרופי ים- תיכוני עם קיץ חם ויבש וחורף קר ולח, סוב-טרופי גשום עם גשם גם בקיץ, ממוזג... אז ככל שהכוכב קרוב יותר לקו המשווה, הוא קרוב יותר למזג טרופי אחיד ומאוזן המכיל את כל העונות בו זמנית בדינמיות רבה ומצד שני השנה אחידה מאד, וככל שמתרחקים, האיזון הוא על פני שנה שלימה או כמה שנים ובנקודת זמן אחת יש רק חלק מהתנאים ויש יותר סטטיות והפרדה מובחנת בנקודת זמן אחת. כמו ההבדל בין איחוד להפרדה במבט כללי או נקודתי בזמן ובמרחב. מה אתם אומרים?
איך זה מתבטא? אני מנחשת שירח הקרוב למשווה יטה למצבי רוח משתנים תמידית כל היום או מיזוג של כל הרגשות כל הזמן (אולי המרחק בין שימחה לצער קטן מאד וכל הזמן חיים ברגשות מעורבים), אבל במבט כללי יראה קבוע ומזין מאד רגשית- כל הרגשות זורמים חופשי כל הזמן ולעיתים מציפים ועוצמתיים. מאד חם ולח- רגש חם והרבה דמעות 
ורגש זורם. ירח קרוב לסוב- טרופי יבטא מצבי רוח קבועים יחסית המשתנים רק בתקופות- כל רגש מוחזק זמן ארוך יותר עד שימוצה וישוחרר ויתן מקום למצב אחר (רגשות מובחנים וברורים וקושי לראות את העירבוב והקשר ביניהם). המחזוריות פה ברורה יותר בתמונה הגדולה בטווח של זמן. שמש תבטא רצונות משתנים ודינמיים, מרקורי- מחשבות, אוראנוס- רעיונות ואידיאולוגיות, נפטון- השראה ואמונות, שבתאי- עכבות וגבולות ועוד. כולם על ציר השינוי הארצי והאחידות הסוערת או ההפרדה והמחזוריות. זו הפרשנות שלי לפחות.
מה אתם אומרים לגבי דרומי מול צפוני באותו מרחק מהמשווה? זה אולי כמו ההבדל בין חוג הסרטן הצפוני (שמראה על שיא האופטימיות, המוחצנות והעשייה לפני שהחושך גובר ואז נכנסים פנימה,) לחוג הגדי הדרומי (שמראה על ההפך- גמר ההתכנסות והעבודה הפנימית לפני הפריצה החוצה).
14:03
מצאתי במקרה באסטרו גרף שמראה על תנועת הכוכבים ביחס לקווי הרוחב של כדוה"א (המרחק מקו המשווה) מהלידה לאורך ציר הזמן בהתאם לגיל של בעל המפה. זה נמצא בspecial charts בebertin's life diagram, progressed declinations.
ראיתי גם כוכבים ב25 מעלות (על גבול המדבר), אבל זה יותר נדיר כנראה.
14:54
עכשיו אני מבולבלת שוב, מה פירוש ה latitude שלפני הdeclenation בטבלה וזה שהם שונים מאד? לפי הפירוש המילולי זה קווי רוחב... Declination in astronomy is comparable to geographic latitude, but projected onto the celestial sphere.
Relation to latitude
When an object is directly overhead its declination is almost always within 0.01 degree of the observer's latitude; it would be exactly equal except for two complications.[citation needed]
The first complication applies to all celestial objects: the object's declination equals the observer's astronomic latitude, but the term "latitude" ordinarily means geodetic latitude, which is the latitude on maps and GPS devices. In the continental United States and surrounding area the difference (the vertical deflection) is typically a few arcseconds (1 arcsecond = 1/3600 degree) but can be as great as 41 arcseconds.[6]
The second complication is that assuming no deflection of the vertical, "overhead" means perpendicular to the ellipsoid at observer's location, but the perpendicular line does not pass through the center of the earth; almanacs give declinations measured at the center of the Earth. (An ellipsoid is an approximation to sea level that is mathematically manageable).[7] For the moon this discrepancy can reach 0.003 degree; the Sun and planets are hundreds of times more distant and for them the discrepancy is proportionately smaller (and for the stars is unmeasurable).
אז לא הבנתי את ההבדל... מישהו?
16:30
גם אני לא לגמרי מבינה. (מאיפה הציטוט?). אבל כנראה שמדידת קוי רוחב/אורך על פני כדוה"א שונה מההסתכלות בחלל.
בכל מקרה, לצרכינו האסטרולוגים הצנועים, צריך להסתכל על הדקלניישן.
לגבי מה שרשמת למעלה, זה מאוד מעניין. במאמר של קים פלקונר (הלינק מצורף למעלה) היא כותבת על כוכבים שיוצאים מהתחום של 23:27 ועל ההתנהגות שלהם. זה ברוח הדברים של מה שרשמת.
אני לא מצליחה לקרוא את הטבלה הזו... למה יש שני קוים לכל כוכב? מה קורה שם? לא הבנתי. 
אולי הקו הישר פשוט מציין את המיקום הלידתי והקו העקום את הפרוגרשנס? הממ הגיוני.
אז מה זה באמת אומר? אם יש לי צלילה מטורפת של קו עד לאפס - זה אומר שהכוכב יהיה יותר יציב? או שהאנרגיה שלו יותר בשליטה? כי אם הכוכבים שיוצאים מהטווח מתנהגים באופן לא צפוי וחסר שליטה, ככל שיהיו בטווח קרוב יותר לאפס, כך הם יהיו יותר צפויים או נשלטים... אולי.
16:56
אהא!! הבנתי!! הקוים הישרים הם המיקומים במפת הלידה, וקוים העקומים הם הפרוגרשנס. מה שאפשר לראות זה אם הפרוגרשנס יוצרים צמידויות עם הלידתיים (או עם עצמם)!!! אה!
האמת שהשתמשתי בטרמינולוגיה לא נכונה. בכל אופן מדובר במקבילים = PARALLELS, כך שאם יש מפגש בין הקו שמייצג פרוגרשנס לקו הישר שמייצג מיקום של כוכב אחר, הם מקבילים.
17:27
איזה יופי! פיספסתי את הקישור הזה קודם ועכשיו קראתי אותו והוא מתחבר יפה למה שראיתי. מה שמעניין זה שאצלי מאדים חורג מהגבולות של ה23 מעלות וזה מתאים לו כשליט האופק והשמש העקרביים הקיצוניים ממילא וגם במיקומו בקשת וצמידותו לנפטון שניהם חסרי גבולות. מה שמעניין עוד שיש לי חברה עם תופעות פסיכוסומטיות קיצוניות יחסית והירח שלה ב25 מעלות ובדקתי את המיקום שלו ומסתבר שהוא גם בקשת וצמוד לנפטון
17:35
גרף מגניב, נכון?
כן, גם לדעתי ככל שמתקרבים לאפס ההתנהגות יותר מאוזנת וצפויה,למרות שעדיין העוצמה יכולה להיות חזקה ומציפה כמו גשם טרופי, אבל זה עדיין צפוי ו"נורמלי". אולי יותר קל להתנהל עם כוכב כזה כי מתרגלים אליו ולומדים את הביטוי שלו ואז אפשר להתחבר אליו יותר טוב, לעומת כוכב קיצוני ולא יציב שלא יודעים מה לצפות ממנו. אצלי מאדים נע בין חוסר מוטיבציה משתקת להנעה של בולדוזר בלי יכולת לעצור ובלי צורך לאכול או לישון ועם מוטיבציה אינסופית (כשיש לי השראה ומשהו שמעניין אותי). זה מאד מתקשר להשפעת נפטון וקשת ועוזר לי להבין את כל הסיפור טוב יותר. מעניין!
הנה עוד חבר עם מארס קיצוני (28!) ואוראנוס קיצוני. מאדים ברטרו בגדי (בהתעלות) ואוראנוס בקשת ונפטון ביניהם- בצמידות רחוקה למאדים.
17:50
אני לא יודעת אם זה נכון להגיד לפי הגרף הזה, אבל נראה שבגיל 37-38 יש חיבור לעצמי וגיבוש עצמי דרך מפגש חזק של מארס הלידתי עם המקודם ואחר כך של נפטון, מרקורי והאופק המקודמים לועידת פיסגה והתייעצות לגבי החיים שלי. ובגיל 42-43 מגיע סוף סוף זמן טוב להגשמה עצמית כשמאדים, מרקורי והשמש המקודמים נפגשים באותו המישור. באותו הזמן הירח מגיע ל0 (אחרי איזה 15 שנה) והMC מגיע לאפס 3 שנים אחר כך. אחר כך מרקורי נוסק לקצה ונושא את ההגשמה. אולי נסחפתי, אבל זה נחמד :)
נראה לי שלפי הירח הזה בגילי (34) אני עוד מעט מגיעה למחזור החודשי שלי עם מצבי רוח קיצוניים...
1 Guest(s)
