Topic RSS21:11
"כאן בין כל קירות ביתי הכל סגור ואין איש מפריע.
אל מול שתיקת קירות ביתי אין רחש שייכנס.
אין דבר אשר ישרוף את כל קירות ביתי,
הכל הרי מוגן מכל אורב בפתח.
בין כל קירות ביתי אין אף אחד אשר ילך.
ואין כאב שיישאר, כי כל קירות ביתי הם לובן מנחם.
אין כתמים של דם וחבלות, שריטות בלב.
אין משב סופה,
ואין גשם שישטוף,
ואין גם צוהר שיבהיל.
בין כל קירות ביתי, אין פרח שינבול בטרם עת"
לא אני כתבתי, אבל זה שיר שהזדהתי איתו. חשבתי לשתף ![]()
13:18
גם אני חשבתי את זה לעצמי, שיש פה משהו קצת אטום...
אולי יקח זמן עד שבאמת אמצא אדם שאפשר לסמוך עליו, כי אנשים יכולים להיות מאוד אכזריים...
אני בן אדם שדווקא מאוד חברותי עם אנשים ומכבד, וקשה לי לראות יחס מזלזל אחד לשני... ועוד בכלל אם יש כפויי טובה.
לפעמים הכל כל-כך מאכזב, מעציב.. עצוב לי לדעת שיכול להיות כזה רוע באנשים...
בגלל זה לפעמים אני מעדיפה להיות לבד, עם עצמי, בלי שיפגעו בי עוד. זה לא שאני לא אקשיב לאנשים אחרים, פשוט ריגשית אני מעדיפה להתרחק... זה לא משאיר לך בררה בכלל...
זאת הרגשה אטומה שבאה מזה שאנשים אטומים לאנשים.. אולי זה באמת עניין של תקשורת לקויה, אבל כמה אפשר? ![]()
מבינה אותך, סטאר. ![]()
אני דווקא לאחרונה שואפת לפרוץ את המעטה האוטם הזה
מפחיד מאוד כי אכן אנשים פוגעים ומזלזלים
אבל לא יכולה לעשות עם עצמי שום דבר, אולי זה הבית 7 שלי
אני לא יכולה לבד וגם האמת מאוד אוהבת אנשים
כי על כל עשרה פוגעים תמיד יש אחד שאורו לובן מנחם
תמיד יש מי שיאהב.
חיזקי ואימצי, סטאר, את צעירה, הדרך עוד ארוכה ומלאה הפתעות![]()
A woman's gentle heart
14:12
יגאל- נכון.. תקופות כאלו של חשבון נפש גורמות לך להמון הבנות ותובנות, לא זה לא דווקא שלילי...
בכללי, אנשים יכולים אפילו לבלבל יותר מדי, וחשוב לדעת במה אתה מאמין.
זה למה לפעמים אני אוהבת תקופות כאלו, כי זה באמת עוזר לך לסדר המון דברים בראש...
קפה - צודקת, אני לא צריכה להיות חסרת אמונה, אבל בלי שום קשר לגיל, קורה שמרגישים כמו שמרגישים.. כל אחד יכול להרגיש משהו בצורה שונה, גם אם הוא צעיר.
לבינתיים אני מרגישה שטוב לי לבינתיים לבד, עם עצמי, בלי יותר מדי קולות מבחוץ.. כי אני נאבדת בהם, ומאבדת את מי שאני. זאת עוד סיבה למה אני מתחברת לשיר הזה.
1 Guest(s)
Log In
Register
Offline
