מגי אדם אמר
לכירון יש אופי מיוחד. הוא מבקש שנתעסק בדבר שהוא נוגע בו (כרגע זה הירח אצלם) - אבל בצורה נקייה, עניינית, שקטה, אובייקטיבית, אמיתית, מקבלת. שקופה כמעט. 

מי באמת מסוגל לזה בינינו? מעטים מאד. בדרך כלל אנחנו מתעסקים בתחום שהוא מעיר עם טונות של היסטרייה, תיסכולים, דיבורים שלא מובילים לשום מקום,

המון סובייקטיביות, צורך נואש בשליטה ובריחה מלעשות דבר בריכוז והתכוונות.

לכן, כמה שהם יצליחו לדבר פחות על הנושא, ולעשות פחות ולתכנן פחות ולקוות פחות ולרצות פחות ולהתפלל פחות ולהציק לעצמם ולעולם פחות.

כמה שהם יצליחו להיות שקטים וענייניים ולהפנים באמת שמה שצריך לקרות יקרה בזמנו הנכון ואין צורך להתעסק כרגע

 אלא במה שאפשר באמת להתעסק - ככה יהיה להם קל יותר והסיכויים שהדברים יגיעו באופן טבעי יעלו פלאות. 

אם הם מחכים - שיחכו באמת. בלב נקי, בשקט, בלי למשוך לאלוהים בשרוול כל רגע. ואם החליטו על טיפולים - אז שיעשו אותם ודי. אחד מהשניים. פשוט.

כירון הוא ברור ופשוט. אנחנו אלה שמסבכים אותו משום שאנחנו מכניסים רעש לכל דבר.   

תודה מגי, איך שתיארת והסברת את צורת הפעולה של מעברי כירון ממש עשה לי סדר. אני עוברת כבר הרבה זמן צמידות כירון על ונוס לידתית (עוד מעט מסתיים) ולא ידעתי איך להתייחס לזה.