כל קשר של ונוס עם יופיטר נותן לאדם הזדמנות להיפתח ולהעלות לרמה רוחנית את כל הקשור בונוס. ונוס מעוררת חשק או משיכה לדבר – יופיטר בא ומציע לה למצוא באותו הדבר משמעות, טעם, כלי להתפתחות. ונוס שליטת מאזניים, מעלה שאלות חשובות הקשורות ביחסי אנוש, צדק, התנהגות נכונה, טובת הכלל. היצע ובחירה. כשהיא בקשר עם יופיטר יש לה הזדמנות לבחון את כל אלה מול המסרים הגבוהים של יופיטר, מול חוקי האמת הנצחיים שלו.

כמו תמיד בהתייחסות למורים, הרבה מאד תלוי באדם. מיהו, מהי רמת ההוויה שלו, איזה מן 'תלמיד' הוא. כמה הוא דורש מעצמו, מבקש להשתפר או להשביח את עצמו, או פשוט מבקש לעצמו חיים קלים ומקסימום הנאות. וכך, ברמות אחרות, ונוס תהיה מושפעת מתכונת ההגזמה שיש ביופיטר, ובמקום צורך להפוך את הקשר ביניהם לכוח מדרבן להתפתחות, הוא הופך לצורך מוגזם באנשים, בילויים, אוכל, סקס, בזבוזים. לעיתים אחרות תאוות דיבור וויכוח, מסיונריות מתישה וצורך להיות צודק בכל מחיר.

ונוס מתארת אל מה אנו נמשכים, ויופיטר מעורר בה משיכה ללימודים גבוהים, חוכמה רחבה, פילוסופיה מקיפה. או שתהיה משיכה לנושאי יופיטר האחרים כמו טבע וחי, מסעות, מרחבים. ובכל מקרה קשרי ונוס עם יופיטר מזמינים את האדם לנקוט גישה אופטימית וחיובית. נותנים הזדמנות להישאר אופטימי ונינוח גם כאשר הדבר אליו הוא נמשך אינו מתמלא, גם כאשר אינו בא על סיפוקו. יופיטר הוא מורה בדיוק כמו סאטורן או כירון, וגם הוא מביא שיעורים ומעמיד מבחנים, גם אם הם מורגשים לנו כפחות מחמירים או הכרחיים. כשיופיטר בקשר עם ונוס העניין הוא הרבה פעמים סביב התגברות על פיתוי. ובעיקר, ללמוד להבדיל בין מה אני באמת רוצה לבין מה אני צריך לבין מה מתחשק לי, ולא לבלבל ביניהם.

באופן פרדוקסלי אפשר לומר שהיחסים בין ונוס ליופיטר קשים לאדם יותר מאשר היחסים שלה עם שבתאי, דווקא משום שיופיטר פותח את ההזדמנויות והאדם נדרש להגביל את עצמו בעצמו. לעצור את הסחיפה בעצמו. עם סאטורן התנאים עוצרים באדם, אין לו את אותן אפשרויות בחירה רחבות שמעניקים קשרי יופיטר עם ונוס. הרבה פעמים אלה אנשים שניחנו בכוח משיכה בולט, יופי, עושר, או שיהיו מוכשרים בצורה בולטת. כמו שסאטורן מגביל את אפשרויות הבחירה כך יופיטר פותח אותן. וכשיש יותר אפשרויות בחירה, הדברים יותר מבלבלים. מה נכון? מה ערכי? מה כדאי? אם ניתנו כל האפשרויות הללו, מדוע שלא אקח אותן? זה בדיוק כמו האדם שיש לו כסף מול זה שאין לו. אם יש לי כסף הרי שבי תלוי על מה אוציא אותו. על בגדים או על לימודים או על תרומה. ואם לתרום, למי לתרום. כשאין לי כסף אין התלבטות. כל שיש מוקדש לקיום. וכך זה בכל תחום. אם אלו הזדמנויות עבודה או הזדמנויות לקשרים ונישואין או אפשרויות לנסוע או ללמוד את זה או ההוא. מה נכון לי? מה נכון להתפתחות שלי? במה אבחר?

יופיטר, המורה הראשון בין השלושה, כשהוא בקשרים עם ונוס הוא מציב את האדם במקום הזה של אפשרויות רבות בתחומים רבים, והשאלות הללו שהאדם שואל את עצמו הן הצעד הראשון בכיוון אותו מבקשים כל המורים: להבין כי הרבה תלוי בנו. כי גורלנו אינו חתום וסגור אלא יש הרבה שאנו יכולים לעשות. שאין אנו אוטומטים של החינוך, התנאים, הסביבה, הגורל או המפה. שיש בנו פוטנציאל רחב הרבה יותר מהנראה לעין ואיננו יכולים להוסיף ולהסתתר ולהצדיק את מעשינו מאחורי מחשבה פאטליסטית. הטוב והשפע שמביא יופיטר בקשריו עם ונוס, בין אם יהיו אלו זויות הרמוניות או דיסהרמוניות או צמידות, יש בהם אחריות מחייבת.

יחסי יופיטר עם ונוס מזכירים לי סרט ישן-נושן שראיתי פעם בשחור-לבן. הוא נקרא ,The Bet ההתערבות. מסופר בו על עשיר שהתערב עם ידידו על כך שאדם אינו יכול לחיות לבדו ועם עצמו ולהישאר שפוי. הצעיר טען שכן, העשיר טען שלא. העשיר הציע לידידו כי יאפשר לו לחיות בחדר שחלונותיו מכוסים ובו יינתן לו כל שיבקש, אבל ממש הכל. כל שעליו לעשות הוא לרשום ולהחליק את הפתק מתחת לדלת, והדברים יונחו לפתחו למחרת היום, בתא קטן שהיה צמוד לחדרו. כל שיעלה בדעתו יקבל. לא יהיה עליו לעבוד לפרנסתו, אין ממנו שום דרישות ומגבלות, אבל יהיה עם עצמו. בנוסף לכך היה טלפון בחדר, ובכל רגע בו ירצה יוכל להרים את הטלפון ולהגיד שהוא מבקש לצאת מאותו החדר ולוותר על ההתערבות ללא שום תשלום. ההתערבות היתה לחמש שנים.

בשנה-שנתיים הראשונות הבחור ביקש אוכל טוב, אלכוהול, חוברות זולות, סיגריות וכאלה. כשהסרט נפתח אנו רואים אותו בתחתית היאוש, זקנו מגיע עד חזהו, עיניו טרוטות מחוסר שינה והוא בהתמוטטות עצבים מוחלטת, פוסע יחף על זכוכיות בחדרו המטונף, זכוכיות שנותרו מבקבוק ששבר בתיסכול, וכולו על הסף של להרים את הטלפון ולהשתחרר מהסיוט.

אבל אז הוא משנה את הרשימה. הוא מבקש סכין גילוח וסבון, מים חמים, מגב וחומרי ניקוי, שולחן כתיבה וכלי כתיבה, תמונות מסויימות, ובעיקר, ספרים מסוג מסויים מאד. המשרתים בצד השני של הדלת המקבלים את הרשימה שהשתנתה מתבוננים זה בזה ויוצאים דחופים למלא את מבוקשו. והוא מתחיל ללמוד מאותם ספרים. לומד חוכמות שונות, עתיקות כחדשות, ממלא מחברות בשאלותיו ומסקנותיו, לומד מדיטציה, מזמין אוכל ושתייה מסוגים אחרים. עושה ניסיונות כאלה ואחרים עם עצמו, עד שהוא בונה לעצמו סדר-יום מדוקדק.

כשהטלפון על שולחנו מצלצל לומר לו שהחמש שנים חלפו והוא ניצח בהתערבות, הוא מרים אותו בהיסח הדעת, שב ומניח אותו, וחוזר להשלים את המשפט שכתב באותו רגע. זו הכוונה בכך שהקשיים עם יופיטר גדולים מאלה של שבתאי. כשיש לך הכל – הדברים תלויים בך. אין מאחורי מה להסתתר.

הפתיח לשיחה "ונוס-יופיטר" מתוך הספר השלישי.