איכשהו, יש לי חיבה יתרה לזויות דיסהרמוניות. כל פעם שאני כותבת על זויות אלה מתחשק לי לשתף אתכם, ואיכשהו הזויות ההרמוניות נותרות מיותמות. עקרב-גדי שכמוני...

הנה:

ונוס-יופיטר בזויות דיסהרמוניות

שלוש הדיסהרמוניות הגדולות 90, 150 ו 180 כשהן מחברות בין שני מיטיבים אלה, יופיטר וונוס, הן מבלבלות ביותר. מכיוון ששני כוכבים אלה קשורים במתיקות ובחיים הטובים ולא במאמצים והגבלות, נוצר פרדוקס בין אופי הכוכבים לבין אופי הזוית.

וכך זויות אלו עלולות להתבטא במחלות השפע – יותר מדי אוכל או שתייה, יותר מדי כסף או חופש, יותר מדי הבטחות וציפיות, יותר מדי יופי או פרסום או תהילה... לעיתים תיראה נטייה להשמנה או עודף סוכר בדם, לעיתים בזבנות ותאוות קניות, נטייה להימורים או אלכוהול וצורך לגַרות את החושים באופן כלשהו – כולם נובעים מהשאיפה לחיים קלים וצורך להרגיש טוב כל הזמן. הרבה תלוי בכוחם של שבתאי וכירון באותה מפה ועד כמה הם עומדים כטריז לנטייה אפשרית זו.

לעיתים לא יתבטא דבר מאלה, אולם הנושא של הבטחה עלול לעלות. זויות דיסהרמוניות בין יופיטר לונוס עלולות להתבטא בהבטחות מנופחות שלא מתקיימות, לעיתים בן-זוג שנמלט ברגע האמת, שותף שהיה אמור להשקיע ותחת זאת מתגלה כטפיל קל דעת, הבטחת ירושה או עיסקה שכמעט ונחתמה, חוסר צדק משפטי או אויב חורש-רע שיצא זכאי, וכאלה. הדרך להתמודד עם זויות אלו היא תמיד "לצפות לרע ביותר ולהתפלל לטוב ביותר", להוריד את סף התמימות ולהתחבר לאנשים שהם זהירים וחשדנים, שיעזרו להוריד את סף הציפיות.

אנשים עם יופיטר-ונוס בזויות דיסהרמוניות הם רגישים לעוולות חברתיות ומבקשים לשנות את פני הדברים. מחפשים את הנוסחה, את הפילוסופיה אשר תיצור הרמוניה והגינות בחברה. מאמינים באפשריוּת של זה. יש משהו כמו מסמא בזויות אלו השומר את האדם בתמימותו, ולעיתים יחלק את העולם בצורה סכמטית ולא טבעית לרעים מאד וטובים מאד. אנשים העשויים להביא מסר חשוב דרך אמנות, דת, ספרות, או באורח חיים טבעי יותר.