יקירה,

ברגע בו נולד לנו ילד - הדאגה לו או לה הופכת להיות חלק מהורידים. 
ככה זה.  
העניין הוא שהרבה פעמים הדאגה הטבעית הזו מחפשת לה מחילות ודרכים לא מציאותיות
להצדיק את עצמה.
הדאגה היא טבעית ובריאה ונכונה, את אמא ולא היית אמא בלעדיה,
אבל לחפש סימנים מדאיגים, אם במפה ואם בדרכים אחרות, 
זוהי הדרך הכי עקומה והכי לא נכונה שנוכל לבטא בה את הדאגה הבריאה והטבעית
הזו. 
לשאלתך,
הפרשנויות לזוית הזו שהבאת רבות כמספר האנשים שיש להם אותה בעולם,
ואין שום דרך שאת או מישהו יוכל לדעת כיצד תתבטא אצל בתך,
אם בדרך של הצלה (פלוטו), או שיהיה לה את הגבר הכי נפלא ומסור בעולם (מרס),
או שתבחר במקצוע פלוטוני (כמו פסיכולוגיה נניח) או שתהיה רקדנית פלמנקו,
שגם זה מתאים מאד לזוית המסויימת הזו.

עשי לעצמך ולבתך טובה גדולה, תמחקי את המפה שלה מהמחשב.
וברוכה הבאה בצל קורתנו