סֶס-קווִיקווָדְרֵייט (135) יופיטר-סאטורן תביא לאדם התנסויות לא פשוטות בכל הנוגע להתנהלותו מול מוסדות החינוך, הדת, הצבא והמשפט, התנסויות שנראות לו לחלוטין לא צודקות. אלה אנשים המבינים היטב את חוקי העולם, החברה והממסד, ובכל זאת, משהו לא מסתדר. יש בהם תחושת הצלחה טבעית המהולה בדמם, אך מתקשים להגדיר את שאיפותיהם או להגשימן בדרך המקובלת. מבקשים הצלחה וחשים זכאים למעמד והשפעה, אך שבים ונתקלים בעיכובים הנראים בעיניהם לגמרי תמוהים, העומדים בדרכם אל הפסגה.

לכל אדם יופיטר וסאטורן במפה, וכל אדם נדרש ללמוד בחייו על הגינות ועל נחישות, אם הוא מבקש להגיע למשהו עם עצמו. אולם עם °135 ביניהם דרישות אלו הינן חמורות ובלתי סלחניות. דומה כאילו מה שנסלח לאחרים בקלות רבה כל כך – תופס אדם זה בקודקודו, והוא נענש במלוא החומרה על דברים שנראה ש"כולם עושים". לעיתים הזוית תספר על שערורייה ציבורית, בין אם יש לה בסיס אמיתי ובין אם לאו, וכך או כך, אדם נאלץ לעמוד ולהגן על דרכו ויושרו, ורוב כאב ותיסכול.

תגובתו של האדם לאירועים אלה, השבים וחותכים בחייו, יכולה להיות או להילחם עד חורמה, להיאבק ולא להניח עד אשר יוכיח את צדקתו או את יכולתו. או שהוא יכול לבחור בדרך ההפוכה – לעזוב לזמן מה, לפרוש ולהרהר, ולאט לאט, מתוך שלוות המרחק, להבין את טעויותיו והפרזותיו. הדרך הראשונה היא דרך ללא מוצא ברוב המקרים, ואילו הדרך השנייה משרתת את מטרתה הנסתרת של הזוית. כך או כך, אדם צריך לעשות משהו לפתור את הבעייה, ולא להניח לדברים להסתדר מעצמם.

 הביטוי של זוית זו בגילאים צעירים הוא מיוחד גם כן. לעיתים יהיה ילד המקבל דחיפה ועידוד בלתי פוסקים משום הפוטנציאל הגבוה שהוא מגלה, והוא מתפתה לחשוב שהוא באמת נעלה ומוכשר יותר מאחרים. גישה זו, אם תתבסס בו, תשוב ותכה בו כבומרנג בבגרותו. במקרים הפוכים הילד מרגיש כי אחד או כמה מהמורים מתנכלים לו, דורשים ממנו פי שמונה ממה שהם דורשים מאחרים, מקפחים אותו בציונים או תפקידים או מילגה שברור שהוא זכאי לה, ודומה שהם מעכבים אותו בזדון ואינם נעצרים לראות מיהו באמת או מה עומק יכולותיו. במקרים אלה תחושתו של אותו ילד או תלמיד היא נכונה. אך במידה וחוסר עידוד זה מעורר בו ספק עצמי מבלי לשבור את רוחו ושאיפותיו – הרי שהרווח ההתפתחותי כולו שלו בהמשך.

סס-קוויקווָדרייט יופיטר-סאטורן מצביעה מצד אחד על יכולות רבות הטמונות באדם ועל ידע, סמכותיות ויכולת רבה. אין היא מתכחשת ליכולותיו המוכחות, אבל דורשת ממנו לצמצם שאיפותיו ולא לקבל הצלחה והישג כזכות מובנת מאליה. היינו, להעלות דרישות מעצמו ולהנמיך ציפיות מהסביבה. ככל שאדם עם זוית זו יהיה יותר נינוח ומֵכיל מצד אחד ופחות כועס, נאבק ומשתחץ מצד שני – כך הקשיים וההפרעות שהיא תעמיד בדרכו יהיו מינוריים יותר, ולעיתים אף לא מורגשים כלל. 

 ועדיין, עצם הזיווג יופיטר-סאטורן הוא מלא שאיפה וחזון מטבעו וקשור בהשגת מקום ועמדה בעולם, והישגים כאלה לא מסתדרים עם גישה של כניעות וביטול עצמי. אי לכך אדם עם זוית זו במפה יצטרך פשוט ללמוד שלא לצפות מאחרים לדבר זה או אחר, ובמיוחד לא מבכירים והורים. לדרוש מעצמו שקיפות והתנהגות ישרה ומוסרית פי כמה וכמה מהמקובל סביבו, גם להשקיע פי כמה בעבודתו או ביצירתו, ולא להשוות עצמו לאחרים, לא לטובה ולא לרעה.

אין אלו דרישות פשוטות, אולם אדם עם זוית זו במפה חש אותה בתוכו ומבין בדיוק על מה אני מדברת. הוא מכיר מזכרונותיו את דרך החתחתים המובילה להצלחה, והוא מבין היטב מה משמעותו של מעמד ושימוש לא נכון בו. מה משמעותם של חוק וערכים שאין בהם סדק ופירצה. וכך, באין בו ותרנות עצמית, הרי שהמעמד וההצלחה המגיעים לו בזכות כשרונו, תבונתו, השקעתו ואופיו הטוב אכן יגיעו אליו, גם אם קצת יותר מאוחר מהמצופה.

(ליאונרדו דה וינצ'י, צ'ה גווארה, אלפרד אדלר, ריצ'רד גיר, פרנק אבגנייל, חווה אלברשטיין ו... גבגוב שלנו)