Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
11:26
אני אספר לכם מה עלה לראשי פתאום.
אני לומד למתכונת בהיסטוריה, ונתקל בנושא של חורבן בית שני.
ואז עולה בי מחשבה, מה שקרה ליהדות, זה המעבר בין עידן הדגים לדלי.
נכון, עדיין לא נכנס עידן הדלי, אבל לדעתי זו הייתה ההתחלה.
בעבר, היהודים שמרו על אורח חיים מאוחד, כולם הלכו לבית המקדש, זה היה בשבילם כל חייהם,
זה היה בשבילם אלוהים, זה היה הכל, מבחינה חברתית, כלכלית ורוחנית.
אבל לאחר החורבן, הכל פשוט נעצר, הם איבדו את מרכז חייהם! הם הרגישו מנותקים מה' פתאום.
ומשם התפתחה היהדות המודרנית, של כל אחד מתפלל לעצמו, וחיזוק הקשר בין יחיד לאלוהים.
שזה בעצם עידן הדלי, נוצר קשר אישי וישיר עם אדם לאלוהים, פתאום לאדם יש זכות לדבר איתו,
כבר לא מקריבים קורבנות בצורה פרימיטיבית, אלא מסגלים את התפילה, וזו מהות עידן הדלי לדעתי(מהבחינה הרוחנית), ורואים את זה טוב מאוד בהיסטוריה.
14:37
למעשה, זה היה בדיוק במעבר מעידן הטלה לעידן הדגים. חורבן הבית השני התרחש בשנת 70 לספירה וישוע, מבשר עידן הדגים נולד ב 4- לספירה. היהדות בעידן הטלה היתה יהדות של הקרבת קורבנות (צאן ובקר- טלה) וזבחים (מזבח- אש, דם- טלה) של פולחן מעשי וברור, מוחצנות, של מקום פולחן יחיד, של מלחמת החורמה של המונותאיזם בעבודת האלילים, של אל יחיד וקנאי, של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" של מלחמות וכיבושים, של אותות ומופתים, של אל שמעל הטבע, שמשהה את כוחות הטבע, נלחם בהם. של דת מתבדלת שחשה מאויימת מכל יתר הדתות האחרות ועל כן ביטלה אותם ונלחמה בהם. עידן הדגים התחיל עם חורבן גדול ליהדות, חורבן שאפשר לומר שהוא פלוטוני. מכאן, היהדות חיפשה לעצמה דרך חדשה להתקיים, והיא מצאה. בעידן הדגים המוקד עבר לתפילות ובעיקר לתפילות בציבור, בקהל, מה שלא היה קיים לפני החורבן. בתי הכנסת הראשונים של שלפני החורבן היו בעיקר מקום של כינוס- מעיין מבני ציבור וגם הוקדשו ללימוד תורה. אחרי החורבן, הם התחילו להחליף את המקדש כמקום פולחן, רק שהפולחן הזה היה פנימי, רוחני, פולחן של תפילה, של כניעה לרוח, לכוח שגדול מאיתנו. התחילה להתפתח התורה שבעל פה עם כל הספרות התורנית שנכתבה אז- עם חתימת המשנה וכתיבת התלמוד ולאורך הדורות יצירות תורניות רבות וחשובות כמו שולחן עורך ומורה נבוכים שהוקדשו למימד ההבנה, הרעיון שמאחור, לפילוסופיה. היהודות חוותה רנסאס רוחני אדיר בעידן הדגים ובין היתר גם התפתחות של תורת הקבלה ולאחר מכן גם החסידות. המקום המרכזי שהרבנים קיבלו, לא ככוהנים מורמים מהעם אלא של חכמים שבאים מתוך העם וסביבם תלמידיהם שחוסים תחת חסותם הרוחנית כמו הגורו במזרח.
לקראת עידן הדלי החלה מגמת החילון, נוצר היהודי החילוני ומעניין מה עוד יביא עידן הדלי ליהדות.
17:55
08/3/11
Offline
היי עידן ואלי (-:,
אהבתי את הכתוב, אך אני קצת אסיט את הדיון ממסלולו. ספינקס(בכל זאת) "מגמת החילון" לדברייך, היא הדבר הרחוק ביותר מהתיאולוגיה היהודית, עם כי יש שיגדירו אותה כ"דת" משל עצמה. החילוניות איננה המרכז הדתי האולטימטיבי, היא באמת רק קיבעה את עצמה ומעמדה באופן זמני עד אשר תבוא לה "דוגמה" אחרת שתתפוס את מקומה ותחליף אותה, אני מהמר על ה"ניו - אייג'" לא רק כתנועה, אלא כעל דת של ממש שמנסה להיכנס כתחליף - לאמת! הכול אגב מגובה בתמיכה של הגופים שאמונים על דחיפה של רעיונות כאלה, נסה את האו"ם ואונסק"ו שדרך קבוצות שמקבלות מימון מהם, דוחפות רעיונות תיאוסופיים לראשיהם של ילדינו, ללא כל הסכמה אמיתית מההורים שהם הפטרונים האמיתיים של הילדים, עיסוק רעיוני שמדבר על אמנוות פגניות כמו "תפילות שמש"(מה הם הדרואידים מאירלנד? - בקיצור מונותיאזם זה לא), בקיצור הכול מוכן להפצת ה"דת החדשה"(כי צריך להחליף את הישן בחדש, לא?!). בעיניי היהדות במניעת הרעיונות הזרים לה שמרה במהלך השנים על שפיות עמה. אגב מורה נבוכים שבתקופתו נחשב אף לדבר כפירה, זה עוד כלום. לאחר שתורת הקבלה הפכה פרוצה(ב"זכות" רבי יצחק לוריא האר"י הקדוש) וכל הדיוט החל להתעסק בה. קבלה להזכירכם, זה מאגיה כישוף... לא פשוט העניין הזה. תורת הסוד לא בכדי הורחקה מאיתנו ורק מעטים זכו להתעסק בה, לאחר שהבינו את כל משמעויות הפשט, הם זכו להתעמק בסוד וביצירה. אישית אני מתרחק מ"מקובלים" שעוסקים בזה, זה אותו דבר כמו ללכת למכשפים\מרפאים באפריקה או לעסוק בוודו, מעדיף, להבין קודם מה זה אומר להיות יהודי ע"פ המסורת עם התכנים וטעמים שקיימים ברעיון, האם יש בהם את היכולת להתאים את עצמם לימים האלה(ולא באופן רפורמי) ומה זה באמת להיות "יהודי"?... עדיין שואל. בכל אופן כל יום שעובר כשאני מגלה עוד נדבכים מההיסטוריה שלנו, יוצא שאני מאוד מעריך את ההקרבה הרצון והדבקות באמת ובצדקת הדרך, בגדול אנחנו עם אם הרבה יותר חסדים מאשר עוולות, שלא נחשוב אחרת,וזאת למרות הצורך התמידי לרדת על עצמנו... בעצם מה זועק יותר "יהודי קלאסי" מלהיות מסוגל לרדת על עצמך, הא?!
"ככל שאני לומד יותר, אני מבין כמה מעט אני יודע"
1 Guest(s)
