Topic RSS23:07
שלושת החיות של התקופה האחרונה. של העבר הקרוב. חיות שהופיעו פיזית בחיי.
דורבן וינשוף.
ולאחר מכן דרור מת שמישהו רדוד קשר אליו חוט ושיחק איתו. הוא חטף ממני צעקות ואני קברתי את הקטן אחר כך. היה מרגש. משמעותי כואב ומשחרר...
בכללי שתי חיות מנחות של העבר הרחוק ושל תקופה ארוכה יותר שמאחורי. הם אם אני לא טועה: לטאה ופרפר.
מדובר על ההופעה הפיזית לא על פריסת קלפים או משהו כזה.
מה דעתכם? אשמח לשמוע על הדורבן הינשוף והדרור...
5:11
16/10/10
Offlineעצוב, האכזריות של אנשים.
יכולה רק לומר שבמשך כ-3 שנים היו לי מפגשים מיוחדים עם פרפרים. חלקם יפהפיים, חלקם קצת מאיימים.
מפגשים פיזיים, עם פרפרים חיים שנחתו עלי , מתים, חלומות, וכל מני מקרים מוזרים נוספים. הם הסתיימו בחלום אחד חשוב בו הפרפרים הפכו לציפורים. (אני חושבת... מאז שקט בגזרה).
אני חושבת (ובעזרתה של גבגוב) שזה בהחלט סימל שינוי לא מודע אצלי ובחיי. לא יכולה בדיוק להצביע, כי אנחנו משתנים בכל מקרה. אבל העובדה שהתחילו לפקוד את חלון ביתי ציפורי דרור בכמויות, מה שלא קרה קודם (קצת מזכיר את היצ'קוק, זה קורה בשבתות, באה לה אחת לעדנית קטנטנה בחוץ, ועוד אחת, ופתאום מגיעות להן להקת ציפורים ומתיישבות על החלון, מממ, הפחד שלי שהן ת כנסנה ואז לא תוכלנה לצאת ) בכל אופן לדעתי זה מראה שהאנרגיה בחיי השתנתה.
0:54
סול, נשמע מדהים 
אני אוהבת דרורים, ציפורים חמודות.
מגי, תודה על הפירוש של הדרור - חידשת לי!
הנה מה שרושמים עליו ברשת – מייצג הערכה עצמית או ערך עצמי.
נושא החופש לא מוזכר כאן, אבל לאור פירוש השם דרור בעברית הוא הכרחי לדעתי (ואני צריכה לבדוק, אבל לדעתי גם בספר "שפת החיות" שתורגם מאנגלית מוזכר עניין החופש בהקשר לדרור):
Sparrow: Self-Worth
The sparrow is one of the most common birds around, yet it has flourished when other species have failed. It reflects self-worth. If a Sparrow totem has entered your life, ask yourself if you know your own self-worth. The sparrow will show you that even a common little bird can triumph. The song sparrow reflects the chakra energy awakening from the heart and throat. It reminds us to sing out our own song of dignity and self-worth.
23:02
עבר- אהבה מתוקה, עדינה ותמימה.
הווה- חלומות, אינטואיציה, להקשיב לאותות ורמזים.
עתיד- מאבק. יתכן גם מאבק עצמי מול יצרים או צדדים שלא בריאים לך.
התמימות של הצבי בעבר ביחד עם הלטאה בהווה שרמזת לך לחדד את תחושות הבטן ויחד עם
חזיר הבר בעתיד- אני חושב שהשילוב הזה מזהיר מפני החלטות לא שקולות שנובעות מעיוורון.
לא להכניס ראש בריא למיטה חולה.
אבל זה רק אני. לא מומחה לטוטם.
12:08
17/10/10
Offline
אוקיי. שימו לב לזה:
אתמול, 1 בלילה. חזרתי במכונית אחרי פגישה ארוכה עם חברה טובה שהמון זמן לא היה לנו
זמן להיפגש. תמיד השיחות איתה מאוד פלסופיות ומאירות.
אז אחרי פגישה כזו אינטסיבית אני באוטו בדרך הביתה. ואכשהו, חוצה את הדרך, יצור מעופף בשמיים,
בצבע חום, הוא לא עף כמו ציפור, הוא עף בכבדות, לאט… משהו אפלולי ונעלם באנרגיה שלו. אני מתעכבת
ממש עוצרת האוטו כדי להסתכל- וכן, זה מה שחשדתי – עטלף!!!!!!!!!!!!!!!!
ככה, חוצה את הרחוב שבדרך לבית שלי…. ב-1 בלילה. העיניים שלו נצצו.
זה היה די מפחיד.
(אני מנסה לחשוב מה הרקע לפגישה עם החבוב הזה. אני זוכרת שהצורה שבה סגרנו את השיחה, זה
שאמרתי לה- שמה שהכי משגע אותי כרגע, זה שאני לא יודעת מה אני באמת רוצה מהחיים שלי. וזה
משגע אותי כי תמיד הייתי יודעת. הייתי יודעת מה מתאים לי ועל מה אני חולמת...להיות רופאה. אבל עכשיו,
אני כבר לא רוצה את זה יותר. ואני לא יודעת מה אני באמת צריכה לעשות, מה באמת אני רוצה יותר מהכל,
וזה בלתי נסבל )
![]()
no one forgets the truth,they just get better at lying
19:47
מדהים! אני אוהבת עטלפים :) מוטיב חוזר לאחרונה, לא? 
מה שרשמת מתאים מאוד. העטלף מראה על מטאמורפוזה, על לידה מחדש. המערות ששורצות עטלפים מסמלות את הרחם והחושך וההבשלה. העטלף הוא מן כניסה לרחם ומעבר אל מקום חדש ומגובש ואחר. בשלבי העטלף יכולים להיות בלבול, פחד מהלא ידוע. אבל העטלף מראה שזה חלק מהתהליך.
22:07
17/10/10
Offlineחחח ניראה לי שלא כל כך היית אוהבת אותם אם הם היו חוצים לך את השמיים באמצע הלילה
כשאת בתמימותך חושבת שאת סתם חוזרת הביתה 

את חושבת שמה שרשמתי מתאים?! את מתכוונת לאי ודאות הזו? כניראה, אבל, אני חושבת שהעטלף
מחייב גם לצאת מהאי ודאות ולהתעמת עם השדים של עצמך. ואני כזו פלוטו ב8 חופרת, שלפעמים נידמה
לי שאין שד שלי שלא הוצאתי לו את המיץ בניתוחים. אז מה עכשיו?
פוף.
no one forgets the truth,they just get better at lying
16:19
ג'ס,
כן, מה שתיארת בשיחה נשמע מתאים. האי ודאות, הבלבול, ומה שמשתמע מזה - שאת בתהליך התפתחות וגיבוש לכיוון מסויים [שכנראה קשור בהמשך הדרך - לימודים וכאלה. ואולי בעוד דברים]
אצלי בעבר העטלף איכשהו היה קשור לתהליכים שלוקחים זמן. כלומר, אם זה נכון, אז כשמופיע עטלף כדאי לקחת נשימה ארוכה, להתאזר בסבלנות. לחפור? אם צריך, למה לא? ואולי גם להתעסק בדברים אחרים ולא לחשוב על זה. מה שמתאים לך. בכל מקרה, זה תהליך בלתי נמנע.
19:50
עטלפי פרי עושים חיים בארץ. יש ישובים ששורצים בעטלפים כל הזמן, ישובים לדוגמה עם
עצי תמר או פיקוס השדרות. בתל אביב לדגומה העטלף הוא "הציפור הלאומית". כשגרתי בתל אביב
אני זוכר שההליכות בלילה דמו להליכה בתוך מערה שורצת עטלפים.
פעמיים גם עטלף לשלש עליי.
מצד שני, כשאני חושב על חיי אז והיום (ובסך הכל זה לא היה מזמן כל כך) אני בהחלט לא באותו
מקום בחיים.
20:31
17/10/10
Offlineוואלה. הזוי ביותר. אז כאילו היום אתה גר באיזור שאין בו הרבה עטלפים? בהתאם לשלבי התפתחותך?

אה חחחחחחחחח העטלף שלשלש עליך מזכיר לי סיפור מצחיק
לפני כמה זמן התווכחתי עם חברה שלי כזה בצחוק, ישבנו בחוץ וחיכינו לאוטובוס. פתאום הגיע עורב ולשלש עליה
אז אמרתי לה שזה מה שקורה שמתעסקים איתי <סמיילי שטני חחחח>
אה ויגאל-
מה הכוונה בחניכה שמאנית? זה נשמע מגניב
no one forgets the truth,they just get better at lying
1:46
18/10/10
Offlineוואי העטלפים בת"א זו באמת תופעה הזויה שלא הכרתי לפני. מתאים אבל - חיית לילה לעיר של חיי לילה. חח לא נעים משהו המתנה שהשאירו לך אלי. בתור אדם מאמין יש מצב שאם משהו כזה היה קורה לי היתי מסתגר באיזו מערה כמה ימים לחשוב מה כבר עוללתי.
אתמול הלכתי עם חברים למסיבת טבע בדרום. מסיבת טבע משמע אלפי אנשים שרוקדים תחת יריעות בד מאולתרות בשטח הפתוח. המסיבה, למרבה טמטומם של המארגנים, נקבעה מראש לאזור צהלים, קרוב לעזה. ואתמול הרי הייתה את ההסלמה בדרום. התלבטנו נורא אם ליסוע או לא ובסוף החלטנו שכן, ושיהיה מה שיהיה, ולסמוך על הצבא שהאזור לא נמצא תחת סכנה. ההחלטה אומנם התקבלה בלב שלם איש איש לעצמו אבל כמובן שקינן החשש שמשהו יקרה.
ושיצאנו, חבר שלי שכח את הפלאפון בבית של חבר אחר, והיינו צריכים לחזור. החבר הזה מצידו, עם שחזרנו, שכח את התיק שלו בבית גם כן, ושוב חזרנו. ועברנו גם אצלי בבית לפני היציאה, וגם אני שכחתי את התיק עם הכרטיסים ושוב היינו צריכים להסתובב.
והיו עוד כל מיני עיכובים ובעיות. תדלוק איטי במיוחד, מערכת באוטו שפתאום החליטה שהמגעים לא לרוחה וסרבה לנגן את הדיסק שנועד ככה לחמם את האווירה.
ואם זה לא מספיק, לפני שאספנו חבר נוסף מיישוב בסביבה, חצה את הכביש בריצה שועל שהיה כ"כ מבוהל שהוא חזר על עקבותיו ושב לצד הכביש שממנו הוא הגיח.
ואני יושב באוטו וחושב מה זה החרטא הזה?
ובסוף הייתה מסיבה מצויינת ושגרתית להפליא וחזרנו הבייתה שלמים ובריאים ותודה לאל קוללולולולו.
מוזר.
1 Guest(s)
Log In
Register



