Log In
Register
Login with Google
Topic RSS
3:21
Moderators
10/10/10
Offline
.
בעקבות שיחה מסויימת שהיתה לי היום, חשבתי הרבה על הנושא של טוב ורע.
היכולת שלנו להבחין ביניהם קשורה קודם כל ביופיטר.
יופיטר קשור באמת, קשור בחוקי הנצח, קשור באותה יכולת אינטואיטיבית הקיימת בכל אחד מאיתנו
להבחין בצורה טבעית בין מהו מעשה טוב ומהו מעשה רע,
בין אם אנו עושים, ובין אם עושים לנו.
אמת יופיטרית זו מתורגמת אחר כך על ידי סאטורן לחוקים ודינים ברורים של מותר ואסור,
חוקים שאנו מבקשים להתחייב אליהם.
חוקים התואמים לזמן ולמקום.
אך שבתאי לא מסתפק בניסוח ובאכיפת החוקים. שבתאי בכל מפה יוצר תנאים מסויימים
שבהם אין אכיפה, מלבד האכיפה הפנימית.
תנאים שבהם יש הזדמנות ויכולת
ואפילו דחף לעשות את האסור, לחצות את הקוים האדומים,
לעבור על הטאבו
להרשות לעצמו את מה שהוא אוסר על אחרים…
ואז מופיע עיקרו של שבתאי – המאבק מול הפיתוי והיכולת לבחור בדבר הנכון.
היכולת לדרוש מעצמו יותר ממה שהוא דורש מאחרים.
היכולת שלא לנצל עמדת כוח, לא להתפתות,
לא למעול באמונם של רכים וצעירים, לא לנצל לצרכים של כוח ואגו את
תמימותם ופגיעותם. לא לעקם את החוק גם כשאפשר ואיש לא רואה…
כל אלה הזכירו לי את השיחה "שבתאי וה'איד'" מתוך הספר,
והלכתי והעליתי אותה לאתר.
https://www.megiadam.com/wp/wp/%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%99%D7%93
7:35
מגי אדם אומר:
.
שבתאי בכל מפה יוצר תנאים מסויימים
שבהם אין אכיפה, מלבד האכיפה הפנימית.
מגי, את יכולה להרחיב את זה? איך רואים את זה במפה? איך רואים שאין אכיפה מלבד פנימית? והאם אפשר ממש למקד את מקום הפיתוי?
9:31
Moderators
10/10/10
Offline
.
בטח שאפשר, שיר
12:37
ואיך ממקדים את זה? בית + מזל + זווית של שבתאי? איך יודעים איפה הוא יהיה חזק ואיפה הוא ייפול לפיתוי?
12:46
16/10/10
Offline
מגי, מאמר מרתק.נכון. ומזכיר כמה החיים קשיםJ
כאחת שחיה את המולות הזו על האופק וה-DC
אני מזדהה עם כל מילה.
עשה, תעמול, אחרת יהיה רע, מול תזרום, תאמין, הכל עניין של טיימינג, גם תנוח ותראה איך הדברים מסתדרים. מאבק תמידי.
אני תוהה כמה יופיטר באמת מתעסק בקטנות, באמת שלו, נראה לי שהוא רק במקרו ונראה לי שסאטורן מתעסק דווקא בקטנות אצל אנשים שהם ישרים מטבעם.
אצלי סאטורן מעלה לפני ה-DC. כבית 6- הוא מולך על השגרה, והעבודה.
אני אתן דוגמא להתלבטות סאטורנית-
אם נאלצתי להשאר מאוחר יותר (אני לא מקבלת שעות נוספות) האם מגיע לי לקחת מונית הביתה?
אם הבת שלי חוזרת, אז בוודאי, אבל אם לא, מונית זה יקר, אבל למה שאסע עכשיו שעה באוטובוס, כשזה הזמן שלי לכתוב? אבל מונית ע"ח העמותה? והאחריות שלי. אז זה מנדנד ומנדנד.
לפעמים אני מרשה לעצמי ופעמים לא.
והמאבק הוא בלתי פוסק. תתעמלי, חייבים לשמור על כושר, ויופיטר ממול צועק- לא, חייבים גם לנוח, כי אז זה עובד יותר טוב (וזה נכון, המנוחה חשובה) . (כנ"ל גם בכתיבה).
ולכן בא לי להשאר ילדה. כי אז את האחריות וההחלטות אני משאירה למישהו אחר. לבודס למשל שנותן לי אישור.
או- שהבת שלי תעדיף שאני אאשר לה להשאר בבית אם קצת כאב לה הראש, כי אחרת היא תתייסר עם המצפון. והמצפון...אויש.
וסאטורן בבית 7- מניחה שגורם לך לברוח כדי לא לקחת אחריות ומחוייבות. (זה הלהשאר ילד).
13:54
17/10/10
Offline
מאוד מעניין מגי, תודה.
סול..אהבתי את מה שכתבת :) אני חושבת שבסופו של דבר- בהחלטות האלה, האינטואיציה- אמורה
להכריע- כמו שמגי כתבה- קודם כל, הזיהוי של טוב ורע- עובר דרך יופיטר האמת הפנימית... ואח"כ,
מתרגם בפועל למעשים ותוצאות.
בעבר היו לי גם כן המון התלבטויות דומות לאלה, וככל שלמדתי להקשיב למה שמרגיש לי נכון ולא
להכריח את עצמי, אז ראיתי שבאמת התוצאות טובות יותר 
no one forgets the truth,they just get better at lying
14:19
לפעמים שבתאי מפספס לגמרי את העניין של הטוב כי זה לא נושא אותנטי שלו.
בלי הדרכה של צדק, שבתאי עיוור לטוב ורע. הוא יודע רק מה מקובל ולא מקובל
או מה פועל ומה לא פועל.
הצרה עם שבתאי שהוא עלול להיות צודק ולא חכם.
כלומר, לאכוף את הצדק או החוק בצורה הגסה והמזיקה ביותר בלי לרדת לניואנסים
של המורכבות האנושית.
צדק יודע טוב יותר. הראייה שלו רחבה יותר, כוללנית יותר. הוא לא רואה את המציאות במובן
של שחור ולבן, הוא חכם יותר, קולע יותר למטרה, כי זה תחום האחריות שלו.
אני חושב שנושא הטוב והמוסר מודגש מאוד בצמידות של צדק ושבתאי
14:22
16/10/10
Offline
זה נכון ג'סי. צריך להקשיב לאמת הפנימית והיא צריכה להיות מדוייקת ונקייה. כי אחרת נספר לעצנו סיפורים כדי לשכנע אותנו בנכונות מעשינו. וכאן אני שוב תוהה אם יופיטר מוותר לפעמים? לא על האמת בגדול ולא על התחושות, אלא בקטנות, בחי היומיום. איפה שמגי כתבה שאנשים יכולים פתאום ליפול.
אהבתי את מה שכתבת, שככל שהרגלת עצמך להקשיב לקול הפנימי, ולא עשית בכח- התוצאות היו טובות יותר. זה משהו יופיטרי. חושבת.
14:50
17/10/10
Offline
סולי,
שבתאי שלך בבית 6 או בבית 7?
no one forgets the truth,they just get better at lying
14:52
Moderators
10/10/10
Offline
.
סול, זה משום ששבתאי בוחן את התיאוריה בשטח. עם יופיטר הבנו, הפנמנו, קיבלנו.
אחלה.
עכשיו שבתאי רוצה לראות מה נעשה עם זה ברמת השטח.
עד היכן ההפנמה כבר חלק מאיתנו ומשפיעה על מעשינו, או שאנחנו ממשיכים רק להרצות על
זה ולהטיף לאחרים...
מה שסיפרת הראה שאצלך זה מופנם לגמרי, נמצא לגמרי במקום הנכון.
14:53
Moderators
10/10/10
Offline
.
שירין, כן.
הקונסטלציה שלו במזל ובבית תראה את הנושאים עליהם אנו נבחנים.
הזויות והשליטה יראו איך זה יפעל.
18:06
04/12/10
Offline
אני לא מקבל טוב ורע, אני מקבל איזונים בין מצבים נוחים ומצבים לא נוחים, כל סמליות של נתון במפה, יש לא השפעה מאוזנת הלוקחת את הדברים לשני כיוונים.
התורה מגדירה טוב כאור כחכמה וכחיים, היא אינה מגדירה את החושך כרע ואת הכסילות כרע רק את המוות כרע.
דרך להסביר דברים, כל אחד ממקום ההתבוננות שלו נמצאת בהסבר של כוכב ונוס:
פתגם: במקום שיש יותר חיבה לכסף אין משקל, ובמקום שלכסף יש משקל גדול בשיקולים החיבה מיותר.
משהוא מכיר את הפתגם מחיי היום יום.
כל אדם שופט את האחרים
לפי איך שהוא רואה עצמו
21:18
Moderators
10/10/10
Offline
.
חיימק'ה,
אתה סתם מתפלסף, אף אחד כאן לא חושב אחרת ממך.
אני לא התכוונתי לטוב ורע מבחינת המפה אלא מבחינת החיים ומבחינת אנשים
שהם טובים או רעים לנו.
הדיון הוא לא אפילו אם הם טובים או רעים לעצמם, אובייקטיבית,
אלא לנו.
נדמה לי שאלף פעמים בערך חזרתי ואמרתי שבמפה אין שום דבר טוב או רע,
וחזרתי עוד אלף פעמים נוספות ואמרתי שאלהים לא ברא שום קונסטלציה שלילית
ושכל מפה שאדם מסויים מקבל – הוא עצמו יכול לפרש אותה
באופנים חיוביים או שליליים – בכפוף לרמת ההתפתחות שלו.
זוהי אקסיומה, ואף אחד לא מתווכח על זה.
22:07
04/12/10
Offline
מגי
אני לעצמך דרך התשובה שלך על האם באופן אנוכי יש רעים או טובים לנו.
האנוכיות היא בעצם קיום מפה אישית לכל אדם אשר שונה האחת מהשנייה, ולכל אדם דרך ההתפתחות משלו, לפעמים דרך ההתפתחות מצריכה התמודדות מול אנשים אשר מפתם שונה משלנו ונותנת לנו הרגשת חוסר נוחיות, תחושה שרע לנו עם האדם האחר, או להפך תחושה שנוח לנו עם האדם האחר, אבל אין זה אומר שהצד השני רע ואו טוב, הוא פשוט בנוי שונה מאיתנו.
כל אדם קיבל בחייו כלי פנימי אשר מאפשר לו כמו מד-חום לזהות מה נוח לו ומה לא נוח לו, הוא ינסה להתקרב לאנשים, למצבים ודברים נוחים, ועם הוא מספיק נבון ויכול לזהות מה לא נוח לו הוא ילמד להתרחק ולא להתמודד מול אותם מצבים לא נוחים.
כל אחד ואחת היו רוצים שהכל יהיה מושלם שגם אנשים, מצבים ודברים יתאימו להם, אבל השלמות היא בשילוב של חיובי ושלילי ובאיזון שבינהם, צריך רק לדעת למצאו את שביל הזהב וללכת בין הטיפות.
תאומים המשלים שלו הוא הקשת הפילוסופי ולכן יש בו בתאומים את התכונה המושכת אותו לפילוסופיות.
כל אדם שופט את האחרים
לפי איך שהוא רואה עצמו
22:45
Moderators
10/10/10
Offline
נכון אמרת.
יש אדם שהוא נכון לנו להתפתחות - בלי קשר לנוח או לא נוח -
ויש אדם שהוא לא נכון...
את זה אפשר לחוש פשוט באינטואיציה.
22:57
במפה שלי למשל, מופיע שבתאי בבית ראשון, בתאומים, צמוד לזנב הדרקון. הוא יוצר משולש מדויק עם יופיטר בבית 9 ואוראנוס בבית 5.
באיזה מקום אני מציבה לעצמי איסורים והגבלות, ומאידך יש לי פיתויים להפר אותם?
23:17
04/12/10
Offline
אני קורא לאינטואיציה, מודד-חום פנימי.
כל אדם שופט את האחרים
לפי איך שהוא רואה עצמו
6:03
16/10/10
Offline
מגי, הבנתי קצת יותר. שבתאי הרי הוא אדמה, בוחן בשטח.
(ועצם זה שאני מדברת ככה לא אומר שאני תמיד מגשימה:) החוכמה במעשים).
ג'סי- סאטורן שלי מעלה לפני ה-DC. אז הוא יותר בית 7, אבל אני משערת שפלנטןת לפני הקאספ מתנדנדים בין 2 בתים. משערת...
חיים- איפה שהוא קראתי פוסט יפהפה על אי היכולת להוכיח את האלוהים. לא זוכרת אותו לצערי. אבל התורה לא מגדירה חושך- כי חושך הוא אינאור. יש אור קטן, אור גדול, אור בוהק, אבל חשוף הוא לא מדיד. הוא פשוט אי קיום האור.
כנ"ל- כסילות- היא אי תבונה. יש שכל קטן או גדול, או חוסר בשכל...
9:43
04/12/10
Offline
שווה קריאה....
פרופסור: אתה יהודי, נכון, בן?
הסטודנט: כן, אדוני.
הפרופסור: אז אתה מאמין באלוהים?
הסטודנט: בהחלט, אדוני.
הפרופסור: האם אלוהים הוא טוב?
הסטודנט: בוודאי.
הפרופסור: האם אלוהים הוא כל יכול?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אחי מת מסרטן למרות שהוא התפלל לאלוהים לרפא אותו. רובנו היינו מנסים לעזור לאחרים חולים. אבל אלוהים לא. איך זה מראה שהוא טוב אז? הממ?
(הסטודנט שתק.)
הפרופסור: אינך יכול לענות, נכון? נתחיל שוב, בחור צעיר. האם אלוהים הוא טוב?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: האם השטן טוב?
הסטודנט: לא.
הפרופסור: מאיפה הגיע השטן?
הסטודנט: מ ... אלוהים ...
הפרופסור: נכון. אמור לי, בני, האם יש רוע בעולם הזה?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: הרוע נמצא בכל מקום, לא? ואלוהים ברא הכל.אני צודק?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אז מי ברא את הרע?
(הסטודנט לא ענה.)
הפרופסור: האם יש מחלות? חוסר מוסריות? שנאה? כיעור? כל הדברים הללו קיימים בעולם, נכון?
הסטודנט: כן, אדוני.
הפרופסור: אז מי ברא אותם?
(לסטודנט לא היתה תשובה.)
הפרופסור: המדע אומר שיש לך 5 חושים בהם אתה משתמש לזהות ולשרת את העולם סביבך. אמור לי, בני, האם ראית את אלוהים?
הסטודנט: לא, אדוני.
פרופ ': ספר לנו אם שמעת אי פעם את האלוהים שלך?
הסטודנט: לא, אדוני.
הפרופסור: האם אי פעם הרגשת את אלוהייך,את טעם אלוהייך,או את ריח האלוהים שלך? האם אי פעם היתה לך איזושהי תפיסה חושית של אלוהים לצורך העניין?
הסטודנט: לא, אדוני. לצערי אין לי.
הפרופסור: אך אתה עדיין מאמין בו?
הסטודנט: כן.
פרופ ': על פי פרוטוקול אמפירי, לבדוק בדיקה להוכחה, המדע אומר שאלוהים אינו קיים. מה אתה אומר על זה, בני?
הסטודנט:כלום. יש לי רק את האמונה שלי.
הפרופסור: כן, האמונה. וזו הבעיה שיש למדע...
עכשיו הסטודנט שואל את הפרופסור.
הסטודנט: פרופסור, האם יש דבר כזה חום?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: והאם יש דבר כזה קור או קרה?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: לא, אדוני. אין.
(אולם ההרצאות הפך שקט מאוד עם מהפך זה של האירועים.)
הסטודנט: אדוני, אתה יכול לקבל הרבה חום, סופר חום,חום בוער, מגה חום, מעט חום או ללא חום כלל. אבל אין לנו שום דבר שנקרא קר. אנחנו יכולים לפגוע ל 458 מעלות מתחת לאפס, ואז נגרמת העדרות מוחלטת של חום כלשהו לא תהיה מציאות של חום כלל, אבל אי אפשר לרדת מתחת לכך. אין דבר כזה קר. הקור הוא רק מילה בה אנחנו מתארים את העדרו של החום. אי אפשר למדוד קור. חום הוא אנרגיה. קור הוא לא ההיפך מחום, אדוני, רק העדרו.
(שררה דממה באולם ההרצאות.)
הסטודנט: מה עם חושך, פרופסור? האם יש דבר כזה חושך?
הפרופסור: כן. מהו הלילה אם לא חושך?
הסטודנט: טעית שוב, אדוני. החושך הוא העדרו של משהו. יכול להיות לך אור חלש, אור רגיל, אור בוהק, אור מהבהב. אבל אם אין לך אור באופן רצוף, אין לך כלום וזה נקרא חושך, לא? במציאות, החושך אינו קיים. אם הוא כן קיים אתה תוכל לעשות אותו חשוך יותר, נכון?
הפרופסור: אז מה הטענה שלך, בחור צעיר?
הסטודנט: אדוני, הטענה שלי היא שהנחת היסוד הפילוסופית שלך פגומה.
הפרופסור: פגומה? אתה יכול להסביר איך?
הסטודנט: אתה עובד מתוך הנחת יסוד של דואליות. אתה טוען שיש חיים ויש מוות, אלוהים טוב, אלוהים רע. אתה רואה את מושג האלוהים כמשהו סופי, משהו שאתה יכול למדוד. אדוני, המדע לא יכול להסביר אפילו מחשבה. הוא משתמש בחשמל ומגנטיות אך הוא מעולם לא ראה, כל שכן לא הבין לחלוטין אף אחד מהם. לראות את המוות כניגוד לחיים משמעו להתעלם מהעובדה שהמוות לא יכול להתקיים כדבר מהותי.
מוות אינו ההיפך לחיים, רק העדרו. עכשיו אמור לי, פרופסור, האם אתה מלמד את תלמידיך שהם התפתחו מהקוף?
הפרופסור: אם אתה מתייחס לתהליכי האבולוציה הטבעיים, כן, כמובן שכן.
הסטודנט: האם אי פעם ראית אבולוציה במו עיניך, אדוני?
(הפרופ' נד בראשו בחיוך כשהוא מבין לאן הטיעון הולך.)
הסטודנט: מכיוון שאף אחד לא צפה אי פעם בתהליך האבולוציה בפעולה ואינו יכול להוכיח כי תהליך זה הוא מאמץ מתמשך. אתה לא מלמד את דעתך, אדוני? האם אתה לא מדען אלא מטיף?
(הכיתה היתה כמרקחה.)
הסטודנט: האם יש מישהו בכיתה שאי פעם ראה את מוחו של הפרופסור?
(הכיתה פרצה בצחוק.)
הסטודנט: האם יש כאן מישהו ששמע את מוחו של הפרופסור, חש אותו, נגע או הריח אותו? אף אחד לא נראה עושה זאת. אז, על פי הכללים שנקבעו ע"י אמפירית של פרוטוקול, יציב להוכחה, המדע אומר שאין לך מוח, אדוני. עם כל הכבוד, אדוני, איך נוכל לסמוך אם כך על הרצאותייך?
(החדר היה שקט. הפרופ 'בהה בתלמיד, פניו נדהמים.)
הפרופסור: אני מניח שאתה צריך לקחת אותם באמונה.
הסטודנט: זהו זה, אדוני ... בדיוק! הקשר בין אדם אלוהים הוא אמונה. זה כל מה ששומר על דברים בחיים ומורגשים....אמונה!
כל אדם שופט את האחרים
לפי איך שהוא רואה עצמו
ה חיים.
1 Guest(s)
