Topic RSSמאוד אוהבת סרט המצוייר טינקרבל. אני באמת מאמינה שלכל אחד יש איזה יעוד שאותו הוא יגיע ליישם. נושא שהוא מאוד מאוד טוב בו, מאושר כאשר מתעסק בזה, נותן שם את כל הנשמה, זה בא לו בהכי טבעי.
בגדול כיועץ אתה צריך לעודד את האדם ללכת לכיוון של הייעוד.
הבעיה שיש ייעוד ויש את הפרנסה. וזה לא תמיד הולך ביחד. לא מכל ייעוד אתה יכול לעשות כסף. לפעמים צריך השכלה רשמית ויקח מלא זמן כדי לעסוק ב׳ייעוד׳. ואז מתחילים להתפשר - ׳נשאיר את זה כהובי.. לפחות זה יהיה כחלק מהחיים׳..
אך בגיל מסויים אדם יכול להגיע למסקנה ׳לא בא לי להתפשר .. רוצה ייעוד.. אך לא יודע אך להתפרנס ממנו..׳ מה עושים? איך לעזור לחבר את שני הדברים שלא תמיד מתחברים ביחד?(התחילו שאלות של יופיטר בעקרב )![]()
איזה נושא יפה הבאת, אלינה.
העניין הוא שייעוד אינו דווקא עבודה, מקצוע, פרנסה. ייעוד הוא יותר מהותי מאשר תחומי.
אם למשל הייעוד הוא טיפול. אדם יכול לטפל באמא שלו, בילדים שלו, בחולים במרפאה או בצמחים בגינה.
או אם הייעוד הוא סדר. אדם יכול לסדר חפצים, לסדר רעיונות או רגשות מבולבלים, לסדר מילים או לסדר בולים.
או אם הייעוד הוא הקשבה. זה יכול להיות פסיכולוג כמו שיכול להיות ספרית שמקשיבה לאחרים, אמא שמקשיבה לילדים, סבתא שמקשיבה לנכד...
ואם זה מעורבות וקשרים עם אנשים אחרים. זה יכול להיות מישהו שעובד במכירות או תיווך אבל גם מישהו שלא עובד בכלל אבל מארגן אירועים משפחתיים.
או אם הייעוד הוא ללמד אז אפשר ללמד ולהדריך כל דבר, כמקצוע או לא כמקצוע.
או אם הייעוד הוא יופי אז כבר לא משנה אם אדם מצייר כתחביב או כמקצוע, או שיודע לייפות את הבית, או מתלבש יפה.
ייעוד הוא משהו שעולה מהאדם, וכן או לא יהיה קשור במקצוע שלו. וצריך לזכור שכל מקצוע, ואפילו מתחבר נפלא לתחושת הייעוד, הופך להיות שוחק או מעיק או מתסכל ברגע מסויים.
בשביל זה משלמים לנו.
תודה מגי🌸
אני מבינה שאם העיסוק ביעוד לא מביא פרנסה אז משאירים אותו כמקום טוב בלב, הופכים להתנדבות או הובי..
זה באמת לא חייבת להיות פרנסה/ עבודה אך ברגע שאתה במוח או בכל גוף מבין שאתה רוצה לעשות ב׳יועד׳ - זה מאוד קשה לשחק משחק כפול כי בכל זאת עבודה זה חלק מאוד חשוב מהחיים שלנו ורוב יום הולך עליה.. ככה נראה לי..
1 Guest(s)
Log In
Register
Offline
